צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מוסד "הבן הממשיך" חלף זמנו בטל קורבנו, הוא איננו רלוונטי לימינו והמטרה שלשמה הוא נוצר "מניעת פיצול הנחלה" אינה מושגת באמצעות מינוי בן ממשיך אלא הפוך הוא, בראייה מרחבית ובחינה מעמיקה של הפסיקה שהתפתחה במהלך השנים נמצא, כי מינוי בן ממשיך מביא הורים מבוגרים לפתחו של בית המשפט בניסיון לבטל את המינוי בטענה כי: "לא לכך ייחלנו..."
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בתי המשפט לענייני משפחה שעוסקים בנושא של הבן הממשיך, נוהגים לחזור שוב ושוב על הביקורת שיש להם על מוסד הבן הממשיך ועל כך שהוא "אנכרוניסטי" וקוראים למחוקק לפעול. עד היום לא נמצא תיקון בחקיקה ועל כן בתי המשפט קבעו מדיניות שהתפתחה עם השנים בהתייחס למקרים שהגיעו לפתחם בנוגע לאפשרות לביטול המינוי של הבן הממשיך, פיצוי יתר היורשים, המתח בין צוואה למינוי בן ממשיך, זהות הבן הממשיך, בן ממשיך למול הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.
מי הוא הבן הממשיך? שאלה זו נשאלה רבות בפסקי הדין ובמאמרי מלומדים. בעבר, הבן הממשיך היה זה שעבד עם אביו עוד כאשר היה צעיר, התעורר בעלות השחר, חלב ביחד עם אביו את הפרות, אסף ביצים בלול, עבד בשדה וברבות השנים בנה בית ליד אביו, התחתן והקים משפחה וכאשר אביו פרש לגמלאות הבן "הממשיך" קיבל את "המפתחות" והמשיך את העסק המשפחתי בנחלה.
לאור מדיניות החלטות מועצת מקרקעי ישראל אשר בבסיסן קיים עיקרון "אי פיצול הנחלה" מוסד הבן הממשיך היה זה שנתן את הפתרון, כאשר ההורה הודיע לאגודה על זהות הבן הממשיך, הבן התקבל כחבר אגודה והמינוי נרשם בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל. לאחר פטירת אחרון ההורים הבן הממשיך קיבל את הזכויות בנחלה מבלי להידרש לצו ירושה או צו קיום צוואה, שכן המינוי גובר על כל מסמך משפטי אחר לרבות על צוואה.
הסבך המשפטי שיצר מוסד הבן הממשיך התמקד בשני עיקרים: ראשית, הפליה שזועקת לשמיים כאשר הנחלה תועבר לילד אחד שאין לו כל חובת פיצוי כלפי יתר היורשים. שנית, לאחר השלמת הרישום של הבן הממשיך, המינוי הוא בלתי חוזר והורים אשר הבינו כי עשו טעות או ביקשו לתקן את העיוות שטמון בהפליה או חוו את הבן הממשיך שהפך עם השנים ל"בן מחריב" או חוו כלה שהפכה עם השנים "לתקלה" - מצאו עצמם "שבויים" בידי הבן הממשיך ובת הזוג ללא יכולת לשנות את הגורל המר שנגזר עליהם, אותו הם קבעו במו ידיהם באמצעות המינוי של הבן הממשיך, שלעיתים נעשה עשרות שנים בטרם ההורים הלכו לבית עולמם.
מי הוא הבן הממשיך בדורנו? הבן הממשיך של דורנו אינו דומה ולו ברמז לבן הממשיך אותנו ידענו לפני שנות דור. כוונתי לא לעסוק בערך הנדל"ן שמגלמת הנחלה שכן בראיית עולמי הנחלה היא ערך שיש לשמור עליו מכל משמר ומעל כל במה הוצגה התזה לפיה לא נכון למכור את הנחלות אלא שיש להעביר אותן מדור לדור ותקוותי כי כך ינהגו בעלי הנחלות. המטרה היא להאיר את הזרקור כלפי "ירידת הדורות" ואיבוד המוסר שמתרחש למרבה הצער במקרים רבים המגיעים לשולחננו, לרבות במסגרת הליכי גישור שנשלחים מבתי משפט לענייני משפחה.
