כנס אתגרי החקלאות הימית בים התיכון, צילום: באדיבות משרד החקלאות

אחווה, שלום וגאות: היום (ד') יתכנסו באילת מיטב המומחים לחקלאות ימית מישראל, יוון וקפריסין, לכנס טרילטרלי הראשון שיעסוק באתגרי החקלאות הימית בים התיכון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים  הצטרפו אלינו לפייסבוק

הכנס שמאורגן על ידי משרד החקלאות והמרכז הלאומי לחקר ימים ואגמים (מלח"י) – נועד להעמיק את שיתוף הפעולה בין המדינות, והוא נולד בעקבות סיכום בנושא בפסגה המשולשת של ראשי המדינות שהתקיימה בבאר-שבע לפני שנה.

בכנס משתתפים נציגי משרד החקלאות הישראלי ומקביליהם היוונים והקפריסאים, כמו גם נציגי המשרד להגנת הסביבה, חוקרים, אנשי מדע, נציגי חברות ובעלי עניין בתחום.

במהלך הכנס ייערכו הרצאות ודיונים של המשתתפים, במטרה להציג היבטים תכנוניים, סביבתיים, משפטיים ומחקריים של הים התיכון לטובת שיתוף פעולה בין המדינות. כמו כן, ייסקרו מיזמים שונים שנערכים בנושא החקלאות הימית מתוך מטרה שכל מדינה תלמד משכנותיה.

בנוסף, יתקיימו שולחנות עגולים שיאפשרו לדון במשותף באתגרי החקלאות הימית בים התיכון, בקשרי הגומלין בין שלוש המדינות וביצירת שיתופי פעולה עתידיים בין המגזרים השונים שעוסקים בתחום, לטובת יצירת מיזמי מחקר, טכנולוגיה וחדשנות משותפים.

את הכנס יחתמו שני סיורים: במלח"י ובחווה לגידול אצות.

פורסם בחדשות

צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

משרד החקלאות פתח מכסות פטורות ממכס לייבוא ביצים בהיקף של 12 מיליון ביצים למשווקים, ועוד כ-1.2 מיליון ביצים לתעשייה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ממשרד החקלאות נמסר כי המהלך נעשה בהתייעצות עם מועצת הלול, זאת במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, שנובע עקב ''פער במחזורי הטלה''.

על-פי נתוני המשרד, מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף של כ-2 מיליארד ביצים בשנה, למעט מחסור מובנה קבוע בהיקף של כ-150 מיליון ביצים. המחסור נובע בשל תנודות עונתיות גם בהטלה וגם בביקוש וחידוש מחזורי הטלה. המחסור מושלם באמצעות ייבוא פטור ממכס.

עוד נמסר, כי מקור מרבית הביצים המיובאות הוא מספרד, והיבוא נעשה בפיקוח מלא וקפדני של השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות.

צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה AgriSupportOnline

פרויקט ייחודי לעוברי עגלות באמצעות תרומת ביצית והשתלתן בפרות פונדקאיות, מוקם בהודו בקרבת מומביי בתכנון וידע ישראלים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם, שמטרתו להגדיל את ייצור החלב המקומי, שיאפשר השבחה וגידול של פרות בעלות תפוקת חלב גדולה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

החווה שתוכננה על ידי קבוצת א.ב מתכננים, תאכלס עם השלמתה כ-40 פרות שתתרומנה עוברים ל-450 פרות אשר תשמשנה אמהות פונדקאיות. התורמות הן פרות משובחות מגזע הולשטיין שרוכזו מכל רחבי הודו.

תהליך ההפריה יאפשר גידול של עגלות בלבד וכך יחסך הצורך בטיפול בעגלים זכרים. בחווה ימשיכו לטפל ולגדל בעגלות שתיוולדנה עד שהן עצמן תכנסנה להריון ותימכרנה לרפתנים ההודים בחודש השישי להריונן, כך שיוכלו להנות מתפוקת החלב הגבוהה לאחר הלידה.

המכון מוקם בשיתוף פעולה של החברה הישראלית "מקסימילק" יחד עם קונצרן הענק ההודי "גודרך" וציוד החליבה יסופק על ידי חברת אס.סי.אר הישראלית. הזרע להפריית העוברים מגיע מאירופה וארה"ב ובעתיד יתכן גם מישראל. בימים אלו הפרויקט פועל במתכונת מצומצמת ופתיחת המכון לפעילות מלאה צפויה בתוך כשנה.

תפוקת החלב הממוצעת בהודו היא כיום כ-1300 ליטר לשנה, כעשירית מהממוצע בישראל. לדברי מתכנן הפרויקט, רונן פייגנבאום מקבוצת א.ב מתכננים, הודו היא כיום היצרנית הגדולה בעולם של חלב, אולם תפוקה זו מושגת באופן מאוד לא יעיל ובאיכות נמוכה על ידי 90 מיליון פרות. בשל היקף האוכלוסייה העצום, הודו נאלצת לייבא כמויות עצומות של חלב ונמצאת במקום השני בעולם ביבוא החלב לאחר סין.

בהודו מעוניינים לצמצם את יבוא החלב באמצעות הגדלת היצור המקומי. בעוד שברחבי העולם נהוג להגדיל את יצור החלב בעזרת יבוא של פרות משובחות המשפרות את ביצועי העדר, בהודו חל איסור על יבוא בקר בשל מעמדה המיוחד של הפרה. לכן הרפתנים יכולים להשביח את העדר שלהם על ידי הזרעה מלאכותית רגילה מזרע מפרים משובחים, אך תהליך ההזרעה הינו איטי ונמשך שנים רבות ומספר דורות של פרות. החווה החדשה תספק לרפתנים עגלות שנמצאות בהריון מתקדם כששני הוריהם הם בעלי נתונים גנטיים גבוהים.

