הפשיעה החקלאית: גניבת 18 אלף ראשי בקר וצאן ונזק של מיליונים

 בקר גנוב שנתפס ע''י המשטרה בחודש שעבר, צילום: דוברות משטרת ישראל

ממדי הפשיעה החקלאית נחשפו היום (ג') בכנסת: מדו"ח חדש של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בין השנים 2011 עד 2015 נגנבו ממשקים חקלאיים ברחבי הארץ 18 אלף ראשי בקר וצאן - זאת בנוסף לגניבות של ציוד ומיכון חקלאי, תוצרת חקלאית, גניבת בעלי חיים, הצתות בחוות ומשקים חקלאיים ועוד.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יתר על כן, הדו''ח מצביע על עלייה בפשיעה החקלאית שגורמת לנזקים של מיליוני שקלים לחקלאים, אשר נותרים חסרי אונים מול התופעה המתרחבת - בין היתר בשל היעדר אכיפה וענישה. על פי הדו"ח, בשנים 2015-2011 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקי פשיעה חקלאית, וייתכן שבפועל המספר גבוה הרבה יותר בגלל שיעור גבוה של אירועים שלא דווח עליהן. באותן שנים נגנזו 4,703 תיקים. ביותר ממחצית מכלל התיקים לא נמצאו חשודים, ולבית משפט הגיעו 95 תיקים בלבד.

הנתונים הקשים, מצוין בדו"ח, מובילים לאובדן אמון במערכת. גם משרד החקלאות מתקשה כיום לאכוף חוקים קיימים, ובין השאר אין מאגר DNA של חיות משק שיסייעו באיתור הגניבות. כמו כן, ליקויים רבים שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה כבר ב-2012, שנגעו לסוגית הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי - טרם תוקנו.

בדיון מיוחד שהתקיים היום בוועדת הכלכלה, במסגרת יום החקלאות וההתיישבות בכנסת, החליט היו"ר ח''כ איתן כבל, כי וועדת הכלכלה תגיש הצעת חוק ענישת מינימום, תפעל למינוי פרקליט ייעודי מתמחה בתחום החקלאות ותקדם סימון בעל-חיים במטרה להקל על הזיהוי בעת התפיסה.

במהלך הדיון נחשפו צדדים קשים של התופעה שמאיימת על חקלאים רבים בקריסה כלכלית בשל גניבות והשחתות רכוש, לצד גביית דמי חסות ואיומים בנשק חם. כמו כן התקיים דיון נוקב סביב חוסר הכדאיות הכלכלית של חברות הביטוח לבטח את החקלאים, והפרמייה הגבוהה שהן דורשות.

"המדינה אינה מסייעת ומפקירה את השטח לעבריינים"

 ח"כ חיים ילין (יש עתיד) שיזם את הדיון אמר: "החקלאים בישראל לא יכולים להרגיש בטוחים. תופעת הגניבות החקלאיות מאיימת על חקלאים רבים שמגיעים לסף קריסה כלכלית, אך המדינה אינה מסייעת ומפקירה את השטח לעבריינים. מי שלא מבין שהחקלאות שומרת על מדינת ישראל, כנראה שלא מבין שמדינת ישראל צריכה גם לשמור על החקלאות".

"מכת הגניבות החקלאיות הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי החקלאים, שלא אמורים לעשות את העבודה של המדינה ולמנוע פשיעה אלא אמורים רק לחרוש את האדמה'' אמר ילין. ''הגיעה העת לטפל בבעיה ולהסדיר את נושא הביטוח לנזקי פשיעה חקלאית, חידוד חשיבות האכיפה וההחמרה בענישה מול מערכת בתי המשפט והתייחסות למרכיבי הביטחון, על מנת להתחיל במיגור התופעה״.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מצב הביטחון ביישובים הכפריים הוא איום על אדמות המדינה ולא רק בעיה של גניבת רכוש פרטי. המרחב הכפרי הוא צבא ההגנה לאדמות ישראל אבל גורמי האכיפה נכשלים בהגנה עליו. חייבים לשנות את סדרי העדיפויות של כוחות הביטחון, ואני מקווה שזה אכן הולך להשתנות. תושבי המרחב הכפרי נאלצים להתמודד מזה שנים עם מקרים רבים של פריצות, גניבות ומקרי חבלה רבים, וכי זו לא הפעם הראשונה שתושב המרחב הכפרי נאלץ להתמודד בסיטואציה כזו מול פורץ".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "המשטרה ממעטת להיכנס ליישובים הבדואים. אני חושב שהישיבה הבאה צריכה לזמן את השר לביטחון פנים. ראו מה קרה וזה מקומם שגנבו לאשת תקשורת פלאפון. אמר השר לביטחון פנים – כל המשטרה בנגב תחפש. כשרוצים להכניס משהו לסדר היום הציבורי – מוצאים את הזמן והתקציבים. השאלה היא של סדרי עדיפויות. החקלאים לא בראש סדר עדיפויות גם אצל השר לביטחון פנים. טיפול יסודי בסדרי העדיפויות. "

מפקד מג''ב: רף הענישה נמוך

יעקב (קובי) שבתאי, מפקד מג"ב: "כל חקלאי שנפגע הוא עולם ומלואו, אבל יחד עם זאת חשוב לזכור כי הפשיעה החקלאי מהווה אחוז קטן מהפשיעה הכללית. בשנה האחרונה רוב הכוחות לא היו במקומם לאור המצב הביטחוני, ולמרות זאת הבאנו בסיוע מתנדבים לא מעט הצלחות." מפקד מג"ב התייחס בדבריו לרף הענישה הנמוך ואמר: "אנחנו משקיעים הרבה אנרגיות בכל תפיסה של כנופיה ובסופו של דבר אין הרתעה למי שמביאים לדין, רף הענישה הוא נמוך".

