מסכת האל פאן שנחשפה באתר בסוסיתא, צילום: ד"ר מיכאל אייזנברג מסכת ברונזה ראשונה ויחידה מסוגה בעולם, בת 2000 שנה, נמצאה לאחרונה במסגרת חפירות ארכיאולוגיות של אוניברסיטת חיפה בגן הלאומי סוסיתא. מדובר במסיכה של האל "פאן" - אל הרועים, שחציו אדם וחציו עז. ''מסכות ברונזה בגודל כזה, גדולות מראש אדם, הינן נדירות ביותר ולא מציגות את פאן ואף לא דמויות אחרות מהמיתולוגיה היוונית והרומית''. אומר ד"ר מיכאל איזנברג. '' מסכות הברונזה הידועות מהתקופה היוונית והרומית הן זעירות. גם אוצרי המוזיאונים הגדולים בעולם אליהם פניתי ענו, כי לא ידוע להם על מסכת ברונזה מהסוג שמצאנו בסוסיתא".
נראה שבשנים האחרונות, העיר העתיקה סוסיתא הממוקמת ממזרח לכינרת, מגלה את סודותיה בצורה יוצאת דופן: לפני שנתיים מצאו החוקרים מצבת בזלת על גביה פיסול ראש וחזה הנפטר וגשמי חורף 2011 היו אחראים על חשיפתו האקראית של פיסול בדמותו של הרקולס. אולם כל זה נראה כאין וכאפס לעומת ההפתעה האחרונה: ממצא ראשון ויחיד מסוגו בעולם של מסכה פולחנית בדמות האל פאן/פאונוס, בגודל אל-טבעי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק שיא עונות החפירות בסוסיתא נערכות במהלך הקיץ, אולם לפני מספר שבועות, נערכה במקום חפירה בת יום אחד, בכדי לבחון סדרת מבנים מסקרנים על אוכפה של העיר, בסמיכות למקום בו עברה הדרך הראשית. החפירה התמקדה במבנה בזלת שהחוקרים שיערו כי הוא סוג של "האנגר" ממוגן עבור מכונות השיגור של העיר. כאשר מצאו במקום כדור בליסטרא העשוי מגיר, בניגוד לכדורי הבזלת שהיו נהוגים בסוסיתא, הם הבינו כי מדובר בכדור שנורה על-ידי האויב שצר על העיר.
לאור הממצא המעניין החליטו החוקרים לחפש מטבעות במבנה, כדי שיוכלו לסייע בתיארוכו. לאחר מספר דקות נשמע צפצוף עקשן של מגלה המתכות, שהופעל בידיו האמונות של ד"ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, והחוקרים עדיין לא ידעו מה מצפה להם. "לאחר דקות ארוכות שלפנו גוש גדול וחום מהאדמה ואז הבנו שמדובר במסכה ענקית'' מספר ד''ר איזנברג. ''ניקינו אותה קלות מן האדמה והתחלנו לקלוט את הפרטים: הקרניים הקטנות שהיו חבויות מעט בין בלוריות השיער בראש המסכה, היו הרמזים הראשונים לזהויה. אלה הצביעו מייד על "החשוד המיידי" – האל פאן, אל הרועים, שחציו אדם וחציו עז והוא מייצג גם את המוסיקה והשעשועים''.
לאחר ניקוי יסודי יותר במעבדה ניתן היה לראות בבירור גם את גדילי התיש, את האוזניים הארוכות והמחודדות ומאפיינים נוספים שהביאו את ד"ר איזנברג לזהות את המסכה כדמותו של פאן. "המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה 'למה כאן, מחוץ לעיר?' הרי המסכה כה כבדה ולא יכלה להתגלגל לה כך סתם. בצמוד למקום בו גילינו את המסכה ניכרו על פני השטח שרידי מבנה בזלת. עובי הקירות, שיטת הבנייה והסיתות ואיכותה, כל אלה רמזו על מבנה גדל מידות מן התקופה הרומית. המחשבה על מזבח פאן ממש כאן בדרך הראשית אל העיר, אך מחוצה לה, בהחלט קורצת. הרי זבחו לפאן לא רק במקדשי העיר אלא בעיקר במערות ובטבע. בעיר העתיקה פניאס מצפון לסוסיתא התקיים אחד ממתחמי הפולחן המפורסמים ביותר לאל פאן בתוך מערה. לא אחת התקיים הפולחן לאלי המרעה והשדות, בעיקר לאל דיוניסוס, מחוץ לעיר כיוון שכלל טקסי שתייה, זבחים ופולחן אקסטטי שכלל לעיתים עירום ומין. אולי זו אחת הסיבות שהעדיפו כי המשתתפים יקיימו את הטקס מחוץ לחומות העיר". אומר ד''ר איזנברג.
כעת החלו החוקרים לחשוף את המבנה, בתקווה לקבל רמז לייעודו. כבר כעת ברור להם שמדובר במבנה הגנתי גדול ששולב יחד עם בצורי החפיר הממוקם מעליו. "אולי בתקופה מאוחרת יותר, כאשר ביצורי העיר לא נדרשו עוד בעת ה'שלום הרומי', שונה ייעודו של המבנה והפך לאתר פולחני לאל הרועים ואולי לפנינו ראשה של מזרקה מפוארת או מנחת קבורה", משער ד"ר איזנברג.
כאמור, החוקרים אינם מכירים מסכת ברונזה דומה מהתקופה הרומאית או היוונית – לא של פאן, דמויות סטירים דומות ולא של כל דמות אחרת. לדברי החוקרים, בטובי המוזיאונים בעולם קיימים פסלי שיש וברונזה מרהיבים מן התקופה הרומית המציגים את פאן וסטירים, המזכירים סגנונית את הפאן מסוסיתא, אך דבר מה דומה למסכה טרם אותר. "מרבית המסכות מדמות מסכות תיאטרון ועשויות בפיסול באבן או בחומר ולהן משמעות פולחנית, סמלית ועיטורית. רוב מסכות הברונזה הידועות מן העולם הן זעירות ועיטורי פאן וסטירים מופיעים לא אחת כחלק מעיטור רהיטים, אך כל אלה קטני מידות. גם אוצרי המוזיאונים הגדולים בעולם אליהם פניתי ענו כי לא ידוע להם על מסכת ברונזה מהסוג שמצאנו בסוסיתא. סוסיתא לא יכולה להתחרות בעושרה עם מרכזי התרבות הרומית הקדומים ולכן ממצא מעין זה דווקא כאן, הוא מדהים", סיכם ד"ר איזנברג.
העיר העתיקה סוסיתא ממוקמת כ-2 ק"מ ממזרח לכינרת בתחום גן לאומי סוסיתא של רשות הטבע והגנים. החפירה נערכת בראשותו של ד"ר מיכאל איזנברג מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בשיתוף חוקרים מהארץ והעולם וסטודנטים מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
