צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה אחרי חודשים של מו"מ אינטנסיבי שנמשך עד לרגע האחרון, אישרה היום (ג') ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגליל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מדובר למעשה בהארכה בעוד 10 שנים של העדיפות הממשלתית הניתנת לענפי הפטם וההטלה בענף הלול שביישובי הגליל. החוק מאריך את מנגנון הסובסידיות לחקלאים בענפים אלו, בעיקר בקו העימות. הוא נחקק לראשונה בשנת 1988 והוארך מעת לעת עד לסוף שנת 2017.
גובה הסובסידיה עומד על סבסוד עד 50 טון פטמים ואם מדובר בקיבוץ עד 500 טון פטמים או בהיקף המכסה שנקבעה לאותו קיבוץ לשנת 1992, לפי הגבוה מביניהם. כך לגבי ענף הפטם. לגבי ענף ההטלה, הסובסידיה תינתן עד ל- 500 אלף ביצי מאכל ואם מדובר בקיבוץ עד ל- 5 מיליון ביצים.
את החוק הנוכחי יזמו חברי הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) ויפעת שאשא-ביטון (כולנו) שהגישו אותו כהצעת חוק פרטית במטרה להאריך את התמיכה בחקלאים באזור קו העימות בעשר שנים נוספות עד לסוף 2027.
החוק אושר כאמור לאחר ויכוחים רבים ולאחר מו"מ אינטנסיבי של חברי הכנסת המציעים ושל הוועדה מול משרדי הממשלה. במהלך הדיונים התעוררו קשיים שונים, ביניהם הטענה בדבר אפליית חקלאים שאינם נמנים על 'הרשימה הסגורה' של יישובים שנהנו משך שנים מהסובסידיה ו/או חקלאים צעירים שהגיעו לגליל בשנים האחרונות. עוד עלו טענות על-כך שהחוק נוגד הסכמי סחר שונים עליהם חתומה מדינת ישראל מול ארגון הסחר העולמי ועם מדינות שונות וכן העובדה שבחוק נכללים חקלאים שנהנים מהסובסידיה של המדינה, אף שהם אינם מגדלים עוד בפועל.
בדיון היום הוצגו המענים השונים שנוסח החוק הסופי נותן לבעיות אלו ושאליו הגיעו חברי הכנסת היוזמים, וקנין ושאשא-ביטון, לאחר מו"מ ארוך מול משרדי האוצר, המשפטים והחקלאות.
אישור חוק הגליל בוועדת הכספים, צילום: דוברות הכנסת עפ"י נוסח ההצעה שאושר, הארכת החוק היא לעשר שנים נוספות, עד סוף 2027, מתוכם לגבי חקלאים שאינם מגדלים עוד, ניתנה להם האפשרות במשך חמש השנים הקרובות, עד סוף דצמבר 2021, לקבל את הסובסידיה ולחדש את פעילותם במסגרת אחד מהיישובים המזכה בסובסידיה. כלומר, עליהם להתגורר באותו יישוב ולא להסתפק במיקום הלול באותו יישוב. היה ולא יעברו להתגורר באותו יישוב שבו ממוקמת הנחלה שלהם והלול, לא יזכו עוד בסובסידיה. לגבי ענף הפטם, הוחלט שמסלול 'חלף-פטם', שאפשר עד היום גם לחקלאים שהפסיקו לגדל מסיבות שונות, להמשיך לקבל את הסובסידיה במשך עוד 3 שנים נוספות, בהן יהיה עליהם לחזור ולגדל. היה ולא יעשו זאת, לא יקבלו עוד את הסובסידיה לאחר אותן 3 שנים.
מהחוק הוחרגו יישובים עירוניים בגליל, וזאת מהטעם שהציגו נציגי משרד החקלאות והאוצר, כי כוונת החוק היא לעודד את היישובים שאינם עירוניים, יישובים חקלאיים או שמתקיימים בהם שני הענפים הללו ושאין בהם אפשרויות פרנסה כמו ביישובים העירוניים. עוד נקבע בחוק, כי השרים שבסמכותם להתקין תקנות הנוגעות לחוק זה הינם שרי האוצר והחקלאות.
יוזמי הצעת החוק בירכו על אישור החוק. ח"כ יצחק וקנין אמר ש"המטרה הייתה לסייע ולתמוך בחקלאי הגליל, שאני מודע באופן אישי ומקרוב למצוקותיהם. החקלאים שם משוועים לכל תמיכה ופעמים רבות הם מפסידים על כסף רב ורק הסיוע הזה עשוי להשאיר אותם בענפים אלו. אם לא החקלאות, אין עתיד להתיישבות באותם אזורים".
ח"כ יפעת שאש-ביטון: "המציאות בגליל מחייבת את המדינה לנקוט פעולה אקטיבית ולסייע לחקלאים באזור, שמתמודדים עם קשיים רבים וזהו אינטרס של המדינה שהם יישארו שם".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על אישור החוק, חרף כל הקשיים שהיו בדרך ואמר: "ועדת הכספים אישרה היום חוק חשוב למען החקלאות והחקלאים בגליל. אם לא היינו מאשרים אותו היום, הסיכויים שהוא היה מובא לאישור סופי במליאת הכנסת עד סוף הכנס הנוכחי בשבוע הבא היו קלושים ומי יודע מתי היינו מצליחים להביא לאישור. זהו חוק חשוב שיתמוך בחקלאים במיוחד אלו שנמצאים בקו העימות בצפון, במקומות שאין אפשרויות תעסוקה רבים, רחוק ממרכז הארץ. על המדינה לחזק את תושבי הצפון בכלל ואת חקלאי הצפון בפרט. זו הציונות במיטבה ועלינו לתמוך בהם ככל האפשר".
יחד עם זאת, ח"כ גפני הודיע, כי הוא אינו רואה בכך סוף פסוק ויש למצוא דרכים לתמוך ולסייע גם לחקלאים בנגב. ''חוק הגליל אינו סותר תמיכה וסיוע גם לחקלאי הדרום ולתושבי הפריפריה הרחוקה בכלל ובכוונתי לקדם מהלכים לסיוע גם לנגב".
