ובכן, לא רק עכברים אמיצים יותר בעיר, אלא גם ציפורים, כך מגלה מחקר ישראלי חדש שבחן הבדלי ההתנהגות בין סיקסקים עירוניים לבין אלו שחיים בשטחים פתוחים. אנחנו רגילים לחשוב על אומץ באופן חיובי – אז למה החוקרים מוטרדים מממצאי המחקר?
לגופו של סיקסק
הסיקסק (Vanellus spinosus) הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. כמו מרבית מיני הציפורים בסדרת החופמאים, גם הסיקסק דוגר על הקרקע. בנוסף, הסיקסק נפוץ למדי באזורים שונים: סמוך לאזורים לחים וגם ביישובים בכל רחבי ישראל – כך שבוודאי ראיתם אותו אפילו בקרבת ביתכם. ״בעוד ציפורים אחרות שדוגרות על הקרקע מושפעות לרעה מסביבות אנושיות שמובילות לירידה באוכלוסייתן, המגמה אצל הסיקסקים היא הפוכה – והם מצליחים להתרבות ואף להתפשט לאזורים שונים בישראל ובמדינות אחרות במזרח התיכון״, מספר מיכאל בר-זיו, דוקטורנט במעבדתו של ד״ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שערך את המחקר החדש.
סיקסק באגם ירוחם. מאת: מינוזיג - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה
כדי לבדוק עד כמה ציפורים אלה הן אמיצות, במחקר זה נבחן מרחק התגובה הראשוני של הסיקסקים – כלומר, כמה קרוב הם אפשרו לאיום מסוים להתקרב אליהם, לפני שברחו. כדי לבדוק האם מדובר בהביטואציה (התרגלות) לבני אדם באופן ספציפי – במקביל לבדיקת תגובתם למול איום אנושי, החוקרים בחנו כיצד הסיקסקים הגיבו למול איום טבעי, שאותו הם הרכיבו בדמות פוחלץ של תן על רכב ממונע. בנוסף, החוקרים בדקו מהי צורת הבריחה של הסיקסק – ברגל או בתעופה, את מרחק הבריחה וגם האם הסיקסק הסתתר מפני האיום, או לא.
סיקסקים שלא מפחדים?
מהמחקר עלה שהסיקסקים העירוניים מאפשרים לשני סוגי האיומים השונים – הן האנושי והן ה"טבעי" – להתקרב אליהם הרבה יותר מאשר אחיהם שמתגוררים בסביבה כפרית ופתוחה. זאת ועוד, נמצא שבעוד ציפורי הכפר נטו לנוס על נפשם בתעופה, בסביבה עירונית הציפורים הללו העדיפו לברוח "רגלית", או לעוף למרחק קצר מבלי לבצע ניסיון הסתתרות – ולפי החוקרים מדובר בבחירה נועזת למדי. בנוסף, בעוד ביישובי אדם הסיקסקים ברחו למרחק של עד 30 מטר, הסיקסקים בשטחים הפתוחים ברחו למרחק של 60 מטר ויותר – מהאיומים האנושיים וה"טבעיים" גם יחד. על כן, שלל הממצאים הללו העידו שהציפורים העירוניות אמיצות יותר מאחיותיהן שמתגוררות בטבע.
החוקרים בחנו כיצד הסיקסקים הגיבו למול איום טבעי, שאותו הם הרכיבו בדמות פוחלץ של תן על רכב ממונע. צילום: מיכאל בר-זיו
המחקר הזה מראה גם הוא את ההשפעה של תופעת העיור המואץ ברחבי העולם על חיות בר – שבתי הגידול הטבעיים שלהן הולכים ומצטמצמים. ״לעומת מינים מלווי אדם (מינים שמשגשגים בסביבה אנושית – ר"א) המקרה של חיות הבר הוא שונה: או שהמינים הללו לא מצליחים להתמודד כלל עם סביבה עירונית, או שנוצר פיצול בין בני אותו מין – אלה שמצליחים להתמודד עם העיר ואלה שלא״, מסביר בר-זיו. הסיקסקים הם דוגמה למין שהתפצל, ובמקרה שלהם – יש יותר סיקסקים שחיים בשדות ובבריכות מאשר פרטים שמתגוררים בסביבה אנושית.
סיקסק בצאלים. צילום: חדוה שנדרוביץ, CC BY 2.5, ויקיפדיה
לפי בר-זיו, הכניסה הסיקסקית למרחב העירוני היא לא מהלך חיובי עבור המין; מהניסוי עלה שהסיקסקים העירוניים נותנים לבני אדם ולתנים להתקרב אליהם יותר מאחיהם – מצב שלדברי בר-זיו הוא בעייתי. ״ייתכן שמדובר בסיקסקים בעלי אופי אמיץ יותר מלכתחילה שהגיעו אל העיר, או שמדובר במצב שבו הערנות של הסיקסקים בסביבה עירונית הפכה לנמוכה יותר באופן כללי – ושני המצבים לא מיטיבים עם בעלי חיים שנמצאים בסביבה עירונית, שיש בה כלי רכב וגם טורפים״, מסביר בר-זיו. זאת אומרת, ייתכן שהעיר הפכה את הסיקסקים לשאננים יותר – כך שהם פגיעים יותר למול סכנות.
השתניתם, סיקסקים
אז מה עושים כדי לעזור לבעלי החיים להתמודד עם נוכחות אנושית? לבר-זיו יש כמה הצעות. ״כדאי להגדיר גישה מוגבלת של מבקרים לשמורות טבע ולפארקים לאומיים, שתאפשר לחיות בר לנהל חיים עם הפרעות פחותות – כמו בעין גדי, שם אין כניסת מבקרים משעה מסוימת״, הוא מסביר. בנוסף, יש גם התאמות שיכולות להיעשות במרחבים עירוניים או במרחבים שבהם האדם כבר בנה: למשל, יצירת מעברים בטוחים לחיות בר – כמו תעלות או גשרים מתחת ומעל לכבישים – שעשויים להועיל להישרדותם.
סיקסק באגמון החולה. נחלת הכלל, ויקיפדיה
זאת ועוד, יירוק של הערים עצמן הוא מהלך שלדברי בר-זיו יכול להועיל מאוד לבעלי חיים שונים. "אפשר להפוך ערים לירוקות יותר על ידי שתילת עצים וגגות ירוקים, שכן אלו מאפשרים מעברים טבעיים לבעלי חיים ומקומות מסתור מפני בני אדם״, הוא מוסיף. לעצים ולגגות ירוקים ברחבי העיר יש יתרונות נוספים – למשל, עבור ציפורים – מכיוון שהם מספקים להן מקומות קינון, מים ומזון. ״חשוב להבין אילו בעלי חיים משתמשים בסביבה עירונית ולמה הם עושים זאת – כדי למצוא דרכים שימנעו את שינוי ההתנהגות הטבעית שלהם ואת שינוי סביבת המחייה שלהם״, מסכם בר-זיו.
הכתבה הוכנה ע''י זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
» פורסם בחדשות