קבוצת א.ב מתכננים, הוא משרד התכנון השלישי בגודלו בישראל. המשרד נמצא בבעלות משותפת של קיבוצים ומתכננים פרטיים, כבר תכנן בעזרת ידע ישראלי מאות רפתות, משקים חקלאים וכפרים ברחבי העולם. הפרויקט החדש בהודו הוא הייחודי והמורכב שבהם, בשל הצורך לשלב את הטכנולוגיה המתקדמת יחד עם עקרונות האמונה ההודי וקדושת הפרה.

צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה AgriSupportOnline

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הורו לחברת "ביו דוג" להפסיק לאלתר לייצר ולשווק מזון לבעלי חיים במפעלה שבטירת הכרמל, ולבצע החזרה יזומה מהשוק (Recall) לכלל המוצרים אשר יוצרו על ידה החל מתאריך 20.8.17 ונמצאים בשוק.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

''המפעל פעל בניגוד לחוק בכך שהמשיך לייצר מזון לבע"ח ללא היתר בתוקף, לאחר שהאמור פג תוקף בחודש אוגוסט השנה, וכן על אף ממצאי ביקורת שנערכה במפעל טרם פקיעת ההיתר, שבה נתגלו שורה של ליקויים אותם עליו לתקן, במקביל לתהליך היתר הייצור'' נמסר בהודעה

בבדיקות מעבדה שערכו מפקחי המשרד בחנות לממכר מזון בעלי חיים, שם נמצא מזון של "ביו דוג" , אחרי פקיעת ההיתר, נמצא חיידק הסלמונלה, כמו כן נמצאו חיידקי אנטרובקטריצה ברמות גבוהות החורגות מהרמות המותרות, כל זאת בניגוד לדרישות המיקרוביאליות של האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות. מדובר באצווה שיוצרה בתאריך 8.10.17 של המוצר "ביו דוג עוף".

עקב הממצאים החמורים, פנה משרד החקלאות למפעל לאלתר בדרישה לבצע החזר יזום של כלל הסחורה שיוצרה החל מתאריך ה- 20.8.17, כיוון שיש יסוד סביר להניח כי כלל האצוות יוצרו תחת אותם תנאי ייצור.

עוד נמסר ממשרד החקלאות, כי המשרד נוקט ב"אפס סובלנות" כלפי המצאות חיידק הסלמונלה במזון לבעלי חיים - סלמונלה ואנטרובקטריצה עלולים לסכן את בריאות בעלי החיים ואת בריאות הציבור. ''העמדה המקצועית העדכנית של מומחי המשרד הינה כי הזנת חיות מחמד במזון נא אינה עולה בקנה אחד עם המטרה של שמירה על בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור. ככלל, הסיכון לציבור הינו ממשי, ולא ניתן לאפשר ייצור ושיווק של מזון נא בישראל ללא טיפול הנועד לבצע אלימינציה של מחוללי המחלה בטרם שיווקו להזנת בעלי חיים''.

שר החקלאות אורי אריאל עם חקלאי מושב שקף, צילום: דוברות שר החקלאות

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל ביקר אמש (ב') במושב שקף ונפגש באופן אישי עם חקלאי המושב אשר ספג בסוף השבוע מכת גניבות קשה, מהגדולות שהיו בדרום הארץ.

בשבת בערב נכנסו 67 פלסטינים, בהם עשרות ילדים, לחממות מושב שקף סמוך לקו התפר בחבל לכיש, השחיתו ציוד וקטפו על פי ההערכה בין 20-24 טון ענבים ובין 5-7 טון עגבניות. הפלסטינים נכנסו דרך פתחי ניקוז מים ענקיים שנמצאים מתחת לגדר המערכת.

את התוצרת העבירו למספר כלי רכב שהמתינו בשטחי יו"ש. משם, על פי החשד, נסעו למכור את התוצרת בשוק המקומי שבכפר הפלסטיני בית עווא השוכן בסמוך לשקף, מצידה השני של הגדר.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בנוסף לכמות הענקית של התוצרת שנקטפה, ביצעו החשודים נזקים גדולים לחממות ולרכוש החקלאי שהיה במקום מתוך כוונה על פי החשד להשחית ולהסב נזק רב. 27 חשודים נעצרו לחקירה ובמג"ב החלה חקירת האירוע במטרה לגבש תשתית ראייתית כנגד העבריינים ולהעמידם לדין.

השר אריאל אמר בפגישה בשקף: על מנת למגר את תופעת הגניבות החקלאיות פניתי לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים ולסגן שר הביטחון לחסימת מעבירי המים, להשלמת הגדר למניעת חדירת פלשתינאים והבאת הנושא לחקיקה שתחמיר יותר עם מסיגי הגבול."

אריאל הוסיף: "למדינת ישראל אכפת מהחקלאים שלה ומשרד החקלאות עושה מאמצים לעידוד חקלאים צעירים להיכנס לענף ומשקיע בכך 160 מיליון ש"ח יחד עם משרד האוצר. אנחנו רואים באפס סובלנות קיומם של אירועי טרור חקלאי שיכולים להביא לחשש לחיי אדם. זימנתי פגישה דחופה בנושא עם שרת המשפטים והשר לביטחון פנים כדי לשפר את ביטחונם של החקלאים.

במקביל משרד החקלאות במגעים עם המפקח על הביטוח במשרד האוצר לגיבוש פוליסות ייעודיות לגניבות חקלאיות על מנת שיינתן פיצוי הולם לחקלאים״.

