מה עושה פקק של בירה בתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים ?

אתר החפירות בסוסיתא, צילום: ד"ר מיכאל איזנברג - אוניברסיטת חיפה

איך הגיע פקק של בירה לתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים? את התשובה לתעלומה זו מנסים להסביר הארכיאולוגים של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. השנה ה-14 של החפירה בעיר הרומאית העתיקה סוסיתא (היפוס), הממוקמת ממזרח לכנרת בשטח שמורת טבע וגן לאומי סוסיתא, ממשיכה לספק ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ומפתיעים, שחושפים רבדים נוספים בחייה של העיר שהוקמה במאה השנייה לפני הספירה ונחרבה ברעש האדמה הגדול של שנת 749.

את ההפתעה הגדולה ביותר סיפק בית המרחץ הציבורי ההולך ונחשף במרכז המצוק הדרומי של הר סוסיתא, הצופה אל הכינרת ולעיר טבריה שמנגד. העונה הסתיימה חשיפתה של הפלסטרה - רחבה קטורה מוקפת עמודים בה התעמלו צעירי העיר. במהלך החפירות חשפו החוקרים את בריכת השחייה הקטנה של בית המרחץ (ה"נטטיו"). הבריכה נחשפה במלואה, כשהיא מרוצפת באריחי אבן גיר איכותיים, אריחי גיר מעטרים את קירותיה ובחלקים אחרים נצבע טיח הבריכה בצבעים אדומים בוהקים. כשהבחינו החוקרים בטלאי תיקון ברצפת הבריכה, הם חשדו מייד שמתחתיו מסתתרת תעלת ניקוז.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לאחר ששברו את שכבת המלט הרומי החזקה, הסירו מספר לוחות כיסוי וחשפו קטע מתוך תעלת ניקוז, המתינה לחוקרים הפתעה: פקק של בירה. את הבירה כמובן לא שתו הרומאים, אבל גם ההסבר האמיתי מדהים לא פחות: לאחר כ-2000 שנים, תעלת הניקוז ככל הנראה עדיין פעילה, והפקק שנכנס מצידה הפתוח הגיע כמעט עד לצידה השני. "אנו סבורים שהתעלה עדיין פעילה חלקית ושימשה את בית השימוש הציבורי שטרם נתגלה, אך ודאי מוקם מעל לבית המרחץ. כעת ננסה להתחקות אחר מקורה העליון של התעלה שהזינה את המים והפקק ולאתר את בית השימוש - הלטרינה של בית המרחץ", הסביר ד"ר איזנברג.

ממצא ייחודי נוסף נתגלה על רצפת הבריכה: אבן גיר מסותתת בעלת 10 מדרגות קטנות. "החופרים השתעשעו במחשבה שזו ודאי מכונת הכביסה הראשונה אבל נדמה כי לפנינו אבן ששימשה כקצהו של מגלש המים שהזין את הבריכה. זרימת המים על האבן יצרה מופע אור-קולי שובה עין ואוזן" אומר ד"ר איזנברג.

עדות ראשונה ומוצקה לימיה הראשונים של העיר סוסיתא

גם אזורים אחרים של העיר העלו ממצאים מרתקים. הבזיליקה הרומית - האזור המסחרי, הכלכלי והתרבותי של העיר, שהשתרע על שטח של 55 על 30 מטרים, נמצאת בשלבי חשיפה מתקדמים, אך רק השנה הצליחו החופרים לאושש את ההשערות שלהם: מתחת לשרידי הבזיליקה הרומאית, שנבנתה בשלהי המאה הראשונה לספירה וחרבה ברעש האדמה של שנת 363, נחשפו שרידיו של מבנה ציבורי נוסף. "סדרה של חמישה בסיסים הקבורים תחת רצפת הבזיליקה המאוחרת שייכים למבנה ציבור שנישא על גבי עמודים. אני מעריך שמבנה זה הוא בזיליקה נוספת הקדומה בכמאה שנים לזו שלפנינו. אם אכן נוכיח זאת במהלך העונה הבאה הרי לפנינו אחד ממבני הבזיליקה הקדומים ביותר במרחב שלנו", אומר ד"ר איזנברג. ''בנוסף, מתחת לשרידי הרצפות כאן נחשפו שרידיהם של מבנים נוספים קדומים אף יותר. לראשונה בידינו עדות חומרית מוצקה לימיה הראשונים של העיר סוסיתא, בשמה היווני המקורי אנטיוכיה היפוס, מאמצע המאה השנייה לפני הספירה''.

החוקרים: העיר ננטשה עוד בטרם רעש האדמה שהחריב אותה

המשלחת השותפה מאוניברסיטת קונקורדיה, סנט פאול במינסוטה, שבראשה עומד פרופ' מרק שולר, המשיכה העונה בחשיפת המבנן הצפון-מזרחי. תוצאות החפירה כאן מאוששות את השערות החוקרים מהעונה הקודמת ברובע המגורים: סוסיתא ניטשה בהדרגה במהלך התקופה האומאית (בשלהי המאה השביעית-שמינית לספירה) עוד בטרם לרעש האדמה של שנת 749, שהחריב את העיר. "מצאנו סמטאות ופתחים חסומים ועדויות לפינוי סדור של מבני המגורים, כל אלה מעידים על עזיבה שקטה ודווקא כאן כה קרוב למרכזה של העיר. סוסיתא דעכה לאיטה, עוד לפני שרעש האדמה החריב אותה, עד שמקושי הארכיאולוגים מעירים אותה אט אט מתנומתה, חושפים פלח אחר פלח ממסתריה", סיכם ד"ר איזנברג.

מפעל החפירות בסוסיתא, שנמצא כאמור בשנתו ה-14, הוא מפעל ארכיאולוגי בקנה מידה גדול ובין המשתתפים השנה היו חוקרים, מתנדבים וסטודנטים מהארץ ובעיקר מתנדבים ממדינות רבות בעולם. מאחר והאתר עתיד להיפתח כאתר הפתוח לציבור, משקיעה משלחת סוסיתא משאבים אדירים כדי לבצע עבודות שימור. השנה פעלו למעלה מ 15 אנשי שימור בשטח, כאשר כתריסר הם סטודנטים מהחוג ללימודי שימור מהמכללה האקדמית גליל מערבי.


צילום: ד"ר מיכאל איזנברג - אוניברסיטת חיפה


צילום: ד"ר מיכאל איזנברג - אוניברסיטת חיפה