כאשר בוחנים את אבני הדרך שהביאו את המשפחה למצב של סכסוך שורשי עמוק מלא ביצרים על זכויות בנחלה, מצאנו, כי ההפליה שיצר מוסד הבן הממשיך וחוסר האונים של הורים שעומדים מול הרצון לקיים את הנחלה ולאפשר למספר ילדים להנות מהזכויות מחד, והחלטות רמ"י שקובעות כי הנחלה ניתנת לרישום ע"ש ילד אחד בלבד, מאידך, הביאו לכך שהורים מבוגרים עשו טעויות קשות ומינו בן ממשיך במקום בו הם יכלו לכתוב צוואה או להחתים את הבן הממשיך על הסכם נלווה במעמד החתימה על מסמכי המינוי שקובע את ההתחייבויות של הבן הממשיך כלפיהם ואת האפשרות לביטול המינוי, בכדי להביא לכך שבסופו של יום הם לא ייוותרו שבויים בידי הבן הממשיך או בידי הכלה או החתן ואף יוכלו לחזור בהם מהמינוי בעת הצורך.
עיוות נוסף שקיים במוסד הבן הממשיך הוא "צו מניעה קבוע" כלפי ההורים עד שילכו לבית עולמם, לבצע מכירה או העברה במתנה או פיצול של בית או מגרש מהנחלה, אלא בהסכמה של הבן הממשיך.
נזכור, שהורים לעיתים מינו בן ממשיך עשרות שנים בטרם הלכו לבית עולמם. יוצא מכך, כי למרות שהמינוי מקנה את רישום הזכויות בנחלה ע"ש הבן הממשיך לאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו, ההורים לא יכולים לבצע פעולה של העברת זכויות או אפילו פיצול לאחר המינוי.
ציירו מצב שבו הורים מבוגרים מבקשים למכור את הנחלה ולעבור לדיור מוגן אך המינוי של הבן הממשיך אינו מאפשר להם לבצע את המכירה ככל ולא תהיה הסכמה מצד הבן הממשיך ורבים המקרים בהם קיימות מחלוקות בין הבן הממשיך להורים - האם לכך הורים מייחלים??!
האם המינוי נועד להקנות זכויות בנחלה או לבניית בית שני בנחלה? שאלה שעולה רבות בעת מחלוקת בין הבן הממשיך ליורשים או בין הבן הממשיך להורים הינה: האם המינוי נועד על מנת להקנות לבן הממשיך את כל הזכויות בנחלה לאחר פטירת אחרון ההורים או לאפשר לו לבנות בית בנחלה בלבד?
המחלוקת ביחס להיקף הזכויות שהורים ביקשו להקנות לבן הממשיך עשויה לעלות בעת שאחרון ההורים הלך לבית עולמו והיורשים "מבינים" כי אין להם כל חלק בנחלה ומבקשים שבית המשפט יקבע כי המינוי נועד לצורך בניית בית בלבד ולא למען יקבל הבן הממשיך את מלוא הזכויות בנחלה. תביעות אלה ברובן נידחות על ידי בתי המשפט שכן קיימת חובת הוכחה על היורשים להראות כי כוונת ההורים במינוי היתה לבנית בית בלבד וקשה מאוד להרים את נטל ההוכחה, בייחוד כשההורים אינם בין החיים.
