דבוראי בעין חרוד בזמן העברת כוורות. צילום: תקשורות יעל שביט השבוע
הודיע משרד החקלאות על יציאתה לדרך של הרפורמה בענף הדבש . ''בהצעת חוק חדשה להסדרת רעיית דבורים וייצור הדבש בישראל, יקדם המשרד מדיניות חדשה שתאפשר את השבחת ענף הדבש תוך הפחתת העומס הביורוקרטי ועידוד כניסת דבוראים חדשים לענף, דבר שיגביר את התחרות ויביא להפחתת המחירים לצרכן''. כך לשון ההודעה. אלא שבארגון מגדלי הדבורים ובמועצת הדבש זועמים, ואומרים כי המשרד פועל לשנות מסמך שחובר יחד עם הארגון לפני הבחירות האחרונות לכנסת, שנועד להגן על הענף מהתערבות פוליטית או אחרת בעתיד ולהעניק את התשתית הנדרשת לקיומו. ''מסמך זה שונה במפתיע על ידי השר הנוכחי שמיר, ללא התייעצות עם החקלאים עצמם או עם אנשי מקצוע במועצת הדבש, בעלי ניסיון והיכרות רבה עם הענף הייחודי'' אומרים בארגון מדלי הדבורים.
"מוזר, כי משרד ממשלתי שתפקידו להגן על החקלאים ולעודד את החקלאות נוקט צעד חד צדדי הרסני, ללא הבנה או התייעצות עם גורמים מקצועיים בענף, שבסופו יחסל את ענף הדבורים'' אומר שי ספקטור, יו"ר ארגון מגדלי הדבורים בישראל ודבוראי ותיק מכפר רות. ''במידה ולא יתקיימו האבקה ורעיית דבורים מוסדרת, בעוד מספר שנים מחירם של תפוח או מלפפון יהיה כה גבוה, שהוא יהיה מזון לעשירים בלבד. הרי אין מדובר כאן על הדבש, שהינו רק חלק קטן מהענף. הדבורים מאביקות שליש מהגידולים החקלאיים, לכן לא ברור מדוע משרד החקלאות מעוניין ליצור כאוס ללא רגולציה ולאפשר לכל מקורב להיכנס לענף, ומספר לציבור כי מחיר הדבש ירד בעוד שמחיר הדבש תלוי בכלל בפערי התיווך של רשתות השיווק ולא במחיר הדבש הגולמי לחקלאי''.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ספקטור מוסיף ואומר כי מסמך הרפורמה כולל סעיפים אבסורדים, של אישורי עבודה לדבוראי בכל שלוש שנים. ''הרי עד שחקלאי רואה תשואה להשקעתו, אורך שנים. מי ירצה להשקיע בענף בתנאים כאלו? היכן חשיבה והתכנון לטווח ארוך של ענף מסודר במדינה מודרנית? ועדת ההיתרים לעיסוק בענף הדבורים חייבת לכלול אנשי מקצוע בכדי שתתקיים חשיבה מסודרת, מובנית ומקצועית בענף ולא קבלת החלטות שרירותיות של מי במשרד החקלאות. ענף הדבורים תלוי בגורמי שמים, פריחה ומחלות שחיסלו כבר שליש מהדבורים בעולם. משרד החקלאות פועל כמו גנב בחשכה נגד החקלאים. אני תמה על התנהלות חברי התנועה של ליברמן שתמיד הלכו יד ביד עם חקלאות, התיישבות עובדת וציונות, על פעולות אלו בהם מושלים בכירי תנועתו לחיסול ענף הדבורים והחקלאות במסווה של התייעלות. אנו כמובן נצא למאבק על פרנסתנו וכדאי לציבור שידע, כי מהלכים אלו יביאו להתייקרות המזון מהצומח בעתיד הקרוב".
הדבוראים והנהלת מועצת הדבש טוענים, כי לא הוזמנו למשרד החקלאות להתייעצות לפני ההחלטה לבטל את המסמך הקודם של חוק רעיית הדבורים וייצור הדבש, שחובר משך זמן ארוך ובהקפדה, בהתייעצות עם מומחים מכלל הגורמים בענף לפני הבחירות, וכי ההחלטות של משרד החקלאות כעת, מושפעות כנראה משיקולים זרים, שיפגעו בענף החקלאות כולו. הדבוראים טוענים עוד, כי משרד החקלאות מנהל כיום את ענף הדייג בדיוק באותה השיטה, התנהלות שהרסה את הענף. ''שיקולים פוליטיים כאלו או אחרים אסור שיהיו מעורבים בעתיד חקלאות והתיישבות עובדת בפריפריה, הממוקמת בגבולות המדינה ומהווה שמירה על שטחים פתוחים ויישובי ספר המתפרנסים מחקלאות''.
משרד החקלאות מתנהל בשיטת הסלאמי ''גם מי שאינו עוסק בחקלאות יודע, כי לא ניתן לשלוט על מעוף הדבורה וכי בכדי שניתן יהיה להכניס עוד כוורות לתחום כה קטן ומוגבל בשטחים כמו במדינת ישראל, קיים צורך בעוד שטחי חקלאות ובר, שאינם קיימים, לכן לא ברור על מה מדברים במשרד החקלאות'' אומר ספקטור. ''משרד החקלאות מתנהל בשיטת 'הסלאמי', בכל פעם מוריד ומשנה משרד החקלאות , חלקים מהותיים בהסדרה הנדרשת בחוק (באופן שגורם לחלקים הנותרים לאבד ממשמעותם). כבר לפני חודשיים, ללא כל התרעה, הודיעה הנהלת משרד החקלאות, כי אין כל חשיבות או משמעות לקיום הענף ואין צורך בהסדרתו וכעת פועלים להרסו משיקולים זרים. נראה שראשי המשרד החדשים, שברובם אינם מגיעים מתחום החקלאות לא טורחים להבין בחקלאות, להתייעץ עם מומחים ומרחיקים מהם את כל אלו שמבינים בחקלאות, כולל נושא ההסדרה מול המחזיקים בקרקע''.