כלי החרס שנמצא בחוף הכינרת, צילום: יואב צור -  באדיבות רשות העתיקות

במהלך חופשה משפחתית בחג הסוכות על חוף ים הכינרת, בעת שחזרה אל החוף משחיה באגם, הבחינה טל פסטמן בחפץ משונה בין חלוקי הנחל, שנראה שונה מעט מיתר האבנים בשטח. היא שפשפה את הבוץ שהיה דבוק אליו, וחשפה, להפתעתה, כלי חרס מיוחד בצורה של עוף.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

טל יצרה קשר עם רשות העתיקות על מנת למסור את הכלי לאוצרות המדינה. "מילדות, אני קוראת סיפורים על מציאת עתיקות והתחום מהלך עלי קסם", היא מספרת. "מאוד קיויתי שיום אחד אמצא ממצא משמעותי מהעבר, והנה זה קרה. המדהים הוא שמצאתי את החפץ בחוף שאלפי אנשים עוברים בו כל קיץ, ואף אחד לא נתקל בו. מיד הבנתי שיש כאן משהו מיוחד. זו הגשמת חלום בשבילי".


טל פסטמן עם כלי החרס דמוי העוף (אולי תרנגול) שנמצא בחוף הכינרת, צילום: יואב צור - באדיבות רשות העתיקות

יואב צור, ארכיאולוג נפת גליל תחתון ועמקים ברשות העתיקות התרשם מאוד מהממצא השלם ויוצא הדופן. לדברי צור, "נראה שירידת מפלס המים של הכנרת היא שהביאה לחשיפת החפץ בין אבני החוף. מדובר בכלי עתיק ונדיר, אשר ככל הנראה נפל ממטען של אנייה ונסחף למקום."

בוטרוס חנא, ארכיאולוג מחוז גליל תחתון ועמקים אמר כי, "טל הפגינה אזרחות למופת בכך שמסרה את התגלית המרשימה והמפתיעה לידי אוצרות המדינה. אני מקווה שבקרוב, בזכות משפחת פסטמן, יוכל כל הציבור ליהנות מהממצא הנדיר בתצוגה במוזיאון. חשוב מאוד ליצור קשר עם הנציגים של רשות העתיקות מיד כאשר מוצאים ממצא בשטח, על מנת שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר".


כלי החרס שנמצא בחוף הכינרת, צילום: יואב צור -  באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר עדי ארליך, מרצה בכירה בחוגים לארכיאולוגיה ותולדות האומנות באוניברסיטת חיפה, "נראה שהכלי דמוי תרנגול או עוף אחר. כלים דמויי בעלי חיים (זואומורפיים) נתגלו בעבר בצפון הארץ בעיקר בהקשר של קברים נוצריים מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-5 או ה-6 לסה"נ, שם הם כנראה שימשו בטקסי הקבורה או כמנחות קבורה. הימצאות כלי כזה על חוף הכנרת עשוי לרמז על הימצאות קבר בקרבת מקום, או על מטען של אוניה טרופה ששקעה בכנרת בדרכה עם החפצים שעליה."

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

מחלות הנובעות מזיהום – חשיפה לאוויר, מים וקרקע מזוהמים, גרמו ל-9 מיליון מקרי מוות מוקדם ברחבי העולם בשנת 2015, כ-16% מכלל מקרי המוות בעולם. כך עולה ממאמר חדש שפורסם בעת האחרונה בכתב העת The Lancet בנושא זיהום ובריאות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

המאמר כולל עבודה של קבוצת מחקר גדולה מאוד שאספה נתונים ממדינות רבות, כולל ישראל. מהניתוח עולה כי הזיהום גורם למחלות ולמוות מוקדם יותר מגורמי תמותה אחרים כגון השמנה עודפת, תאונות דרכים, חשיפה לאלכוהול, תזונה עתירת נתרן, תת תזונה לילדים ותינוקות, איידס, מלריה ומלחמות. אובדן הרווחה הקשור לזיהום זה מוערך ביותר מ-6% מהתוצר העולמי.

עוד עולה מהמאמר, כי למחלות הנובעות מחשיפה לזיהום סביבתי יש גם השלכות כלכליות המתבטאות בפגיעה ביצרנות המשק (עד 2% מהתוצר המקומי גולמי במדינות חלשות, כ-0.03% בישראל); עלויות אשפוז ובריאות (כ-1.7% מהוצאות הבריאות במדינות חזקות); ואובדן רווחה כולל המוערך ב-4.6 טריליון דולר בעולם (9.5 מיליארד דולר בישראל). מרבית המחלות נובעות מחשיפה לזיהום אוויר חלקיקי, תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן הנפלטים משרפת דלקים פוסיליים.

למאמר המלא: The Lancet Commission on pollution and health

צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

ראשי קק"ל ואנשי האוצר הגיעו היום להסכמות, לפיהן בשנים 2018-2019, קק"ל תעביר לקופת המדינה 1 מיליארד ₪ בשנה, ובסה"כ 2 מיליארד ₪, לטובת קידום פרויקטים לאומיים מתוך תקציב המדינה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

וועדת הכספים של הכנסת החלה הבוקר (ב') את הדיון הראשון של כנס החורף בדיון בהצעת חוק שתכליתה לקבוע ש- 80% מהכנסות קק"ל משיווק קרקעות יופנו למימון פרויקטים לאומיים, תוך שקק"ל תמשיך ליהנות מפטור ממיסים המתחייבים מהשבחת הקרקעות בעקבות פיתוח תשתיות שנעשתה ושנעשית ע"י המדינה לאורך השנים.

עפ"י הצעת החוק, בידי קק"ל קיימת האפשרות לבחור באופציה אחרת, שבה לא תידרש להעביר מדי שנה סכומים גדולים למדינה ובמקום זאת יחולו עליה כל המיסים הקבועים בחוק, לכל מי שבידיו קרקעות.

הצעת החוק עוררה ויכוח חריף וחוצה מפלגות בין חברי הכנסת, כשמחד היו שטענו שהיא תיפגע קשות בעצמאות קק"ל ובעצם תפגע בתכלית קיומה לשמור על קרקעות המדינה והסיוע שהקרן מעניקה לרשויות בפריפריה. מנגד, חברי כנסת אחרים טענו שקק"ל פועלת בחוסר שקיפות לאחר שצברה מיליארדים רבים של שקלים ואינה נושאת בנטל הכלכלי הלאומי, למרות שמדובר בכספים ציבוריים.

