תליון היונה שנמצא בין עצמות שלד של אישה, צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפה עדות אילמת לרעידת האדמה הגדולה של שנת 363 לספירה: שלד של אישה ועליו תליון זהב בצורת יונה, התגלו בעונת החפירות האחרונה שביצעו חוקרי אוניברסיטת חיפה באתר החפירות בסוסיתא סמוך לכינרת. בין שאר הממצאים שנחשפו בעונת החפירות הנוכחית - רגל מפוסלת משיש ותחמושת של אבני בליסטראות מלפני 2000 שנה. "סוף סוף הנתונים מתחילים להתחבר לכדי תמונה היסטורית-ארכיאולוגית ברורה" אמר ד"ר מיכאל איזנברג, ראש המשלחת הבינלאומית של החפירות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק העיר סוסיתא, שהוקמה במאה השנייה לפני הספירה, חוותה שני רעשי אדמה עוצמתיים המתועדים היטב – הראשון בשנת 363 לספירה, שגרם להרס רב אולם ממנו העיר התאוששה, ורעש האדמה הגדול של שנת 749 שהחריב את העיר וזו ניטשה מבלי שוב. עדויות להרס הרב של רעידת האדמה של שנת 363 נמצאו כבר בעונות קודמות, אולם אף אחת מהן לא הייתה אלימה, מרגשת ומצמררת כמו זו שנחשפה השנה. בצפונה של הבסיליקה, המבנה הגדול ביותר בעיר ששימש כאזור המסחרי, הכלכלי והשיפוטי של העיר, גילו מנהל שטח החפירה חיים שקולניק וצוותו שרידים של מספר שלדים, שנקברו תחת הגג שקרס עליהם, כשבין עצמותיה של אחת הנשים נח לו תליון זהב בדמות יונה.
15 עונות החפירות שמנהלים חוקרי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בסוסיתא (היפוס) לא מפסיקות לספק ממצאים מרתקים. עם השנים גדלה המשלחת שחופרת את העיר הממוקמת מזרחית לכנרת, בגן הלאומי סוסיתא של רשות הטבע והגנים, בעוד ועוד צוותים וחופרים מארצות שונות, כשהפעם המצב הביטחוני בדרום "שלח" אליהם בתור תגבורת משלחת קנדית בראשותו של ד"ר סטפן צ'מברס (Stephen Chambers).
לראשונה נמצאו השנה עדויות, כי הרעש הגדול של שנת 363 החריב את בית המרחץ הרומי, אותו חפר הצוות בניהולה של ארלטה קובלבסקה מפולין ובדומה לבסיליקה, אף הוא לא נבנה מחדש. לדבריו של ד"ר איזנברג, על פי העדויות שמצאו עד כה, הרעש היה כה חזק עד שהוא החריב את העיר כליל וזו נזקקה לכעשרים שנה להתחדשות. בין עיי החורבות בבית המרחץ התגלתה רגל ימין שרירית של גבר הנשענת על גזע עץ, בעבודת פיסול מעולה בשיש. "מוקדם מידי בכדי לזהות מיהו הגבר המפוסל. ייתכן ולפנינו אל או ספורטאי שפסלו הגיע לכדי למעלה מ 2 מטרים גובה. אנחנו מקווים למצוא חלקים נוספים מן הפסל בעונות הבאות שישפכו אור על זהותו", אמר ד"ר איזנברג.
הבסטיון, משקיף על הדרך לסוסיתא ולכינרת, צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפה בחפירות שהתחדשו בבסטיון, עמדת ההגנה הראשית של העיר מהתקופה הרומית, שהוקם על קצה המצוק הדרומי, התמקדו העבודות בעמדה מוגנת עבור מכונה לשיגור אבני בליסטרה, שעל פי גודל האולם הייתה באורך של כשמונה מטרים. עד כה מצאו החוקרים מספר אבני בליסטרה שהתאימו למשגר הענק, כמו גם כדורי בזלת קטנים יותר, ששימשו את המכונות הקטנות יותר. מכונות שיגור מעין אלה וגדולות מהן שהוצבו מעל לקמרונות הבסטיון שגרו כדורי בליסטרה מבזלת בגודל מעט קטן יותר מכדור-רגל למרחק יעיל של כ 350 מ'.
קטע מחלקו המערבי של רחוב העמודים הראשי של העיר, החוצה אותה מלוא אורכה כמעט 600 מ' ממזרח למערב (הדקומנוס מקסימוס) נחפר השנה בסיוע המשלחת הקנדית, שחפירתה המתוכננת בוטלה בדרום הארץ. החוקרים מצאו קטע מקורי נוסף של הקיר שנשא את עמודי הרחוב, מה שמאשש את הסברה, כי היה זה רחוב עמודים מפואר, בדומה לערי המזרח הרומי, שנבנו בתקופת השיא של השלום הרומי במאות הראשונות לספירה.
במקביל לעבודה הארכיאולוגית, השקיעה המשלחת השקעה אדירה בשימור האתר. "אני בהחלט גאה שגם השנה הצלחנו לארגן משלחת שימור גדולה ביותר בהיקפה וכל זאת מתקציבים פנימיים וסיוע מאת המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. 22 סטודנטים מן המחלקה לשימור מהמכללה בנוסף לחמישה אנשי שימור מנוסים בניהולה של יוליה בורדיביץ' מן האקדמיה הלאומית לאמנויות בוורשה נצחו על מלאכת השימור. מדובר באחד מאתרי התיירות המרכזיים בצפונה של הארץ ולכן אני רואה בכך משימה לאומית גם אם התקציב לכך נשען בעיקר על מקורותינו אנו וללא כל תמיכה ממשלתית", סיכם ד"ר איזנברג.
חשיפת רגל השיש הצמודה לגזע העץ המפוסל, צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפה 
אבני בליסטרה מבזלת - הנשק הארטילרי המובחר של התקופה, צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג - באדיבות אוניברסיטת חיפה
