יום החקלאות והתיישבות בועדת הכלכלה בכנסת, צילום: דוברות הכנסת ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה היום את יום החקלאות וההתיישבות, בשורה של דיונים שעסקו בנושא. "אנחנו מציינים את יום החקלאות בעוד שראש הממשלה מתפאר בה כלפי חוץ ומספר בחו"ל כמה היא מפותחת - אבל כאן עושה הכל כדי להרוג אותה. בוועדת הכלכלה כל יום הוא יום החקלאות, והיא הפכה לבית של החקלאות, לכן אי אפשר להתעלם מכך שיש מתקפה רבתי על החקלאים והחקלאות''. אמר יו''ר הועדה חה''כ איתן כבל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''יש מי שחושב שהחקלאים הם הבעיה ליוקר המחייה, אבל החקלאי הוא הכי דפוק בשרשרת המזון וגם כשהחקלאים מורידים מחירים - הצרכן לא משלם פחות". היו"ר כבל אף מתח ביקורת חריפה על כך ששר החקלאות אורי אריאל, ומנכ"ל המשרד נעדרו מהדיונים ואמר: "אולי צריך היה לקרוא ליום הזה 'יום החקלאות בעמונה' כדי שמישהו יתייחס לחקלאים". כמו כן הכריז היו"ר כבל כי מיד לאחר אישור התקציב תפתח הוועדה בשימוע ציבורי שיעסוק בפערי התיווך, כדי להבין אחת ולתמיד ''מי גוזר את הקופון''.
הישיבה הראשונה בוועדה היום עסקה בהצעה של חה"כ יצחק וקנין לתקן את חוק ההתיישבות החקלאית על מנת לאפשר לחקלאים למזג פעילותם עם חקלאים אחרים. ח"כ וקנין הסביר כי הצעת החוק נועדה לאפשר לחקלאים לעבד אדמות יחד עם חקלאים נוספים, ולמנוע את המצב בו קרקעות עומדות כאבן שאין לה הופכין. ח"כ חיים ילין אמר כי רשות מקרקעי ישראל רוצה לראות בטון בכל השטחים הפתוחים האלה, והחקלאים כל הזמן צריכים להילחם על זכותם להיות חקלאים.
ח"כ איתן ברושי הוסיף כי בזכות עבודה קשה, יזע וגם דם הגענו להיות המדינה עם החקלאות הכי מתקדמת אבל גם עם ''החקלאים הכי דפוקים".
נציגת רשות מקרקעי ישראל, שירה תם, אמרה כי ישנה ועדה בינמשרדית שעוסקת בנושא וצריך לאפשר לה לפרסם מסקנות. נציג משרד האוצר, עלי בינג, ציין כי היא צפויה לסיים את עבודתה בפברואר. היו"ר כבל הודיע בתגובה כי כבר בתחילת פברואר תחל הוועדה בדיון בהצעה.
עלייה בפשיעה החקלאית, 90% מהתיקים נגנזים לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבת מעקב אחר
הטיפול בגניבות חקלאיות, בהמשך לדיון שקיימה הוועדה בנושא לפני למעלה מחצי שנה. ח"כ ילין אמר כי ממצאי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי רק 4% מהתלונות הגיעו לכתבי אישום והעונשים אינם חמורים. ד"ר נורית יחימוביץ' הכהן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הוסיפה כי בסקירה שערכה עלה כי בין השנים 2011 ל-2015 נפתחו 5,200 תיקי פשיעה חקלאית, אולם רוב העבירות בכלל לא מדווחות. לדבריה, 90% מהתיקים נגנזו, כאשר 3,600 תיקים נגנזו בגלל שהעבריין לא נתפס, 600 תיקים נגנזו מחוסר ראיות ועוד 400 תיקים נגנזו מחוסר עניין לציבור, כ-560 תיקים עדיין בטיפול ורק 95 תיקים הגיעו לבתי המשפט.
