סימני חיתוך שנעשו בעזרת כלי צור על חלק מהפן השטוח של שריון צב ממערת קסם. צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק ומודל תלת מימדי במיקרוסקופ אלקטרוני. צילום: באדיבות אוניברסיטת ת''א תגלית קולינרית במערת קסם: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו עדויות לכך שבני אדם קדומים שחיו במערת קסם הסמוכה לראש העין לפני 400,000 שנה, השתמשו בצבים כתוסף תזונה. מהממצאים עולה שתושבי המערה ביתרו, בישלו ואכלו את הצבים במספר דרכים שונות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק את המחקר החדש ערכו פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר מאוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר רות בלסקו מהמכון הלאומי לחקר האבולוציה של האדם שבספרד. המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' ג'ורדי רוסל ופרופ' פבלו סנודו מאוניברסיטת טרגונה שבספרד, ד"ר לוץ כריסטיאן מאול וד"ר כריסטר סמית ממוזיאון סנקנברג לתולדות הטבע שבגרמניה. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העתQuaternary Science Reviews .
"מערת קסם מייצגת שלב יוצא דופן באבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם", מסביר פרופ' ברקאי. "השלב הזה, בין 400,000 ל-200,000 שנה לפני ימינו, מוכר גם בכל מרחב דרום הלבנט – מקסם ועד סוריה – אבל מבחינת שימור הממצאים אין למערת קסם אח ורע".
במערת קסם, שנתגלתה בשנת 2000, נמצאו עד כה
העדות הקדומה ביותר לשימוש קבוע באש לצליית בשר, עדות קדומה מאוד למיחזור כלים ועדות קדומה ביותר להימצאותו של טיפוס אנושי, שעשוי להיות האב הקדמון של בני אדם מודרניים באזורנו – ממצא המאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הנבון ממזרח אפריקה.
סימני חיתוך שנעשו בעזרת כלי צור על עצם גפה קדמית של צב ממערת קסם. שימו לב לסימני קיצוץ בתמונה 1 וסימני חיתוך בתמונה 2 "ככלל", אומר פרופ' ברקאי, "הדיאטה במערת קסם התבססה על ציד של בעלי חיים בינוניים וגדולים ועל מזון מן הצומח. המערה עמוסה בעצמות של יונקים, בעיקר של יחמורים, בקר, סוסים וחזירים. בני האדם הקדומים ניצלו עד תום את הקלוריות הללו, לרבות מח העצם. בנוסף, התברר
מעבודת מחקר קודמת, שבה נותחו ממצאים מתוך האבנית שנמצאה בשיניים של בני אדם שחיו במערה, שהם אכלו גם מזון צמחי, ככל הנראה בהיקף קטן יותר מהבשר. כעת אנחנו יכולים להגיד שהיה מרכיב נוסף ומעניין בדיאטה של תושבי המערה: צבים".
בני אדם אכלו צבים מאז ומעולם, אבל בזכות השימור המיוחד של מערת קסם, צוות החוקרים הצליח לנתח את שרידי הצבים ולהגיע למסקנות מפתיעות לגבי האופן שבו הכינו, בישלו ואכלו אותם.
"בחלק מהמקרים צלו אותם שלמים בתוך השריון. במקרים אחרים פיצחו את השריון בעזרת כלי צור, ואז ביתרו את הצב. צבים נאכלו במערת קסם לכל אורך 200,000 שנות מגוריהם של בני אדם במערה, כאשר בתקופות שונות הפעילו שיטות בישול שונות. מצאנו עצמות של צבים, שהן מאוד קטנות, שיש עליהן גם סימני פיצוח, גם סימני חיתוך וגם סימני שריפה. זה ממצא יוצא דופן. הרי צב לא חייבים לבתר. זו לא רגל של יחמור. צב מן הסוג שאכלו במערת קסם מספק, על פי החישוב שלנו, לכל היותר 190 גרם של בשר – בהחלט כמות בשר קטנה שאפשר לאכול בביס וחצי. ובכל זאת בני האדם הללו ביתרו את הצבים, בכלי חיתוך כירורגיים ממש, כאילו כדי להכין מהם מנות גורמה בסגנון צרפתי".
סימני שריפה על שבר של שריון צב ממערת קסם. שימו לב כי החלק החיצוני של השריון שרוף בעוד החלק הפנימי אינו שרוף. נתונים אלה מעידים כי הצב נצלה בתוך השריון פרופ' גופר מציין כי העדויות האלה על צריכת צבים מעלות אפשרויות חדשות בדבר חלוקת העבודה במערת קסם. צבים הם מטבעם חיות איטיות, והם לא נחשבים לציד מאתגר או רווחי כמו ציד יחמורים או סוסים, אלא לסוג של לקט. מעדויות אתנוגרפיות מחברות ציידים-לקטים, אנחנו יודעים שמגזרים שונים בקבוצה אחראים על השגת משאבים שונים – הגברים הצעירים הם לרוב אלה שיוצאים למסעות ציד של בעלי חיים גדולים. ייתכן שכך היה גם במערת קסם. בעלי חיים קטנים, לרבות צבים, נאספו כפי הנראה על ידי קשישים וילדים.
"עד לפני מספר שנים חוקרים רבים הניחו שרק בני אדם מודרניים השכילו להשתמש בכל מגוון משאבי הטבע, ואילו בני אדם קדומים כגון הומו ארקטוס וניאנדרטלים צדו רק בעלי חיים גדולים", מוסיפים ברקאי וגופר. "היום אנחנו יודעים שזה לא מדויק, והממצאים החדשים מאשרים שמדובר בדעה קדומה. בני האדם הקדומים ממערת קסם נהנו מדיאטה מגוונת, מאוזנת וטעימה של סטייקים, מח עצם, מזון צמחי, ומפעם לפעם אפילו צבים – וכל זה לפני 400,000 שנה. למעשה, העובדה שבני אדם אכלו צבים במשך 200,000 שנה מלמדת אותנו שתושבי המערה לא כילו את אוכלוסיית הצבים, שהם בעלי ריבוי טבעי נמוך. הם ידעו כיצד להשתמש בכל המשאבים שעמדו לרשותם, וגם ידעו איך לא לכלות אותם".