בתום דיון שארך למעלה משעתיים, הגיעו נציגי הצדדים להבנות שעשויות להגיע לכלל הסכם כתוב, לפיו כאמור קק"ל תעביר את הכספים שסוכמו בכל אחת מהשנים לטובת קידום פרויקטים לאומיים מתוך תקציב המדינה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסביר שהדיון מתקיים לבקשת הממשלה ואף ציין שהנושא לכשעצמו נכון אך באמת מחייב דיון. "בקק"ל הצטברו היקפי כספים גדולים מאוד, שבעבר הקרן העבירה חלקית לממשלה לצורך קידום פרוייקטים לאומיים לטובת כלל האזרחים. זאת בעוד קק"ל עצמה לא תמיד מעבירה כספים לעניינים הקשורים לכלל האזרחים".

הדיון היה סוער וחברי הוועדה התעמתו סביב שאלת עתיד קק"ל ועצמאות הקרן. מחד, חברי הכנסת שמצדדים בשמירה על עצמאות קק"ל ודרשו את עמידת הממשלה בהסכם שנחתם זה מכבר עם קק"ל ושלפיו הקרן כבר מעבירה כספים לטובת פרויקטים לאומיים וכן שלא יהיו עוד דרישות מצד המדינה כלפי קק"ל עד שנת 2021. מנגד, היו חברי כנסת שטענו שהיקף הנכסים והכספים שנצברו בידי קק"ל מחייבים יתר שקיפות וכי קים אינטרס ציבורי שהכספים ייועדו למטרות ציבוריות כלליות ולא יישמרו בקופה נפרדת בקרן.

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר, הסביר את תכלית הצעת החוק לאחר שהציג מצגת שבה פירוט על היקף הנכסים שבידי קק"ל, שלדבריו מגיעים ל- 10.5 מיליארד ₪, ש- 76% מהם, כ- 8.5 מיליארד, נובעים מהשבחת קרקעות, דבר שביחס לכל אזרח או גוף אחר, מחייב תשלומי מיסים ואילו קק"ל פטורה ממיסים כגון היטלי השבחה, ארנונה כד'. אף שקק"ל פטורה ממיסים היא איננה נושאת בנטל הכלכלי הלאומי בשיעור היחסי שנדרש ממנה, הסביר. עוד אמר יוצר, כי "קק"ל תוכל לבחור; לייעד את הכנסותיה למימון פיתוח תשתיות לאומיות או לוותר על הפטור ממיסים".

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג: "תכלית ההסדר עשיית סדר בכסף ציבורי גדול שנצבר שנים רבות וממשיך להיצבר ויש עלייה מאוד גדולה מהצפי שהיה ערב חתימת ההסכם הקיים בין המדינה לקק"ל. אילו קק"ל היתה משלמת מיסים כדין היינו מגיעים לאותם סכומים עליהם מדברים כעת. קק"ל היא מוסד שנוסד לפני קום המדינה ויש להתאים למציאות של 2017, במיוחד נוכח הדו"ח החריף של מבקר המדינה לגביה. המדינה לא מפירה את ההסכם הקיים עם קק"ל. בהסכם עצמו יש אפשרות לצדדים להחליט על ביטולו במידה שיחולט לקדם הצעת חוק בנושא. המדינה רוצה להקצות את הכסף למטרות ציבוריות".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מדינת ישראל ללא קק"ל היתה נראית הרבה פחות טוב. וגם היום היה ניסיון של פלשתינים לחסל את היישוב שקף בחבל לכיש וקק"ל יוצר את האיזון הנדרש וזה דבר שחובה לשמור עליו. המדיניות של האוצר פוגעת באופן עקבי בהתיישבות ועכשיו רוצים לפגוע גם בקק"ל. פגיעה בקק"ל כמוה כפגיעה בציונות".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שניסה עוד טרם הדיון למנוע את קיומו באמצעות פנייה ליועץ המשפטי לכנסת, בטענה שמדובר בחוק שהוא חלק מחוק ההסדרים הקודם, לפני חוק ההסדרים האחרון לשנים 2017-2018 וכי חברי הכנסת לא ראו את נוסחו טרם קיום הדיון. היום אמר סמוטריץ', כי "אם יחוקק החוק הזה, הוא לא יעבור את מבחן בג"צ מבחינה פרוצדורלית, בדיוק כמו שחוק מיסוי דירה שלישית. נדרש שלפחות יהיה דיון תקין ושנוכל ללמוד את החוק הלא-פשוט הזה טרם תחילת הדיון בו. מדובר בחוק דרקוני, חלק מחוק ההסדרים שגם ככה יש ויכוח על הלגיטימיות שלו. המדינה מנסה להיכנס לכיס של ישות משפטית עצמאית. לא אסכים שתהיה כאן הצבעה במחטף. אם רוצים לקדם את העניין הזה זה צריך לבוא כחוק חדש שעומד בפני עצמו תוך דיון מעמיק. האינטרס הציבורי הוא שיישאר גוף ציוני שפועל לטובת העם היהודי".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "אם לא היתה קק"ל לא היתה פריפריה ואלו עובדות היסטוריות. אנחנו נלחמנו כולנו על שקיפות וגם על ביקורת, גם על החטיבה להתיישבות וגם על קק"ל. יחד עם זאת, אם קק"ל תעלם מהמפה מבחינה תקציבית אנחנו במפה נופלים יחד איתה. מי שתומך במו"פים בחקלאות זו קק"ל והחקלאות היא זו שקובעת את גבולות מדינת ישראל. יש פה עניין של ציונות והתיישבות".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "יש פה ניסיון להלאים את קק"ל, גוף שיש בו הרבה מאוד כסף ושפועל בדיוק במקומות שהממשלה היתה אמורה לפעול בהם. ולא סתם נמצאים ראשי רשויות ויו"ר השלטון המקומי מכל המגזרים ומהפריפריה, כי קק"ל פועלת המון למען הרשויות. מרגע שילאימו את קופת קק"ל כל המטרות הקדושות למענן פועלת היא פועלת לא יתקיימו עוד".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "כמי שבא מהפריפריה אני יודע מה תרומת קק"ל ועד כמה היא חיונית להתיישבות. אסור לפגוע בעצמאותה".

