חפירת בדיקה בשטח התיאטרון. מעבר היקפי בין מערכות המושבים התחתונה והעליונה והכניסה אל המעבר המקורה, צילום: ד''ר מיכאל איזנברג - באדיבות אונ' חיפה תיאטרון רומי גדול, שנבנה בתחילת המאה השנייה לספירה, נחשף לאחרונה בחפירות של אוניברסיטת חיפה באתר סוסיתא ברמת הגולן. מיקומו של התיאטרון, מחוץ לחומות העיר, מעלה את הסברה כי ייעודו הראשי לא היה לשם העלאת הצגות להמונים, אלא לטקסים דתיים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "החפירות בשנים האחרונות מחוץ לעיר משלימות זו את זו כבסיפור בלשי'' ד"ר מיכאל איזנברג מאוניברסיטת חיפה, העומד בראש המשלחת בסוסיתא. ''בתחילה מצאנו את המסכה של פאן, לאחר מכן שער מונומנטאלי שהוביל למה ששיערנו שהוא מתחם פולחני והנה השנה אנחנו מוצאים באותו המתחם בית מרחץ ותיאטרון – שניהם עשויים להיות קשורים בתקופה הרומית לפולחן לאל הרפואה אסקלפיוס או לאלי טבע דוגמת דיוניסוס ופאן"
סוסיתא, הצופה על הכנרת מהר נישא, כ- 2 ק"מ ממזרחה, נמצאת בתחום "גן לאומי סוסיתא" של רשות הטבע והגנים. סוסיתא הייתה עיר מרכזית באזור מזרח הכנרת והגולן בתקופה הרומית. בשנתיים האחרונות שבים ומופתעים החוקרים מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה מתגליות מרעישות דווקא מחוץ לשערי העיר.
מה שהיה חסר עד כה בתוך תחומי העיר היה התיאטרון - מבנה ציבורי היכול להכיל אלפי אנשים, שבו היו מועלות ההצגות הפופולאריות. ''עיר רומית מכובדת באותה תקופה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להיות ללא תיאטרון, ובכל זאת, עד כה התיאטרון לא נמצא'' אומר ד"ר איזנברג. "מעת שהמשלחת שלנו החלה את חשיפתה של סוסיתא, המתנו בדריכות לרגע בו נאתר תיאטרון בעיר. היעדרו של תיאטרון בפוליס רומית פשוט אינו מתקבל על הדעת. היו חוקרים שהעלו הרעיון, כי האודיאון הקטן שחשפנו החליף את התיאטרון בשל גודלה המצומצם של העיר, אבל ידענו כי אין זה כך. פרופ' ארתור סג"ל, שעמד במשך שנים בראש הפרויקט ונמנה על חשובי החוקרים של התיאטראות במזרח הרומי התעקש בדבר קיומו של תיאטרון בעיר".
שטח אוכף סוסיתא המוביל אל העיר וסימון שטחי החפירה העיקריים, פוטוגרמטריה: א. גרשטיין - באדיבות אונ' חיפה בינתיים, מצאו החוקרים בשנים האחרונות מספר ממצאים מחוץ לחומות העיר שמשכו את תשומת ליבם. בשנת 2015 הם התגלתה מסכת הברונזה הייחודית של האל פאן ושנה לאחר מכן אותר שער מונומנטאלי שעליו קובעה ודאי המסכה. השער הוכרז ממש בימים אלו כאחד מעשרת הממצאים הארכיאולוגים החשובים של השנה בכתב העת the Biblical Archaeology Review. לאור הממצאים העריכו החוקרים כי השער מוביל למתחם גדול – ייתכן למתחם פולחני לאל פאן או לאל דיוניסוס, שפעלו לא אחת יחדיו. "והנה השנה, כמו בכפפה המותאמת ליד, מצאנו את המבנים הראשונים של המתחם – בית המרחץ הציבורי והתיאטרון, לשניהם זיקה לפולחן דתי", אומר ד"ר איזנברג.
את בית המרחץ הציבורי איתרו החוקרים בקלות יחסית, אך רק חלק זעיר משטחו נחשף - שכן מדובר במכלול בנייה רחב מידות ועשיר. היה זה חבר המשלחת ד"ר אלכסנדר ירמולין, אשר מצא את מסכת האל פאן המפורסמת, שהצביע על קער בזלתי מכוסה במפולת אדירה והציע כי שם נמצא התיאטרון. ואמנם, לאחר מספר ימים של חפירה התגלו שני ממצאים שמוכיחים כמעט מעל לכל ספק שמדובר בתיאטרון. מעבר הנתחם מעליו בקיר חצי עגול בבניית גזית בבזלת אשר שימש כמעבר המפריד בין גוש המושבים התחתון לזה העליון ואת אחד מהמסדרונות המקוּרים שחצו את מערכת המושבים ואפשרו את כניסת הקהל לגושי המושבים שלהם – הוומיטוריום. חפירת בדיקה קטנה חשפה את התשתית של מספר מושבים כאשר המושבים עצמם, כמובן, נעלמו מזמן. זמן הקמת השער מתוארכת לראשית המאה השנייה לספירה ובתום חפירת בדיקה ראשונית בתיאטרון נדמה כי זהו גם תאריך הקמתו.
ד"ר א. ירמולין (עומד) וד"ר מ. איזנברג בעת חשיפת אחד מהמעברים המקורים אל המושבים של התיאטרון (צילום: א. נקריאקוב - באדיבות אונ' חיפה כאמור, מה שמרגש את החוקרים בעיקר, הרבה יותר מהעובדה שהתיאטרון האובד נמצא סוף כל סוף, היא העובדה שייתכן והם חושפים מרכז פולחני דתי רחב היקף, מחוץ לחומות העיר. "דיוניסוס, אל היין, קשור בשינוי ואובדן הזהות ומכאן מתקשר לתיאטרון ולמסכות בו. סביב התיאטרון מתרכז הפולחן עבורו עוד מראשית מבני התיאטראות של העולם היווני. לא אחת בעולם היווני והרומי, אנו מוצאים בתי מרחץ כחלק ממתחמים פולחניים שקשורים להבראה ולאל הרפואה אסקלפיוס. השער המונומנטאלי, שהשנה מלאכת חשיפתו כמעט ותמה, נשא ככל הנראה את מסכת הברוזנה של האל פאן שנתגלתה באחד ממגדלי השער. מאחר ופאן מופיע שכיחות יחד עם דיוניסוס לא נתפלא עם פסלו או מסכתו של דיוניסוס עיטרו אף הם את מבנה השער'' אומר ד''ר אייזנברג.
''כל אלה מעידים על מתחם פולחני גדול מחוץ לעיר, שמשנה את כל מה שידענו על סוסיתא ושטחה. ואם ההשערה הזו נכונה, ייתכן בהחלט שאלפי המבקרים של התיאטרון הגיעו אליו לאו דווקא כדי לראות את ההצגה החדשה בעיר, אלא כדי לקחת חלק בטקס דתי לכבוד אחד מאלי של הפנתיאון היווני-רומי. כאן צפו והקשיבו לכהני הדת עד להגעתם לאקסטזה ולהזדככות", מסכם ד"ר איזנברג.
הממצאים החדשים נחשפו בכנס השנתי של מחקרי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.
החפירות והתגליות מחוץ לחומות סוסיתא מתאפשרות הודות לצוות מסור של ארכיאולוגים ומשתתפים העובד בהתנדבות בימי שישי ללא כל תמיכה מכל גורם ממשלתי, באחד מאתרי המפתח של התקופה הקלאסית בישראל.