מפקד משמר הגבול, ניצב קובי שבתאי, אמר כי יש עלייה בכמות המעצרים וכתבי האישום, וכי ב-2016 יש 34% הצלחה באיתור טרקטורים שנגנבו. הוא הוסיף כי רף הענישה נמוך. הוא ציין כי הפשיעה החקלאית היא רק 0.2% מהפשיעה הכוללת בישראל וכי כוח אדם חסר בכל מקום אך במג"ב מנסים לשפר זאת באמצעים טכנולוגיים ויכולות אחרות. ח"כ מאיר כהן אמר כי בדיון צריך היה להשתתף השר לביטחון הפנים, שכן מדובר במדיניות וכשגנבו סלולרי לאשת התקשורת שרון פרי המשטרה ידעה למצוא את הגנב בחורה. "זאת שאלה של סדרי עדיפויות והחקלאים הם לא בראש סדר העדיפות גם אצל השר" אמר שבתאי.
בתום היום עסקה הוועדה בהורדת המכסים ופתיחת ענפי חקלאות שונים ליבוא, וכבר בפתח הדיון הודיע יו"ר כבל כי כבר בקרוב בכוונתו להוביל שימוע כדי לטפל בנושא פערי התיווך. הוא הוסיף כי הפתיחה ליבוא היא אחד הנושאים העיקריים, שכן אפשר לייבוא מחו"ל את כל התוצרת ולא צריך בכלל חקלאות בישראל. הוא אף שב ומתח ביקורת על כך ששר החקלאות ומנכ"ל המשרד לא מצאו לנכון להגיע לישיבות.
מדיניות ייבוא חסרת רסן ח"כ חיים ילין מתח ביקורת על הממשלה שמפילה, פעם אחר פעם, שתי הצעות חוק שלו - האחת בנושא הטיפול בפערי התיווך והשנייה בסימון תוצרת ישראלית. ח"כ ברושי אמר כי היבוא חסר הרסן הוא פרי מדיניות שגויה של השנים האחרונות, שתחסל את החקלאות וההתיישבות.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: ''מייבאים לכאן הכל, ובסוף עוד נייבא למדינה אזרחים''. ח"כ תמר זנדברג ציינה כי בכל העולם החקלאות המקומית מוגנת באמצעות מכסים ומכסות.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, טען כי הבעיה היא מדיניותו של שר האוצר, שהחליט להוריד מכסים בלי אסטרטגיה.
סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, אמר כי אינו סבור שיש מחלוקת עם פקידי האוצר על הערך והחשיבות של החקלאות, אך הוסיף כי "הייבוא הוא לא גחמה של שר האוצר או פקידיו. כל המהלכים שביצע האוצר מטרתם היחידה בהקשר היבוא להביא ליותר תחרות והפחתת מחיר לצרכן".
היו"ר כבל הגיב בחריפות ואמר כי אין מחלוקת על הצורך להוריד את יוקר המחייה, אבל השאלה היא האם החקלאים הם גוזרי הקופונים הגדולים – והתשובה היא לא. "האוצר משית את כל הגזירות רק על החקלאים והם מתמוטטים" אמר כבל.
אדירי טען מנגד כי החקלאים לא נפגעו מפתיחת שוק הגבינה ליבוא והמחיר ירד, וכי כל הצעדים לוו בתמיכה ישירה. הוא הוסיף כי האוצר ביצע בדיקות ולא זיהה רווחיות חריגה של הסיטונאים והקמעונאים ולכן חייב אותם להעביר מידע לממשלה. "אם נזהה רווחיות חריגה יש לנו כלים נוספים לטפל בה".
נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי, טען כי המחירים ירדו אבל לא בגלל צעדי האוצר. "אתם חושבים לטווח קצר והמדינה צריכה להתחיל לחשוב לטווח בינוני וארוך. מי שגוזר את הקופונים הם הקמעונאים שעשו את הביזנס. עוד לא ראיתי פקיד בכיר מאגף התקציבים שאחרי שסיים שירות ציבורי ממשלתי הגיע לענף החקלאות, את כולם אני רואה בקמעונאות".
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוועדה תקיים שימוע בעניין פערי התיווך, שלפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגיע אף לעשרות אחוזים. "האוצר לא מפסיק להחטיא את המטרה והחקלאים לא מצליחים לשרוד, וזה עוד לפני שדיברנו על האיכות הירודה של מוצרי היבוא. כשמציפים את השוק ביבוא מרווחים בטווח הקצר אבל הורגים את החקלאים. אנחנו נילחם עד חורמה בפערי התיווך, אבל לא בחקלאים שנזרקים לכלבים".
