צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה על עכבר הבית ועכבר השדה: מחקר חדש מגלה, כי בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן בו מקובל לחשוב על תחילת התיישבות הקבע בזמן המהפכה החקלאית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המחקר שפורסם היום (יום ג') בכתב העת היוקרתי PNAS, נערך ע''י ד"ר וויסבורד ופרופ' גיא בר עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס.
"עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם ישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
עכבר הבית מוגדר כחייה "מלוות אדם" – חייה שמשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עמו לכל מקום אליו הגיע. ואמנם, מהרגע שבו החלה המהפכה החקלאית ובני האדם החלו לכבוש את כדור הארץ, הגיע עימם עכבר הבית לכל רחבי העולם. לפיכך, התפישה של מרבית החוקרים הייתה כי עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים.
עוד גורסת תפיסה זו, כי המהפכה החקלאית מבשרת את תחילת התיישבות הקבע של האנושות, כשהמעבר לחקלאות היא הסיבה המרכזית לנטישת חיי הנוודים של הציידים-לקטים והמעבר להתיישבות קבועה. אל מול תפיסה זו, יש חוקרים שטוענים שכבר בתרבות הנטופית, לפני כ-15,000 שנים יש מקרים של התיישבות קבע, שקדמה למהפכה החקלאית ואולי הייתה הגורם לה.
התוצאות המפתיעות של המחקר החדש על עכברי הבית מטה את הכף בצורה ברורה לכיוון אחד. החוקרים בדקו מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה-היסטוריים בישראל מלפני 200,000 שנים ועד לכ-10,000 שנים אחורה.
משמאל: גולגולת של חתול ליד גולגולת של עכבר, צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה האתר המרכזי והחשוב במחקר היה עינן, שממוקם בעמק החולה ליד קרית שמונה. עינן (נקרא גם עין-מלאחה) הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי, בתחום שמורת נחל עינן ובסמוך למעיין עינן (עין מלאחה), בגובה כ־70 מטרים מעל פני הים. זהו אחד מאתרי המפתח של התרבות הנאטופית, תרבות המעבר ליישובי קבע שקדמה למהפכה הנאוליתית. באתר התיישבו בני אדם בתקופות שלפני 11,500 עד ל-15,000 שנים - בהן עדיין לא היתה קיימת החקלאות, ועד לתקופה של ראשית המהפכה החקלאית. בעינן התגלו מבנים בעלי יסודות אבן, בתי קברות וחפצי אמנות רבים.
החוקרים ביקשו לנסות ולהבדיל בצורה זו בין עכברי הבית לעכברי הבר – משימה שהפכה לאפשרית רק בזכות הטכנולוגיה החדישה. "אורכה של השן הגדולה ביותר של העכבר היא קצת יותר ממילימטר. אין שום אפשרות לזהות הבדלים בין שיניים של עכבר בית לעכבר בר באמצעות העין, גם לא בעזרת מיקרוסקופ. רק בזכות תוכנות דיגיטציה חדישות הצלחנו להעניק לשיניים מאפייני אורך וצורה – וכך לנסות ולהבדיל ביניהם", מסביר ד"ר וויסבורד.
מהממצאים התברר, כי עד לפני 15 אלף שנים, כל השיניים שנמצאו באתרים השונים היו של עכברי בר בלבד, אלא שאז, לפני 15 אלף שנים – התבצע שינוי מוחלט – 100% של השיניים מתקופה זו באתר עינן היו של עכברי בית בלבד.
לחוקרים היה ברור שחייב להיות הסבר לשינוי זה, וכדי למצוא אותו הם פנו לאפריקה לשבט המסאיי – שבט שדומה באורח חייו לאבותינו הציידים-לקטים. "שבט המסאיי חיים באורח חיים של יישובי קבע זמניים. הם מתיישבים לזמן מה, אחר כך נודדים, ושוב מתיישבים", מסבירים החוקרים. ככשנבדקה התפוצה של עכברי בית ובר בקרב המסאיי התברר שכ-80% מהם עכברי בית ו-20% עכברי בר. אם אצל יושבי קבע זמניים מצאנו 80% עכברי בית, היה ברור לנו ש-100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע".
גולגולת של עכבר – הפינצטה מצביעה על השיניים שגודלן כמילימטר אחד, צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה עוד מצאו החוקרים, כי בשלבים מאוחרים יותר באתר עינן, יש שוב היפוך מוחלט – הפעם, 100% מהשיניים הם של עכברי בר. ''ממצא זה מתיישב עם התפישה שאומרת שהנטופים היו הראשונים להתיישב ביישובי קבע. התפיסה הזו גורסת שהתרבות הנטופית פועלת ב'גלים' – יש מאות שנים של התיישבות קבע, ולאחר מכן שוב שבים לחיי נוודות, וחוזר חלילה. כך, עד שבסופו של דבר מגיעה המהפכה החקלאית ואז התיישבות הקבע כבר לא מופרת''.
''העובדה שמצאנו בכל תקופה כזו 100% של עכברים מסוג אחד מחזקת את התפישה הזו. אם לא היינו מוצאים 100% של סוג מסויים היה קשה לומר דברים באופן וודאי, אבל על פי הממצאים שלנו, ברור שיש הבדלים משמעותיים בין התקופות", אומר פרופ' בר עוז.
"הממצאים שלנו מעידים על האפשרות כי בני האדם מתחילים להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית. ההתיישבות הקבועה גורמת להשפעה על הסביבה, להתאמה של מיני חיות שונים ולהשפעה על האקולוגיה והסביבה. ואולי ההתיישבות הזו היא שגורמת לבני האדם להתחיל ולעסוק בחקלאות", סיכם ד"ר וויסבורד.