הטענות בקרב חברי הכנסת שתומכים בכוונת המדינה להגדיל את הכספים המועברים מקק"ל למדינה, נסבו על-כך שאין מדובר בכסף פרטי אלא בכספים ומשאבים של העם היהודי וכי עליהם להיות מנוהלים בשקיפות ולמען מטרות לאומיות.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "קק"ל מתנהלת כמו קופסה שחורה, יש המון כסף שנמצא בקק"ל ואף אחד לא באמת יודע מה נעשה שם, שתהיה ביקורת של מבקר המדינה. אי אפשר לא להיות שקוף ולא לתת כספים, בסוף זה כספיי מיסים כמו הכסף של האזרחים זה בסוף כסף של כולם, גם זה כסף של כולם והגיע זמן שכולם ייהנו מהכסף הזה. כולנו שותפים לציונות אבל הגיע הזמן שכולנו נהנה מהדבר הזה כי כך זה אמור להיות. כספיי מיסים זה של כולם".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "עפ"י אתר קק"ל לארגון יש המון יעדים וכשזה המצב, כנראה ששום דבר לא באמת קורה. מתי פעם אחרונה קק"ל עסקה בגאולת קרקעות??! כשהיה את ההזדמנות לעסוק בכך כשבן גוריון קרא לקק"ל לקיים מו"מ מול הכנסייה, קק"ל לא באמת לקחה אחריות ונחתם הסכם חכירה עם הכנסייה ל- 100 שנה ולפני כמה שנים היתה נכונות לעוד 100 שנה והכנסייה אף היתה מוכנה למכור את הקרקעות אך קק"ל נרדמה בשמירה ועתה קרקעות בלב ירושלים נרכשו ע"י יזמים פרטיים שאיננו יודעים מי הם, חלקם יתכן אזרחים קטאריים ואחרים שיש להם חשבונות באיי הבתולה ואיי מרשל. אם קק"ל מפשלת כך, אזי בשביל מה היא מוסיפה להתקיים??!".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "קק"ל עשתה עבודה נפלאה משך שנים, אך אנחנו ב- 2017 ויש לחשוב מה קק"ל מועילה היום למדינת ישראל. יש כאן גוף שמחזיק בהמון כסף שלא הולך לציבור, כפי שהציבור מצפה. קיבלתי הרבה טלפונים מראשי רשויות וקונים אותם בנזיד עדשים, אתם מקבלים גרושים מאזרחים שלכם שנמצאים בפריפריה. בידי קק"ל מיליארדים רבים ואנחנו לא יודעים מה קורה איתם, מבקשים לברר ולא מקבלים מידע מלא. אז או שקק"ל תשלם מיסים כחוק או שתעביר את הכספים לטובת כלל הציבור".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אם הציבור הישראלי היה נחשף לתקציבים שמגיעים לארגון הזה היה רואה שקק"ל לא תמיד מעבירים כספים כפי שצריך להיות. יחד עם זאת, זו לא הדרך לעשות את זה והממשלה מהלכת אימים על קק"ל ולכן מתקיים הדיון הזה כשוט על-מנת שתיאות להעביר כספים". אף שח"כ לוי הביע תמיכה בבחינת מעמדה של קק"ל בנושא התקציבים, קרא לביטול הדיון במתכונתו הנוכחית ואמר ש"הממשלה מתנהגת בעניין הזה כגנב בלילה רק כדי להשיג הישג מיידי של כספים שיועברו לקופת האוצר".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "העברת הכסף למדינה תמנע שחיתות בשימוש בכספים. קק״ל מפתחת הפריפריה אבל לא צריכה לקבוע בלעדית מה עושים עם הרווחים מקרקעות שהושבחו ע״י המדינה. אני לא מטיל דופי בתפקידה וחשיבותה של קק"ל. הם מטפלים בהרבה דברים שלצערי המדינה לא עושה. קק"ל הוא גוף קריטי לפיתוח הפריפריה ולכן הדיון הוא לא שקק"ל הוא גוף לא נחוץ ובוודאי שלא מדובר על פירוק. אנחנו מציעים או שקק"ל תשלם מיסים כיוון שיש הגיון רב בהשקעות של המדינה המשביחות את אדמות קק"ל שעיקרן באזורי ביקוש. או שהכסף (כמיליארד ₪ בשנה) ילך לתשתיות וזה ייקבע על ידי המדינה".

ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "הדיון כאן לא בא במקריות. אין זכות קיום לקק"ל. קמה מדינה ב- 1948 וצריכה לקחת אחריות על כל אזרחיה, על הפריפריה, ועל כל מקום ומקום. עושים שימוש זול במילה 'ציונות'. 99% כסף ואינטרסים. זאת השאלה שמונחת כאן ולא ערכים. רק מסחרה. אני מצביע נגד. צריך להעביר את הפרה עם החלב ולא רק לקוות שתמשיך לייצר חלב ולחלוב אותה".

ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יואב הורביץ': "ראש הממשלה וממשלת ישראל לא מעוניינים להלאים את קק"ל. הממשלה לא צריכה להתנצל על כוונתה לבצע שינויים כאלו ואחרים. מי ששומר על אדמות העם היהודי זה ראש הממשלה, ממשלת ישראל וצה"ל. ממשלות ישראל הגיעו להסכמים עם קק"ל ודווקא ראש הממשלה נתניהו החליט לעשות את זה שקוף וגלוי ולאחר הסכמה עם דני עטר ויו"ר ועדת הכספים של קק"ל".

