צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בשנים האחרונות האמיר מחירם של הפירות והירקות בצורה דרסטית, בין היתר בשל התנהלותן של רשתות השיווק, כך שנוצר מצב אבסורדי שהחקלאי (היצרן) מקבל סכומים זעומים תמורת התוצרת החקלאית שנמכרת ברשתות השיווק במחירים מופקעים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הניזוקים העיקריים מהעניין הינם מחד – הצרכן, שניזוק הן בכיסו והן בבריאותו, מאחר שבשל מחירם הגבוה הוא אינו יכול לצרוך פירות וירקות בכמות מספקת. ומנגד – החקלאי, שלא נרכשת מספיק תוצרת שלו בשל מחירה ברשתות השיווק, ובנוסף, הוא מקבל מהרשתות סכומים זעומים בעד תוצרתו.
התאחדות האיכרים והחקלאים מתכננת לצאת בקרוב ביוזמה רחבה, שנועדה להוכיח לשרי הממשלה כי לא החקלאים אחראיים על המחירים הגבוהים לצרכן. את המהלך מוביל נשיא ההתאחדות, דובי אמיתי, במענה ליוזמתם של שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל, לפתוח את השוק ליבוא ירקות טריים וקפואים לפני החגים, שנועדה למנוע העלאות מחירים.
בימים הקרובים נגיש לשר האוצר רשימה של מחירי פירות וירקות בסיסיים עם מחירי מכירה ראויים וקבועים בשער המשקים החקלאיים", אמר אמיתי. "אלה יהיו המחירים שבהם החקלאים מתחייבים לספק את הסחורה בתקופת החגים וששר האוצר יחליט מי הגורם ליוקר המחיה". אמיתי הוסיף כי
פתיחת היבוא שמתכנן כחלון תפגע בחקלאים ותעשיר יבואנים ורשתות, בשעה שאת המחירים הגבוהים לצרכן מחוללים סיטונאים ורשתות.
מחירים בסופרים מזדמנים - 29.2.2016 
MySupermarket - מחירים באינטרנט התאחדות האיכרים מציגה נתונים ונקודות חשובות בעניין: 1. פער התיווך הינו האחראי המרכזי ליוקר המחיה בישראל - מדובר בחיסכון של בין 300 ל-600 ₪ בנטו לכל משפחה - משכורת וחצי בשנה במונחי שכר מינימום.
2. ההוצאה על תוצרת חקלאית מהווה חלק חשוב מתקציב המשפחה ומעורכת בכ-1300 ₪ בממוצע בחודש.
3. 84% מהאוכלוסייה רוכשים פירות וירקות ברשתות השיווק.
4. פערי התיווך מושתים על הצרכן בכל המוצרים - החל מאורז וכלה בקפה ותה אשר מיובאים במחירי רצפה, בסדר גודל של בין חצי שקל לשקלים בודדים ונמכרים בעשרות שקלים (לדוגמה מוצרי יסוד כמו: אורז אשר יובא ב-2013 בכ-65 אג' לקילוגרם ונמכר בכ-7.69 שקלים לק"ג. חבילה של 200 גרם קפה קלוי שיובאה ב-0.43 ₪ ונמכרה ב-2013 ב-24.99 ₪).
5. כשמדובר בפירות וירקות הפגיעה בחקלאי כפולה ומכופלת שכן, מדובר בתוצרת בעלת חיי מדף קצרים וכשהמחיר יקר, הצרכן קונה פחות או לא קונה כלל והחקלאי נותר ללא שכר ועם יבול להשמדה.
6. הרשתות הקמעונאיות הגדולות הן גם הסיטונאים ולכן הם מווסתים את המחירים באמצעות רכישה או ייבוש של תוצרת חקלאית ובעצם מנהלים את ההיצע והביקוש למקסום הרווחים.
7. החקלאים לא נהנים מהמחירים הגבוהים שמשלם הצרכן, אלא להיפך! מחיר גבוה פירושו- פחות צריכה של התוצרת שלהם.
8. מרגע שלא יהיה ייצור מקומי נהיה שבויים לחלוטין של ייבוא, מה שרק ינציח את יכולתם של המשווקים לגבות כמה שהם רק רוצים על המוצר.
9. אסור לנו להיות תלויים ביבוא- לדוגמת המלחמה האחרונה והחרמות העולמיות. לא ייתכן שבזמן שבאירופה מחרימים את התוצרת הישראלית, מדינת ישראל פותחת את שעריה לתוצרת מאירופה, מירדן, ממצרים, מג'נין ומעזה. ישראל צריכה בטחון תזונתי ויכולת לספק לאזרחים תזונה איכותית גם בימי משבר ולכן האחריות צריכה להישמר בשגרה ולאורך כל השנה.
תמצית הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשע"ה–2014 את ההצעה ניסחה התאחדות האיכרים והחקלאים, בשיתוף עם המועצה לצרכנות והוגשה על ידי ח"כ זבולון כלפה בכנסת ה-19. ההצעה עברה בכנסת הקודמת בקריאה טרומית ובכנסת הנוכחית הוגשה על ידי עשרות חברי כנסת ונדחתה.
1. מטרת הצעת החוק לטפל בבעיית יוקר המחייה ולהוזיל את מחירם של פירות וירקות לצרכן הסופי, מתוך הבנה שמדובר במוצרי צריכה בסיסיים וחיוניים בעלי תועלת בריאותית מוכחת, אשר חשוב שיהיו נגישים לכלל האוכלוסייה.
2. הצעת החוק מסמיכה את שר האוצר ושר החקלאות לקבוע פיקוח על גובה מרווח השיווק המרבי (מרווח - הפער בין המחיר שמקבל החקלאי למחיר המכירה לצרכן), במקרים בהם המרווח גבוה באופן בלתי סביר (למשל ירק שנקנה מהחקלאי ב – 1.5 ₪ ונמכר ברשתות השיווק ב – 13-14 ₪).
3. הציבור הינו האוכף העיקרי של הצעת החוק - מוצע לחייב את העוסק לפרסם במקום המכירה את המחיר שבו מכר החקלאי את התוצרת החקלאית למשווק, את המרווח ואת המחיר לצרכן, כך שהצרכן עצמו יוכל לפקח על האמור ולדווח במקרים של הפרה.