עוד מוסיף ספקטור: "משק הדבורים כיום הוא ענף העומד על בלימה. בשנתיים האחרונות סובל הענף מבעית מחלות והעלמות הדבורים שהינה בעיה כלל עולמית. כלל המדינות הנאורות עסוקות בניסיון להציל את ענף הדבורים בשל היעלמותן המסתורית, בתמיכה בדבוראים ובסיוע לקיום ענף הדבורים בשל החשש, כי לא תתקיים האבקה לטובת גידולים חקלאיים. רק בישראל קיים מהלך הרסני של משרד החקלאות עצמו, שיזיק לביטחון המזון וייצורו בישראל המועבר לציבור על ידי משרד החקלאות כמהלך כביכול חברתי , שאינו נכון לגבי ענף הדבורים ואינו נכון לגבי חקלאות בכלל. איננו מבינים כיצד ניתן להתנהג בצורה בלתי אחראית לענף כה חשוב. כדאי שהציבור יתחיל לדאוג וכדאי שהארגונים החקלאיים יתחילו לפעול בנושא למיגור החלטות הרות גורל אלו לשנים רבות בעתיד".
מנכ"ל מועצת הדבש, הרצל אבידור "למועצת הדבש הוקנו סמכויות הסדרה מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל"ז - 1977 וכן סמכויות מסוימות מכוח תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), תשכ"ח - 1969. חלק ניכר מעיסוקה של המועצה, בהסדרת הצבת כוורות בהתאם לכושר נשיאה ושטחי רעייה לדבורים תוך קביעת מרחקים בין כוורות. כאמור, לא ניתן לשלוט על מעוף הדבורה והדבורה אינה יודעת גבולות ולכן קיימת הסדרה, המבוססת על מתן עדיפות למי שהסתמך וקיבל רישיון הצבה בנקודת רעייה בעבר והשקיע משאבים והסתמך על כך לפרנסתו. כאמור, עיקר החשיבות של הענף אינו בייצור דבש, אלא בקיומו של ענף גידול דבורים אשר חיוני לצורך אספקת שירותי האבקה לגידולים חקלאיים ולצמחייה בטבע. קיימת חשיבות מכרעת בקיומו של מקור צמחי מספיק לאחזקת מכוורת.
פגיעה בהסדרה הקיימת תביא לקריסת הענף בנוסף, אומר אבידור, בכדי למנוע הפצת מחלות ומזיקים בין כוורות ושמירה על חוסנן של הכוורות, טיפול בהן בידי אנשי מקצוע ובעיקר על שמירת מרחקים מתאימים בין נקודות הצבה. ''העומס אותו מתכוון משרד החקלאות ליצור תגרום לקריסת הענף. לנוכח שטחה הקטן של מדינת ישראל ולנוכח הצפיפות הרבה של נקודות הרעייה. פגיעה ברגולציה המבוצעת כיום בענף תביא להצבה לא מבוקרת של כוורות ולהפצת מחלות ועלולה להביא לנזק בלתי הפיך עד כדי קריסת הענף כולו, כפי שכבר ארע במקומות מסוימים בעולם, לא כל שכן בעת הנוכחית שהענף בסכנה לאור פיתוח עמידותם של המזיקים ותופעת היעלמות הדבורים. אין אפשרות מעשית להציב היום כוורות בנקודות הצבה חדשות מבלי להגביר באופן משמעותי את הסיכון של הפצת מחלות".
הגידולים החקלאיים בישראל הנדרשים לשירותי ההאבקה נשענים על המכוורות הגדולות שיש ביכולתן לספק כמויות גדולות (1,000, 2,000) של כוורות בעלות חוסן מתאים, במועדים קצובים, לתקופות קצרות ובפיזור מתאים. ''פגיעה בהסדרה הקיימת, תוך פגיעה ביציבות הענף וביכולת ההסתמכות של דבוראי על שטחי רעייה בראייה לעתיד, יביא לקריסת המכוורות הגדולות, בשל חוסר היציבות בענף, שכן גם כיום הרווחיות שלהם הינה גבולית'' אומר אבידור.
עפ"י נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.
בארץ קיימות מכוורות גדולות לצד מכוורות משפחתיות שחלקן מוכרות דבש באופן עצמאי. הכוורות פזורות בכ- 6,300 נקודות, כאשר הפיקוח על ייצור הדבש מתקיים בהתאם לתו התקן הישראלי.
במועצת הדבש מבקשים להבהיר כי מחיר הדבש בישראל לצרכן מושפע מפערי התיווך של רשתות השיווק ואינו תלוי במחיר הגולמי שמקבל הדבוראי. מחיר הדבש בעולם אינם זולים יותר ממחירי הדבש בישראל. ''עיקר פעילות של הדבוראים (או שומרי הדבורים) בישראל, הינה האבקת הגידולים החקלאיים ולא ייצור דבש. ולכן על מנת לשמור על ייצור מזון מהצומח בישראל- חייבים להגן על הענף ובוודאי שלא להחריבו''.
