ועדת הכלכלה בדיון היום, צילום: דוברות ועדת הכלכלה ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (ב') לדיון דחוף ברפורמה להפחתת מחירי המזון באמצעות הפחתת מכסים, שמציעים משרדי האוצר והחקלאות והשפעתה על החקלאות והתעשייה בישראל. "הצרכנים הם האלוהים שלנו וכל עבודתה של ועדת הכלכלה היא לטובתם ולטובת הציבור, אבל אסור לדרוס את החקלאים בדרך'' אמר יו''ר הועדה חה''כ איתן כבל. ''גם החקלאים הם חלק מהציבור וחלק לא קטן מהם, הם אנשים קשי יום. עם זאת, הזהרתי גם את החקלאים מפני עליות מחירים לקראת החגים''.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ציין כי מתנהלות שיחות בין משרד האוצר לחקלאים לגבי התמיכה הישירה. "המשמעות היא שיבוטלו מכסים ומכסות, ויהיה שוק חופשי שבו כל אחד יוכל לייבא, לגדל ולשווק לפי שיקול דעתו. הפחתת המכסים תהיה מדורגת וההליך לא יבוצע ללא הסכמת החקלאים. במקרה של חקלאי שפרנסתו תפחת, הממשלה תמצא את הדרך, בתמיכה ישירה, לדאוג שלא יינזק וזה נקרא מבחינתנו ביטוח הכנסה". בן אליהו הוסיף כי התהליך אמור להסתיים עד ה-1 ביולי ויחסוך למשק 2.6 מיליארד שקלים.
ח"כ איציק שמולי העיר כי בינתיים האוצר עושה צעדים חד צדדיים, והיו"ר כבל הוסיף כי הוא מנסה להבין מדוע המהלך ''נעשה מהרגע להרגע, כשכולם שמעו בתקשורת על התוכנית להפחתת מכסים''. ח"כ יצחק וקנין השיב: "זה הכל בגלל הסקרים".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי "חקלאות זה לא ביזנס, זה קודם כל ערך ויש שחיקה מתמדת בערך הזה כבר כמה שנים. במהלך הזה יש סכנות עצומות לעתיד החקלאות. למשל, יבוא שמן הזית מחו"ל מחסל את ענף הזית ומי שנהנה מזה זה רק היבואנים. זה מהלך בוטה, בריוני, חד צדדי שלא מתיישב עם ההצהרות לשמירה על החקלאות".
ח"כ עמר בר לב אמר כי לא יתכן שהחקלאים הם על ספסל הנאשמים. ''לתת להם 3 ימי שימוע לפני הוצאת צווים זה מחטף''.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״התכנית שבן אליהו מציע לא תהיה מוכנה בחיים ביולי כי מדובר בשינוי חקיקות ובשינוי תהליכים. העלות היא 5 מיליארד ש״ח כולל ויתור על המכס. אנחנו העברנו למשרד החקלאות את התכנית. אם מדברים על כל הצווים הם עד סוף השנה ולא עד לפסח. לגבי הדגים- כל הדגים בארץ מיובאים- 85% ייבוא 15% שוק מקומי. רוצים לחסל את הדגה בארץ. אני מודיע לכם חגיגית שלא יהיה חסר שום דבר בפסח. ענף שמן הזית זו שערוריה. מישהו בדק שבאמת צריך לייבוא? היינו בסרטים האלה בשנת 2010 כשכבר עקרו 150 אלף עצים. אני מציע לכם חברי הכנסת תיקחו את האחריות לידיים שלכם״.
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: ״הייבוא לא הוריד מחירים ורק גרם לסגירה של משקים חקלאיים ושל התעשיה. אנחנו ביקשנו ממדינת ישראל להתחיל תכנית אסטרטגית משמעותית והופתענו שמשרד החקלאות ומשר האוצר אשר באו איתנו. אנחנו מבינים את הצורך שלא יהיה מחסור בחג ואנחנו נהיה הראשונים לומר שיביאו מבחוץ במידה ומדינת ישראל תצטרך, אבל אנחנו רוצים שהכל יהיה בהסכמה. צריך לבנות כאן חקלאות לדורות הבאים״. עוד הוסיף צור: ״למועצות הייצור יש תפקיד ואין להם שם. אם רוצים- מו״פ, תכנון ופיתוח אז על המדינה לקחת את זה לעצמה ולא להשית על החקלאים״.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לא יכול להיות שמדינה שכל שכניה חושבים איך יחזרו לאדמתם היא המדינה היחידה שלא תומכת במי שמחזיק באדמה הזו. אחת הסיבות שהמזון יקר בישראל היא הכשרות. איני מתווכח על כך. ישראל היא מדינה יהודית והכשרות היא עניין חשוב בזהות. החקלאות במדינת ישראל היא הדת של הציונות ובחקלאות אסור לפגוע". ניר מאיר הוסיף: "מאוקטובר מתנהל משא ומתן מסודר על תמיכה ישירה בחקלאים. הפער בין הצדדים הוא בעלויות ובאוצר לא מצליחים לגשר עליו אז הולכים למהלכים חד צדדיים. יש עדיין דברים חשובים לציונות. לא כל דבר זה מסחרה ולא כל דבר צריך להיבחן רק על פי תורת המחירים".