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס: "אנו עדים לסיפוח זוחל של גופים כמו קק"ל. גם במקרה של מפעל הפיס, אנשי האוצר ניסו להוביל מהלך שנסכים שכספי הפיס יועברו לקופת המדינה ובכך ייפגע תקצוב הרשויות. בהרבה מאוד רשויות לא היו קורים אילולא קק"ל. בבית שאן איפה שנולדתי לא היה פארק אחד עד לשנים האחרונות אילולא קק"ל".

יו"ר קק"ל, דני עטר: "הצעת החוק שדנים בה היתה נכונה לתקופה שקדמה לדירקטוריון הנוכחי ולדו"ח מבקר המדינה ושלושה חודשים אחרי הדו"ח, כל הליקויים עליהם הצביע המבקר תוקנו ובתהליך הטמעה בארגון. לקק"ל יש ספר תקציב מפורט וכולו באתר האינטרנט. 99% מהעבודה שלנו מקיימים בפריפריה. היחידים שעדיין מגינים על אותם תושבים בירושלים זה קק"ל. הגענו להבנות עם יו"ר הקואליציה ואנסה להעביר אותן בכל כוחי בדירקטוריון ב- 6 לנובמבר".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציג את עיקריי ההסכמות: " כל אחת מהשנים 2018- 2019, קק"ל תעביר סכום של 1 מיליארד ₪ לאוצר לביצוע פרויקטים מתוך תקציב המדינה. מה שקרה כאן זה שלקחו קרקע שלפני 70 שנה היתה שווה X והיום שווה 200X ומי שאחראי לזה זו המדינה שהשביחה את הנכסים והקרקעות, סלילת כבישים, הקמת תשתיות וכד. הסיכום אליו הגענו מחייב שב- ב- 6 בנובמבר קק"ל תאשר את ההסכמות ותעביר 1 מיליארד ₪ בכל אחת מהשנים לפרויקטים מתוך תקציב המדינה. פרויקטים שכנסת ישראל מאשרת. ככל שלא יעבור דירקטוריון ב- 7 בנובמבר נמשיך עם הליכי החקיקה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, שמבחינת הוועדה "הצעת החוק עדיין בתוקף וככל שהממשלה לא תמשוך אותה הוועדה תוסיף ותדון בה. גם אם מגיעים להסכמה עם קק"ל הדבר צריך להיות מדווח לוועדה ועל האוצר למשוך את הצעת החוק".

חממה חקלאית, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אחר הצהריים (ב') תקנות שיאפשרו הקלות בארנונה באמצעות קביעת תעריף מינימום למבנים המשמשים לחקלאות, קרי מבני קבע הנמצאים על אדמות חקלאיות והמשמשים לצורכי חקלאות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עד היום, חקלאים שהקימו מבנים כמו חממות, המשמשים לגידולי חקלאות בלבד, נאלצו לשלם בגינם ארנונה בשיעורים גבוהים, בשעה שאותם הגידולים בשדה פתוח נהנו מארנונה מופחתת, אף בשיעור מינימום.

התקנות הנוכחיות שיכנסו לתוקף החל מה- 1 בינואר 2018, מאפשרות כאמור לשרי האוצר והפנים לקבוע להם ארנונה מינימלית בגין אותם מבנים.

את התקנות הציג סגן מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, סיון להבי: "מי שמגדל את התוצרת החקלאית שלו בתוך מבנה משלם הרבה יותר ארנונה לעומת מי שמשלם ארנונה בגין השימוש בשדה פתוח ובעקבות פניות של חקלאים בעניין לשרי האוצר והפנים, אנחנו פונים לוועדה בבקשה לאשר את ההפחתה באמצעות אישור התקות המצ"ב. עפ"י התקנות החקלאים יוכלו ליהנות משיעור מינימום בארנונה, קרי הפחתה מסך של 0.342 ₪ או של 0.43 ₪ למ"ר ל- סך של 0.1 ₪ למ"ר. הדבר נבחן יחד עם המועצות האזוריות".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "עד היום התקיים מצב של אבסורד. יש מקומות שהם גם חמים ויש גם בעיות אחרות ולפעמים אתה עושה כיסוי מפלסטיק ובגינו תשלום תעריף יקר מאוד בארנונה. מדובר במעמסה קשה מאוד על החקלאים. אני מברך על המהלך הזה כי הוא הכרחי כי המצב החקלאות קשה מאוד, מחיר המים וכד'. כל דבר שיוריד מהמעמסה על החקלאים מבורך".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) בירך על הבאת התקנות לוועדת הכספים, אך קרא ליו"ר הוועדה, ח"כ גפני, "לקיים דיון בוועדת הכספים על מצב החקלאות ותקציב המיועד לה. המצב הרבה יותר קשה ואנחנו מדברים על משבר מצטבר. מחיר המים זה המסמר האחרון בארון הקבורה של החקלאות ויש לכנס דיון דחוף על-מנת לראות כיצד בכל זאת, ניתן להציל את החקלאות במדינת ישראל".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא ללהבי "להחיל את התקנות גם לגבי חקלאות שנעשית על גגות של מבנים, קרי גידולים שנעשים באופן מיוחד על גגותיהם של מבנים. כפי הנראה אין הרבה מקרים כאלו אבל במקרים שהדבר קיים יש לאפשר את התעריף הנמוך". גפני דרש לקבל תשובה בעניין לפני ה- 1 בינואר 2018, עת כניסת התקנות לתוקף.

יצחק טובלי מימין, צילום: באדיבות ארגון מגדי העופות

בוועידת ארגון מגדלי עופות ה-34 שנערכה בשבוע שעבר בקריה החקלאית בית דגן, הוענקו תעודות יקירי הארגון לשלושה אישים על פועלם לקידום הענף.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

יעקב "קוקו" סיבוני ז"ל ממושב קלחים בנגב, שהלך השנה לעולמו, קיבל את אות יקיר הארגון על עשרות שנים של עבודה ותרומה למגדלים בדרום. הוא ניהל את משחטת עוף הנגב ואת קבוצת יסכה רפאל שהקימה חוות לולים, וסייע באופן אישי לאורך השנים למגדלים רבים.