קיימים מקרים בהם המחלוקות מתחילות עוד בחיי ההורים, כאשר הם מבקשים לבטל את המינוי או לקבוע בן ממשיך אחר או מבקשים לערוך צוואה ולהוריש את הנחלה באופן שווה בין היורשים או לקבוע כי הבן הממשיך מונה לצורך בניית בית בלבד. מקרים אלה מגיעים לבתי המשפט וסקירה של פסקי דין ברשימה ארוכה מעלה, שברוב המקרים בתי המשפט קובעים כי לא הורם הנטל להוכיח שהמינוי נועד לצורך בניית בית שני בנחלה ודוחים את התביעה לביטול המינוי. חשוב להכיר, כי ברוב המקרים התביעות נדחות שכן במסמכי המינוי של הבן הממשיך נקבע, כי המינוי הוא
בלתי חוזר וברוב המקרים לא נחתם הסכם נלווה שקובע כי הכוונה במינוי הינה לצורך בניית בית ולא לצורך הענקת מלוא הזכויות בנחלה.
באחד המקרים בהם טיפלנו הגיעה גב' כבת 75 וביקשה למכור את הזכויות בנחלה. הגב' הסבירה כי לפני שלושים שנה כאשר בעלה היה בחיים הם מינו את הבן "חיים" ובת זוגתו כבנים ממשיכים, על מנת שיוכלו לבנות בית בנחלה. כאשר בחנו את מסמכי המינוי מצאנו כי ההורים והבנים הממשיכים חתמו על המסמכים המקובלים בהתאם להוראת אגף חקלאי 55 והצהירו כי הם ממנים את הבנים הממשיכים וכי המינוי הוא בלתי חוזר ולא נחתם הסכם כלשהו שמסדיר את הזכויות של הבנים הממשיכים לבניית בית שני בנחלה בלבד או מסמך הקובע כי המינוי נועד לצורך בניית בית בנחלה בלבד ולא מדובר על הקניית מלוא הזכויות בנחלה.
הסברנו לגב' את המצב המשפטי והעמדנו אותה על כך שהמכירה תוכל להתבצע רק בכפוף לאישור של הבן הממשיך. הגב' היתה המומה מהמצב אליו היא נקלעה והסבירה שאין לה יחסים טובים עם הכלה אך היחסים עם הבן תקינים. במהלך הליך גישור שהתקיים בין הצדדים, הועלתה הטענה כי המינוי נעשה לצורך בניית בית שני בנחלה ולא לכל צורך אחר, אך הבן התנגד ולא הסכים עם הטענה ולמרבה הצער לא נמצא כל מסמך שיתמוך בגרסת האם. בסיומו של הליך גישור שארך 6 חודשים הגענו להסכמה על מכירת הנחלה ותוצאת הלוואי היתה שהגב' נאלצה להעביר לבן הממשיך מחצית מסכום הנטו שנותר מהמכירה בכדי שהבן ייתן את הסכמתו למכירה.
האם הבן הממשיך חייב בפיצוי של יתר היורשים? שאלה נוספת שעולה בפסיקה היא: האם הבן הממשיך חייב בפיצוי של יתר היורשים? התשובה לכך היא שלילית!
בהתאם להוראות סעיף 20(ה) להסכם המשולש (מינהל, סוכנות, אגודה) - בעת פטירה הזכויות בנחלה עוברות לבן הזוג שנותר בחיים ולאחר מכן לבן הממשיך ככל ומונה בן ממשיך. ככל ולא מונה בן ממשיך הזכויות יחולקו בין היורשים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
בתי המשפט קבעו, כי במקרה בו מונה בן ממשיך אין פועלים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה גם אם אין בכך "צדק חלוקתי" (ראה תמ"ש 6040/04 מ.ל. נ' ס.ש. ואח') והבן הממשיך לא חייב בפיצוי של יתר היורשים.
עוד נקבע, כי במקרה בו בצוואה לא הוטל על מקבל הזכויות לפצות את היורשים האחרים, לא תחול חובת פיצוי על היורש שיקבל את הזכויות בנחלה כלפי יתר היורשים.