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, תקף את אנשי משרד האוצר, על תוכניתם ה"גרועה" לדבריו, להפחתת מחירי המזון, באמצעות הפחתת מכסים. ברוש טען, במה שעורר סערה גדולה בוועדה, כי התוכנית של משרד האוצר גובשה ללא שנבדק מהן השלכותיה על המשק והתעשייה המקומית והאם הורדת מכסים הוכחה ככלי יעיל להפחתת מחירים. "לצערי נראה שמטרת האוצר, היא להחליף ייצור מקומי ביבוא. מהלך שלא יוריד את המחירים, אבל כן יפגע קשות בתעשייה המקומית'' אמר ברוש. ''שאלנו את אנשי האוצר, האם יש יעד להפחתת המחירים? הם אמרו לנו שלא. שאלנו אותם האם ישנה השפעה ישירה של הפחתת המכסים, על הפחתת מחירים בשוק? אז הם ענו שלא. שאלנו אותם האם נעשה אומדן הפסד להכנסות המדינה כתוצאה מהפחתת המכסים? והם ענו שלא. שאלנו אותם האם נבדקה האלטרנטיבה של הפחתת מחירים באמצעות מע"מ דיפרנציאלי, כמו במדינות ה- OECD? אז הם ענו לנו ש- 'זה לא באג'נדה'. אז על מה מתבססת כל התוכנית של משרד האוצר? בפעם האחרונה שהפחיתו פה מכסים, זה היה בטונה והמחירים לא ירדו. כל מה שקרה הוא שמפעל טונה ישראלי נסגר והבעלים שלו הפך ליבואן טונה. אחר כך הורידו את המכסים על הסרדינים, אז הפסיקו לייצר בארץ סרדינים, ומי שהיה יצרן של סרדינים, הוא כעת יבואן של סרדינים. אז מה עשינו? הרסנו פה את התעשייה" טען ברוש בפני אנשי האוצר.
ברוש המשיך ואמר כי "צריך להבין שהרווח הנקי של חברות המזון הוא 5 אחוז, כלומר החברות האלו כבר עברו התייעלות. לכן הדיון היום הוא לא על הוזלת מחירים, אלא על האג'נדה של משרד האוצר- האג'נדה היא לצערי שלא יהיו פה מפעלים, הם מעדיפים שנייבא את הכל. ואם זו האג'נדה, אנחנו יכולים להיות יבואנים יותר טובים מכולם, אבל התוצאה תהיה שעוד כמה שנים יהיה פה דיון על איך מחזירים לפה את התעשייה, היצוא והצמיחה, במדינה של 8 מיליון איש. ואגב - אם מייצרים פה קילו תפוחי אדמה בשקל ועשרים אגורות ומוכרים אותו ב- 6-7 שקלים, אל תחפשו את הבעיה במכס, הבעיה היא במקום אחר".
חה"כ איתן ברושי אמר כי "ההחלטות האחרונות מעמידות בסימן שאלה את עתיד החקלאות והחקלאים. אנחנו לא מתעלמים מיוקר המחיה וצריך להוריד אותו, אבל יש דרכים אחרות לעשות את זה מאשר מתקפת הפתע על החקלאות. הפכו את הייצור, גם בתעשייה וגם בחקלאות, לדבר לא אפשרי והפכו את היבואנים לדבר מועדף. חייבים לעצור את זה ולהחזיר אותנו לעם של יצרנים וחקלאים שחוזרים לאדמתם". ח"כ עיסאווי פריג', שעומד בראש ועדת המשנה שבדקה את הגורמים למחסור במזון בחגים, אמר כי הצווים שנחתו על החקלאים לא ישיגו את המטרה.