משה לכר במרכז, צילום: באדיבות ארגון מגדי העופות

יצחק טובלי, תושב אבן מנחם, מילא שורה של תפקידים ציבוריים, ביניהם מזכיר ארגון מגדלי עופות ומנכ"ל מועצת הלול, והוביל תהליכים ושינויים רבים בענף המתקיימים עד היום. בתפקידו כמזכיר הארגון התמודד עם משבר חמור של עודפי ביצים שנוצר לאחר חקיקת חוק הגליל והוביל הסדרה של פעילות היצור שמאפשרת לאלפי משפחות להתפרנס בכבוד.

משה לכר, מדריך הודים בצמח תערובות תושב מעלה גלבוע, תרם רבות להתמקצעות הענף, יעול היצור והתמודדות עם מחלות. לכר הוא מהמומחים הטובים בארץ לגידול הודו וסייע יחד עם המגדלים לצמיחה שחווה הענף.

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

משרד החקלאות מקדם הקמת שוקי איכרים: המיזם החדש יתמוך ברשויות מקומיות שיקימו בתחומן שוקי איכרים בערים וביישובים, במטרה לצמצם את פערי התיווך הגדולים שקיימים כיום בתוצרת החקלאית ולהפחית את יוקר המחייה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדעת מומחי המשרד, המהלך יביא להפחתת המחירים ביחס למחירים הנהוגים, לצמצום פערי התיווך ולשיווק תוצרת טרייה ואיכותית מהחקלאים ישירות לצרכן.

בימים אלה מפרסם המשרד את נוהל התמיכה באתר האינטרנט שלו, וקורא לכלל הרשויות בישראל להצטרף ולהקים שווקי איכרים בתחומן. רשויות שונות כבר הגישו בקשה לתמיכה ורשימת הבקשות תיסגר השבוע.

בחודשים האחרונים ערך משרד החקלאות מיפוי של שוקי איכרים הקיימים ברחבי הארץ, לצורך בחינה והערכת הצורך בהקמת שווקים חדשים נוספים. בכדי לאפשר הן לצרכנים והן לחקלאים ליהנות ממחירים הוגנים, יזם המשרד תכנית תמיכה בהיקף של כ-20 מיליון ₪ לתקופה של כ-3 שנים עבור הרשויות המקומיות לעידוד הפעלת השווקים.

כל רשות מקומית שתעמוד בתנאי הסף המפורטים בנוהל תקבל סיוע מהמשרד בשיעור בסיסי של 330,000 ₪ ועד למקסימום 750,000 ₪, וזאת בהתאם למספר הדוכנים שיעמדו לרשות החקלאים באותו השוק.

התוצרת החקלאית בשווקים תהייה מגוונת, ותכלול לפחות 16 דוכנים , ובהם לפחות 16 מוצרים המהווים את סל הבסיס, כאשר מחציתם פירות ומחציתם ירקות. מחיר התוצרת יהיה מוזל עבור הצרכן, ולא יעלה על המחיר הסיטוני העדכני של אותם פירות וירקות. את העדכון היומי אודות מחירי התוצרת החקלאית, ניתן למצוא באתר האינטרנט של "תוצרת הארץ".

השווקים יהיו מקורים וייפתחו לפחות לקראת סוף השבוע בימי שישי במשך כל חודשי השנה - 46 שבועות, לכל הפחות חמש שעות ביום ובימים נוספים לפי בחירת הרשות המקומית.

כל רשות המעוניינת בקבלת התמיכה תחויב שלא לגבות כל תשלום עבור הדוכן מהיצרנים, לרבות לא בעבור חשמל, דמי ניהול, מים, ארנונה, שירותי ניקיון, שירותי פינוי פסולת, דמי שירות וכדומה.

בדגש על צמצום פערי התיווך בשרשרת השיווק, משרד החקלאות יעניק תמיכה גבוהה יותר לרשויות שיתנו לחקלאים מקומיים למכור את התוצרת ישירות, על פני רשויות ש"יסתפקו" בדוכנים של סיטונאים. מלבד זאת, המשרד יבחן את גודל התמיכה בהתאם לגודל השוק שהרשות תקצה בשטחה, מספר שעות הפעילות, מספר הדוכנים שיעמדו לרשות החקלאים וכן תוצרת גדולה ומגוונת ככל שתהיה.

אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "להערכת המשרד המהלך יביא להפחתת מחירים ביחס למחירים הנהוגים ברשתות השיווק, וכן יביא לצמצום פערי התיווך. אנו רואים במהלך זה אבן דרך חשובה, ממנה ייהנו הן הצרכן והן החקלאי".

דבש ישראלי איכותי, צילום: בועז לביא

השנה יגיע ייצור הדבש הישראלי להיקף של כ- 3,000 טון המופק מכ-100 אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, זאת בדומה לנתוני הממוצע הרב-שנתי. אשתקד עמד ייצור הדבש השנתי על כ- 2,900 טון. כך נמסר ממועצת הדבש לקראת ראש השנה.

החורף הגשום הביא עמו ציפיות גבוהות בקרב הדבוראים לעלייה גדולה בתפוקת הדבש השנתית, אך האביב הקר במיוחד שהגיע אחריו הקטין את היקף הצוף בעת הפריחה. בנוסף, תופעת היעלמות הדבורים בישראל ובעולם כולם מתרחבת, ונותנת אותותיה בשטח. יחד עם זאת, ההערכה היא שתפוקת הקיץ תהיה טובה מאשר בשנה שעברה וכך יתאזן היקף ייצור הדבש לרמה הממוצעת השנתית.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדברי הרצל אבידור מנכ''ל מועצת הדבש, צריכת הדבש בקרב הציבור הישראלי מסתכמת בכ- 4,000 טון ובחגי תשרי ישווקו בישראל כ- 1,600 טון דבש שהם 40% מהביקוש השנתי, בשווי כולל של כ-50 מיליון שקלים במונחי מחיר לצרכן. הישראלי צורך בחודש תשרי בממוצע כ-200 גרם דבש . במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 4,000 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.

