מערת קסם בזמן החפירה. החץ הכחול מסמן את אזור המדורה מקובל להעריך כי בני-האדם גילו את האש כבר לפני למעלה ממיליון שנה, אולם השאלה מרכזית בתולדות המין האנושי והיא מתי התחיל האדם לשלוט באש ולעשות בה שימוש יומיומי ומבוקר לצרכיו, שנויה עדיין במחלוקת. לאחרונה גילה צוות מדענים עדויות לשימוש קבוע באש, ולאורך תקופה ממושכת, בתאריך מוקדם ביותר - לפני כ-300,000 שנה, במדורה שבערה במערת קסם הסמוכה לראש העין. ממצאי המחקר לא רק מספקים תשובה לשאלה, אלא גם מרמזים על התפתחות קוגניטיבית וחברתית גבוהה של בני-האדם, כבר בתקופה מוקדמת זו.
מערת קסם היא מתחם גדול הנחקר מאז שנת 2000 על-ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' אבי גופר ופרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל-אביב. ד"ר רות שחק-גרוס ממרכז קימל למדעי הארכאולוגיה במכון ויצמן למדע משתתפת בחקר ממצאי המערה מאז תחילת החפירות ואוספת דוגמאות לאנליזה מפורטת במעבדה. ד"ר שחק-גרוס, מומחית לזיהוי חומרים ארכיאולוגיים, הצליחה לקבוע כי באזור מרכזי במערה נמצא ריכוז של אפר עצים. שימוש בשיטות ספקטרוסקופיות באינפרא-אדום אפשרו לה ולשותפיה למחקר לזהות כי יחד עם האפר נמצאות עצמות ופיסות קרקע שנחשפו לטמפרטורות גבוהות ביותר. כך הצליחו לקבוע בוודאות כי במקום בערה מדורה גדולה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בהמשך ערכה ד"ר שחק-גרוס בדיקות מיקרו-מורפולוגיות של האפר מן המדורה. הבדיקה נעשית באמצעות חפירת "בלוק" אדמה, אותו היא מקשה במעבדה, ומנסרת ממנו פילם דק ביותר – בו אפשר לצפות תחת מיקרוסקופ. הפילם חושף את הרכב החומרים ואת אופן היווצרותם. באמצעות שיטה זו גילתה מספר רב של מיקרו-שכבות אפר – אשר מעידות על שימוש חוזר ונשנה במדורה. עוד התגלה כי השכבות הדקות הורבדו בשני מחזורי שימוש עיקריים, אשר ביניהם מפריד משקע שמקורו באדמה שנסחפה עם מים מגג המערה לתחתיתה. משקע זה הצטבר, כנראה, בתקופה שבה המערה ננטשה מיושביה באופן זמני.
מסביב למדורה, וכן בתוכה, נמצא מספר גדול של כלי אבן עשויים צור המשמשים לחיתוך בשר, אך במרחק של מטרים ספורים משם נמצאו כלי צור מסוג אחר, אשר שימשו לביצוע מלאכות אחרות. בנוסף לכך, מסביב למדורה ובתוכה נמצאו כמויות גדולות במיוחד של עצמות בעלי חיים שרופות, שמעידות כנראה כי האש שימשה לצליית בשר. ד"ר שחק-גרוס ועמיתיה מציינים כי ארגון כזה של פעילויות במתחמים שונים, וקיומו של בסיס לפעילות חוזרת ונשנית – מעין "בית" אליו חוזרים שוב ושוב – מעידים על סדר חברתי ודגמי פעילות המוכרים רק בקרב בני-אדם מודרניים, מאוחרים יותר.
סריקה של "בלוק" אדמה משוייף שנחפר מהמערה, ובו נראות עצמות שרופות
ושברי אבן גיר בתוך משקע אפור של אפר המדורה"ממצאי המחקר לא רק מסייעים לקבוע נקודת מפנה חשובה בהתפתחות החברה האנושית, בה התחיל האדם לעשות שימוש קבוע באש הן לצרכי צליית בשר והן לצרכים חברתיים, כמעין 'מדורת שבט קדומה'. הם גם מספקים עדויות חדשות לרמת ההתפתחות החברתית והקוגניטיבית של האדם באזור זה לפני כ-300,000 שנה". חוקרי המערה סבורים כי ממצאים אלו (ונוספים) מעידים על שינויים התנהגותיים וביולוגיים משמעותיים, אשר כנראה קשורים להופעת תרבות חדשנית וטיפוס אנושי חדש באזורינו לפני כ-400,000 שנים.
ממצאי המחקר התפרסמו אתמול (א') בכתב-העת Journal of Archaeological Science.
מימין למעלה: ספקטרום אינפרא-אדום של המשקע האפור ממנו ניתן להסיק כי החומר מורכב בעיקרו מהמינרל קלציט, ממנו מורכב אפר עצים. מימין למטה: תצלום מיקרוסקופי של המשקע, בו ניתן לראות אזורים וחלקיקים בצבע אפור כהה – אלה הם שרידי אפר העצים. משמאל: סריקה של שקף מיקרו-מורפולוגי בו ניתן להבחין בעצמות שרופות (שברי עצמים בצהוב, בחום ובשחור), בכך שהעצמות משוכבות, ושהחומר ביניהן מורכב ממשקע אפור