האם הבן הממשיך צריך לטפל בהורים ולדאוג לכל מחסורם? אין במסמכי המינוי התחייבות "מובנית" של הבן הממשיך לדאוג להורים עד סוף ימיהם או לנהוג בהם ביושר, בהגינות ובאמות המוסר הראויות בהתנהגות כלפי הורים. חבל שאנו נדרשים למסמך בכתב בכדי ליצור התחייבות פוזיטיבית של ילדים לנהוג בהורים בדרך של "כבד את אביך ואת אמך".
האם מסמך בכתב יביא לכך שילדים יטפלו בהוריהם? המציאות מראה שהתשובה היא שלילית! במקום בו ילד חומד את הזכויות בנחלה מסמך בכתב יהיה כאות מתה ולמרבה הצער במקרים לא מעטים הבן הופך את עורו וגורם להוריו ייסורים עד סוף ימיהם.
באחד המקרים הגיעה למשרדנו גב' כבת שמונים ובדמעות ששטפו את פניה סיפרה סיפור קורע לב על הבן שמתעמר בה מזה שנים. היא סיפרה שהבן יודע על כך שאסור לו להתנהג כלפיה בהתנהגות מכפירה ולכן הוא מתייחס אליה יפה כלפי חוץ אך בחדרי חדרים הוא ממרר את חייה וגורם לה לצער רב - מה עושים היא שאלה? למרבה הצער הגב' הלכה לעולמה עוד בטרם הצלחנו לגבש דרך פעולה.
בתי המשפט בחנו לא פעם את הטענה שהעלו הורים או יורשים לאחר שההורים נפטרו, כי ההתחייבות של הבן הממשיך היתה לזון, לפרנס, ולדאוג למחסורם של ההורים עד יומם האחרון ולאור כך שהבן הממשיך לא עמד בהתחייבות יש לבטל את המינוי. בהרבה מהמקרים בתי המשפט קבעו כי לא נמצא שהמינוי היה מותנה בכך שהבן הממשיך יטפל בהוריו והתביעות לביטול המינוי נדחו. במקרים בהם היורשים הגישו תביעות לאחר שההורים הלכו לעולמם וטענו כי ההורים חיו בפחד מפני הבן הממשיך ולכן לא הגישו את התביעה לביטול המינוי כשהיו בחיים, בתי המשפט קבעו כי לא הורם נטל ההוכחה (שהוא בעייתי כאשר ההורים הלכו לעולמם ואין מכתב או דרישה או הוכחה כי הם ביקשו לבטל את המינוי) והתביעות נדחו.
האם ניתן להוריש את הזכויות בצוואה בהסכם משולש? במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט עלתה השאלה: האם במקרה בו חל הסכם משולש ולאור כך שהנחלה היא נכס "חוץ עזבוני", בעל נחלה זכאי להוריש את הזכויות בנחלה בצוואה? התשובה לכך היא חיובית!
בפסיקה נקבע, כי בעל נחלה שהינו בעל זכויות "בר רשות" (הסכם משולש והסכם דו - צדדי) יכול לצוות את הזכויות ליורש אחד בהתאם לצוואה.
מעמדו של היורש בצוואה הוא מעין "בן ממשיך" ועל כן את הזכויות בצוואה ניתן לצוות למי שמוגדר כבן ממשיך בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות שהוא: בן, בן מאומץ, נכד.
יוצא מכך, כי הורשה של הזכויות בצוואה כאשר חל הסכם משולש למי שאינו מוגדר כבן ממשיך כגון: אח, חבר, עובד זר - לא תהיה ברת תוקף ובמקרה זה יחולו הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.
סוף דבר: בדור הנוכחי אין מקום למינוי של בן ממשיך לא במסגרת הסכם משולש ולא במסגרת הסכם דו צדדי. מינוי בן ממשיך והענקת הזכויות לילד אחד מביאים לתוצאה קשה של הפליה שמדירה את רגליהם של יתר היורשים מהנחלה, באופן שאין לו אח ורע במגזרים אחרים.