ח"כ יצחק וקנין הוסיף כי אם החקלאי מוכר קילו תפוחי אדמה ב-1.2 שקל ובסופר זה נמכר ב-6 שקל לקילו אז צריך לחפש את הבעיה במקום אחר. "החקלאים הם האסקופה הנדרסת של כולם ואם זה מה שרוצים לעשות להם אז אני אפיל את הממשלה. אי אפשר לנהל את המדינה בחובבנות, קמים בבוקר רואים סקר ומשתגעים. אפשר לייבא הכל מסין, גם אנשי היי טק – המדינה השתגעה לגמרי", אמר. דבריו של ח"כ וקנין זכו למחיאות כפים, והיו"ר כבל ציין כי הדברים אמיצים ולא פשוטים. ח"כ וקנין שב וחזר על הדברים, ואמר כי הממשלה לא תשרוד דקה אם התוכנית תיושם בצורה הזו.
נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי לאנשי האוצר אין נתוני אמת של המחיר שהחקלאים מקבלים בשער המשק עבור התוצרת שלהם. "אם המחיר הזה יהיה גבוה מהממוצע ב-OECD אז נלך אתכם למהלך הפחתת מכסים", אמר. הוא הציע למכור למשרד האוצר תפוח אדמה בשקל וחצי לקילו ושהאוצר ימכור את זה לצרכנים בכמה שהוא רוצה.
מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו העיר ושאל כי "אם נגרם לחקלאי נזק של שקל והוא מקבל שקל מה רע בזה". בתגובה התפרצו החקלאים לדבריו בסערה ואמרו: "אנחנו לא לשכת הסעד, אתם אורחים במשרד לשנה ובאתם לחובבנות". היו"ר כבל הוסיף ואמר כי הדברים של המנכ"ל הם "שבירה של כל יסודות החקלאות". מנכ"ל ויטה פרי גליל, אושיק אפרים, אמר כי הוא המום ומעולם לא שמע מנכ"ל משרד חקלאות מדבר ככה. הוא הוסיף כי אם יורידו את מחיר המחים לחקלאות ימצאו עוד עשרות אלפי חקלאים ותהה: "מה יקרה אם יהיה ברד באירופה, מאיפה נביא את התוצרת".
מנגד, ח"כ רועי פולקמן אמר כי ממחקר שפורסם בינואר 2014 עלה שמדיניות התמיכה העקיפה בחקלאות עולה לכל משפחה 1,400 שקל בשנה ומדיניות הפיקוח על המחירים של שר האוצר הקודם נכשלה. "בכל המדינות ב-OECD עברו לסובסידיה ישירה וזה לא אומר שאנחנו רוצים לחסל את החקלאים", אמר. יו"ר ועד עובדי ויטה פרי גליל אמר בתגובה כי "יש לנו שר אוצר חברתי שאמור לתת מענה לפריפריה, אבל הפריפריה הפכה לסימה ריקה מתוכן. באירופה מורידים אותנו מהמדפים ופה מעלים את ציבור העובדים כקורבן לפסח". ח"כ איציק שמולי אמר לח"כ פולקמן כי "זאת חוכמה מאוד קטנה לתת כל פעם מכה לחקלאים ולהגיד להם שבשנה הבאה ידברו איתם על הסבסוד. הלוואי שבאותה נחישות שאתה מדבר עליה נגד החקלאים והתעשיינים תצאו נגד הרשתות. אתם בסיעת כולנו חכמים גדולים על חקלאים ותעשיינים, אבל מקבלים רגליים קרות מול רמי לוי ורשתות השיווק". ח"כ רחל עזריה אמרה כי הרפורמה נועדה לדאוג למחירים סבירים ל-8 מיליון אזרחים ולא תהייה פגיעה בחקלאות ובתעשייה.
היו"ר כבל סיכם ואמר: ''תמיד מאשימים את החקלאים ביוקר המחייה, בעוד שיש פער עצום בין התמורה שהם מקבלים על התוצרת למחירה בסופר. הפער הזה בלתי מתקבל על הדעת ואי אפשר להפוך את החקלאי, שהוא החוליה החלשה, לשק החבטות. בשבילי הצרכנים הם האלוהים, אבל גם בדרך לאלוהים אי אפשר לדרוס את החקלאים". כבל פנה לחקלאים בדרישה להתגייס לקראת הפסח ולמנוע מחסור בשווקים והעלאת מחירים. עוד ציין היו"ר כבל כי בכוונת הוועדה לפנות לשר האוצר ולתבוע שהצעדים יעשו במשא ומתן עם החקלאים ובהסכמה. "שאף אחד לא יעשה עלינו סיבוב דרך הצרכנים, כאילו שיש כאן מי שמנסים להגן על חקלאים מדושני עונג – כולם צריכים להתגייס למען החקלאות ולמען הוזלת המחירים".
