"החקלאים יצטרכו לאמץ לעצמם סטנדרטים חדשים של חשיבה. לא עוד חקלאים המתבססים על מענקים ומכסות מהממשלה, צריך לנסות ולשכנע יזמים שיש להם ביזנס טוב ולהזרים לתוכם משאבים", כך אמר היום שר החקלאות יאיר שמיר, בברכה מצולמת למשתתפי ועידת קנט 2013 שערכה הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות ועסקה ב"חקלאות מצמיחה הזדמנויות".
שמיר, שנמצא בימים אלה בביקור ממלכתי בדרום אמריקה, אמר כי "מה שברור הוא שתקציב המדינה לא יכול לשאת על גבו את כל השאיפות של כולנו. ב-25 השנים האחרונות הייתי בעולם ההייטק והייתי ממש בראשיתו. אם פיתוח ההייטק היה צריך להיות בנוי אך ורק על תקציב המדינה לא היינו מגיעים לשום מקום. אותו דבר צריך לעשות בחקלאות. ולכן, אי אפשר רק להסתמך על תקציב המדינה. צריך למצוא אפיקים חדשים. המדינה תמשיך לתמוך בכיוונים כלליים שהיא רוצה אותם שהם יותר יעדים לאומיים מאשר כלכליים אבל צריך במפורש את הסקטור הפרטי".
שמיר הוסיף כי לאורך השנים האחרונות החקלאות ששרדה היא רק זו שעברה התייעלות מאסיבית. התוצאה היא שהיום יש 15 אלף חקלאים בישראל לעומת 40 אלף לפני עשרים שנה. ''אני מדבר על אלה שעוסקים ישירות, אבל הם מפיקים הרבה יותר תוצרת מאשר 40 אלף שעשו לפני 20 או 30 שנה. הייתה פה התייעלות, אבל היא גורמת לפחות מועסקים, וזאת תופעה שחייבים לטפל בה. יש פה דילמה לא פשוטה כי לפעמים התייעלות גורמת לירידת המועסקים וזה כמובן נוגד בצורה משמעותית את מדיניות הממשלה לצמיחה ויצירת מקומות עבודה ואחזקה של שטחי מולדת".
לשיחה המלאה התקיימה עם שר החקלאות לקראת ועידת קנט
לחצו כאן המלחמה על התעשייה והחקלאות היא מלחמה על הנשמה של המדינה ארז ויגודמן, מנכ"ל מכתשים אגן סבור כי החקלאות היא הדבר הגדול הבא, ולישראל תפקיד חשוב בתהליך הזה. במהלך 10 השנים האחרונות מרכז הכובד עבר מהעולם המערבי לאסיה, כאשר הסחר העולמי במדינות הצמיחה עובר את העולם המפותח. "הנפח של הסחר העולמי יילך ויגדל. המנוע המרכזי של השינוי הוא הדמוגרפי. כל אוכלוסיית העולם צומחת כיום במדינות המתעוררות. ב-2050 יחיו בערים בעולם כ-6 מיליארד אנשים. המעבר מהערים לכפרים משנה את המשוואה. מעבר מרכז הכובד לעולם המתפתח תורם לגידול באבטלה במדינות המערביות ולירידה בתעשיות המקומיות. המלחמה על התעשייה והחקלאות בישראל היא מלחמה על הנשמה של המדינה. נילחם שתהיה פה תעשייה מצליחה, חקלאות ולא רק חקלאות. יש לכך חשיבות מעבר לאקסל או גליון נתונים".
על מנת לספק את הביקושים העולמיים בעשרים השנים הקרובות, יש להגדיל את תפוקת האנרגיה, המתכות, המים והאדמות החקלאיות במאות אחוזים. לעומת זאת, העולם מאבד מדי שניה קרקע חקלאית בשטח של מגרש כדורגל בגלל בניה וגורמים נוספים. ''הפער הזה יוצר רמת אי וודאות הגבוהה שהייתה אי פעם. כתוצאה מכך רואים גידול דרמטי במחירי הסחורות. הקצב לא צפוי להשתנות. הכוחות הריאלים ימשיכו לעבוד. צריך לפתור את צד הביקוש או ההיצע. קצב השינוי הולך ומתגבר".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק 'המזון שהעולם ידרש לייצר ב-40 השנים הבאות שקול לכל המזון שיוצר בעולם בעשרת אלפים השנים האחרונות כאשר ישנה ירידה מתמדת בתפוקה החקלאית העולמית. "למרות זאת'' אומר ויגודמן ''המהפכה שעוברת על העולם דילגה על ענף החקלאות, כאשר רוב השיפורים בחקלאות במאה השנים האחרונות נבעו מיתרון הגודל ולא מפריצת דרך טכנולוגית. זאת בנוסף לצמצום מספר הזנים המגודלים". לדבריו, אחת הסיבות לכך היא ההשקעה המצומצמת במו"פ העולמי בחקלאות, מו"פ המחזיק בנתח של1.5% בלבד מכלל המו"פ העולמי. זאת לעומת 18% מהמו"פ המושקע בתרופות, 14% במכוניות, 7.5% בתוכנה ומחשבים. 9.35 מיליארד דולר לעומת 610 בכל העולם בעשור האחרון.
''החקלאות היא הדבר הגדול הבא שייתן מענה לצרכים העולמיים ולישראל ישנה חשיבות גבוהה במימוש פוטנציאל זה. ישראל היא מעבדה לחקלאות. המחסור במים ואדמה מהווים מנוע לחדשנות. החקלאות היא מהתעשיות החשובות שיש בארץ וביכולתה להתחרות בעולם וצריך להשקיע בה. התפקיד של המדינה הוא לייצר את הפלטפורמה שתאפשר לה להתפתח ולייצא".