בחינת המקרים הרבים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט במרוצת השנים, מאז קום המדינה ועד לימינו אנו, מביאה למסקנה אחת יסודית - הורים שמבקשים לשמור על שלמות הנחלה יערכו צוואה ויקבעו הוראות ביחס להורשת הזכויות בנחלה, פיצול מגרש/ים מהנחלה ופיצוי היורשים ובכך יתקנו את ההפליה שנוצרה כתוצאה ממוסד הבן הממשיך וישמרו על שלמות המשפחה.
מסקנה נוספת - הורים צריכים לשמור על החופש שלהם ביחס לנחלה עד סוף ימיהם. חופש לקבל החלטות בהתאם לשיקול דעתם, לשנות את ההחלטות בהתאם למציאות המשתנה ולא להיות שבויים של ילדים ובני זוגם.
הורה שיערוך צוואה תחת מינוי של בן ממשיך, לא רק שיסייע לעצמו לעבור את שנותיו בשיבה טובה, אלא שגם יסייע לתקן הפליה שנוצרה במהלך השנים באמצעות מוסד הבן הממשיך ובכך יסדיר שוויון ביחס לנחלה כלפי כל היורשים.
הורים שנותנים הסכמה לאחד הילדים לבנות בית בנחלה יעשו זאת רק לאחר שהבן/בת ובן/בת הזוג חתמו על הסכם בו נקבע במפורש כי ניתנה להם זכות לבנות בית בנחלה בלבד ואין להם כל זכות אחרת מעבר לכך. בנוסף, יש להורות לילדים לחתום על הסכם ממון ולהסדיר ביניהם את הזכויות ביחס להשקעה בבית המגורים על מנת שבן/בת הזוג יצהירו כי ההשקעה בבניה לא מקנה להם זכות כלשהי בנחלה, אלא זכות להשבת ההשקעה מבן/בת של בעלי הנחלה ובשום אופן ההשקעה אינה יוצרת חבות של בעלי הנחלה כלפי החתן/כלה.
פנינו לדור הנחלה המהוונת. בדור הבא לא נדרש לקבוע יורש אחד בלבד שיהנה מהזכויות בנחלה ויפצה פיצוי כספי את יתר היורשים, אלא שנוכל לאפשר למספר יורשים להנות מהזכויות בנחלה, באמצעות פיצול שני מגרשים ורישום הזכויות על שם שלושה יורשים (נחלה מפוצלת ושני מגרשים).
לבסוף נזכיר, כי בסיפור שלנו במרכזו עומדת נחלה אחת ומשפחה אחת, הילדים שגדלו במושב ובנחלה מבקשים ברוב המקרים לאחר שבגרו ונישאו והביאו צאצאים לעולם, לשוב לכור מחצבתם ולגדל את ילדיהם במושב באווירה כפרית, באיכות חיים, כפי שהם גדלו בבית ההורים. מציאות זו דורשת מאתנו פתרונות יצירתיים, חשיבה מרחבית ומבט רגשי כלפי מארג הרצונות והכיסופים של הורים וילדים שעיניהם נשואות למקום אחד שהוא הנחלה.
| הכותב - עו"ד אביגדור ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי מקרקעין www.lieblaw.co.il |
למאמרים נוספים של עו''ד אביגדור ליבוביץ בפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה:
בנים גידלתי ורוממתי: שימוש במבנה חקלאי לצרכי מגורים
פיצול מגרשים מנחלות - שלב התכנון והשלב הקנייני
ה''ידועה בציבור'' נישלה את הילדים מהזכויות בנחלה
עריכת צוואות וחלוקת הנחלה בין היורשים
הצוואה נפתחה, הנחלה חולקה והמשפחה התפרקה
תיקון החלטה 1271: פגיעה לא מידתית בזכויות היישובים החקלאיים
הנחלה נמכרה, אך לאן נעלמו היתרי הבניה ?
שימו לב לסוגיית החיוב במע''מ בעת מכירה ורכישה של נחלה
האם השיוך הקנייני מאיים על עתיד ההתיישבות
המינהל אישר תעסוקה לא חקלאית מחוץ לחלקת המגורים בנחלות