יואל זילברמן, מנכ״ל ומייסד ארגון 'השומר החדש': "הסוגיה המרכזית של החקלאות היא עמוקה הרבה יותר. כשהגיל הממוצע של חקלאי הוא 64 ועשרות משקים נסגרים מדי יום אנחנו מבינים שתוך 5-10 שנים לא תישאר פה חקלאים. נישאר עם ארגונים עברייניים או 3 משפחות ריכוזיות שיחזיקו את כל החקלאות. צריך להבין, שהחקלאות שומרים על הגבול של היישוב ושל המדינה, ובמציאות שחקלאים נזרקים, אנחנו נראה יותר ויותר מקרים כמו בבית אלעזרי. לצד זה, תופעת ההתמגנות של מושבים וקיבוצים שסוגרים את עצמם סביב גדרות ומחפרות היא דבר שפוגע בסופו של דבר בכולנו. כדי להתמודד עם הפשיעה החקלאית צריכים קודם כל להחמיר את הענישה, לצד זאת להקצות תקציבים לשינוי התודעה הציבורית ביחס לחקלאות ובהחזרת הערבות ההדדית. כל נער ונערה בישראל, צריכים להגיע לשטח ולהתחבר לאדמה כמו שמבקרים בכותל או במצדה. זה חיוני לזהות שלהם ולבניית דור המשך בחקלאות״.

עו"ד עמית יפרח מתנועת המושבים: ״מדובר במכת מדינה אשר מייצרת מציאות בלתי אפשרית לחקלאים לגדל ולהתפרנס בצורה נורמלית, אנו דורשים להקים יחידה ייעודית במשטרת ישראל אשר כל תפקידה יהיה טיפול בפשיעה החקלאית לטובת חקלאי ישראל וכמובן הגברת האכיפה והגדלת הענישה״


יום החקלאות וההתיישבות בכנסת - הדיון היום בועדת הכלכלה, צילום: דוברת הכנסת

אמיר שניידר, סמנכ"ל רגולציה בהתאחדות האיכרים: "כמו בתחומים רבים אחרים, גם בפשיעה החקלאית המדינה זנחה את החקלאים להגן על משפחתם ורכושם לבד אל מול הפשע המשתולל. הקשר בין כנופיות הפשיעה החקלאית והטרור הוכח כבר מזמן ובאנו להזכיר לכולם שהביטחון שלנו החקלאים, המיישבים את גבולותיה של המדינה - הוא הביטחון של כל עם ישראל ועל הביטחון שלנו ושל משפחתינו אנחנו לא מוכנים להתפשר."

עינת קורמן סמנכ״לית הפורום המשפטי למען ישראל התייחסה למערכת המשפט ואמרה: ״הפרקליטות עומדת בחוד החנית של מערכת המשפט ונושקת למערכת האכיפה, לכן היכולת להם להתוות דרך עבודה משמעותית ומשפיעה הן על עבודת המשטרה ומצד שני מערכת המשפט תדרש לתת ההחלטות בתיקים מגובשים יותר. כאשר הפרקליט עוסק בתחום ומכיר אותו על בוריו ניתן יהיה להגיש כתבי אישום מבוססים יותר שיולידו ענישה מרתיעה יותר״

עו״ד תומר שוורץ שכיהן כפרקליט פשיעה חקלאית במחוז צפון בין השנים 2005-2012 אמר: ״היוזמה של הפורום המשפטי למען ישראל להחזיר את התקן של פרקליט פשיעה חקלאית הוא משמעותי. ללא רגל מסיימת משמעותית לעבודת המשטרה ולמג״ב לא תהיה הרתעה. אני לא מזלזל בתביעות של המשטרה אבל כאשר גוף התביעה הבכיר ביותר במדינה, כלומר הפרקליטות מחליט שהוא מטפל, יש בכך מסר מאוד ברור ובתי המשפט מבינים את זה. כאשר הייתי פרקליט ועסקנו בנושא הוחמרה באופן משמעותי הענישה ונוצרה הרתעה. כבר לא מדובר בגניבות מינוריות אלא בפשיעה מאורגנת של כנופיות. תחושת הביטחון נמצאת בכל הקשור לעבירות רכוש וברור לגמרי שאם מטפלים בפשיעה באופן רציני אפשר למזער את העבירות."

בדיון השתתפו יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל, ח"כ חיים ילין, ח"כ איילת נחמיאס, ח"כ אמיר אוחנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, מפקד מג"ב, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ומקומיות, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, התאחדות חקלאי ישראל, תנועות ההתיישבות, ארגון השומר החדש, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, התאחדות החקלאים החדשה בישראל, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ועוד.