בשונה מהדעה הרווחת, כי מחירי הדבש בארץ יקרים בהשוואה למחירי הדבש במדינות המערב, במועצת הדבש מבהירים, כי מחירי הדבש לצרכן זולים ברובם או קרובים למחירים סחו"ל. המחיר הקמעונאי הממוצע לצנצנת של 1 ק"ג דבש עומד על כ-30 שקלים כולל מע"מ (כ-25 שקלים ללא מע"מ). מחיר נמוך מדי מעיד על איכות ירודה של דבש ולעיתים אף מדובר בדבש מזויף המיוצר בעיקר מתערובת של סוכר מחומם עם צבעי מאכל וטעם. ''דבש זה הינו זול ולא איכותי, ובמידה וצורכים אותו, הוא עלול אף לפגוע בבריאותנו ולסכן חיים''. מזהירים במועצת הדבש.

מאחר וקשה מאוד להבחין במראה או בטעם, בין דבש מזויף לאיכותי, מועצת הדבש ומשרד הבריאות מפעילים תכנית איכות וולונטרית קפדנית במסגרתה כ- 70% מהדבש המיוצר בישראל נמצא בפיקוח משלב הייצור ועד השיווק.


דבוראי בעבודת המכוורת באלון הגליל, צילום: אדוה אופיר

הרצל אבידור ממליץ לרכוש דבש שעל טאיסתו מוטבע סימן תו האיכות - "דבש איכות תוצרת ישראל" או חותמת יצרן, "הצרכן יכול להיות רגוע בעת רכישת דבש מסומן בתו איכות של מועצת הדבש, כי רכש דבש איכותי ולא מוצר מזויף שיש בו רק צבע ומתיקות מלאכותיים ואינו דבש טהור. תו האיכות נותן את הערובה לכך, בזכות תהליך הבקרה והאיכות הקפדניים. מלבד הדבש המיובא על פי הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי, ארה"ב ודרום אמריקה העומד בתקן הבינלאומי, ישנו יבוא לא חוקי של דבש באיכות ירודה מארצות המזרח ובעיקר מסין שאינו עומד בדרישות התקן וכמו כן ם זיוף של דבש מקומי, בעיקר לפני ראש השנה, ולכן על הצרכנים להיות ערניים בקניית דבש.'' אומר אבידור.

בתוך כך, בארץ ובעולם ממשיכים להתמודד עם תופעת התמוטטות הכוורות שגורמה עד כה להעלמותן של כשליש מהדבורים בעולם. תופעה זו יוצרת חשש גדול לעתיד יצור המזון בעולם ועתיד האנושות. דבורת הדבש בעלת חשיבות אדירה עבור האדם, בשל היותה המאביקה המרכזית בטבע שאחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים. בישראל תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל"ג חקלאי של כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה.

כמו בכל העולם, גם בישראל מקדמת מועצת הדבש את המודעות לצורך שמירה על ענף גידול הדבורים ומעודדת נטיעות צופניות והרחבת שטחי המרעה בשיתוף קק"ל ובהקצאה שנתית של 100 אלף שתילים לנטיעה על ידי הדבוראים בחלקות החקלאיות.

על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.

"פסטיבל הדבש" המתקיים בימים אלו במכוורות ברחבי הארץ עד ל-12.9 נועד לעודד צריכת דבש ישראלי כחול-לבן ומודעות לחשיבות קיום הענף בישראל. בפסטיבל פעילויות מרתקות להכרת עולם הדבורים והדבש - מפגש עם דבוראים, צפייה בדבורים, ביקור במכון הרדייה, סדנאות יצירה , טעימות ממגוון סוגי הדבש ועוד. לפרטים נוספים על פסטיבל הדבש לחצו כאן.

בתוך כך, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, ארחו בשבוע שעבר מפגש חגיגי עם מועצת הדבש והדבוראים לכבוד ראש השנה ופסטיבל הדבש המתקיים בימים אלו.

לאירוע הגיעו משפחות דבוראים להן בנים ובנות דור שני ושלישי העוסקים בדבוראות, דבוראים וותיקים, ובני נוער דבוראים, אשר ייצגו לאחרונה את ישראל בתחרות הבינלאומית לדבוראים צעירים בסלובקיה. הדבוראים, בסרבלים לבנים, הציגו בפני כבוד הנשיא את ענף הדבש והדבוראות בישראל וכיבדו את המשתתפים בטעימות מהמגוון הרחב של סוגי הדבש בישראל - דבש פרחי הזעתר, החרוב, פרחי האשל, וגם המוכרים יותר- דבש פרחי ההדר ופרחי הבר.


נשיא המדינה ורעייתו מארחים בביתם שלושה דורות של דבוראים, צילום: תקשורות- יעל שביט

מנכ״ל מועצת הדבש, הרצל אבידור סיפר לנשיא ולרעייתו על המחסור החמור בדבש בענף , בעיקר על רקע העלמות הדבורים בכל העולם. ''מקור התופעה במזיקים הפוגעים בדבורה וגם בהשפעת הריסוסים ושינויי מזג האוויר. מעבר לדבש, תורמת הדבורה גם להאבקת הגידולים רבים וישנם זנים רבים שלא יכולים להתקיים מבלי שהדבורים יאביקו אותם. נמצאת פה קבוצה נבחרת של דבוראים ומספר דורות של דבוראים שדואגים להביא דבש לכל רחבי מדינת ישראל. אנו מתמודדים מזה מספר שנים עם התופעה המדאיגה של היעלמות הדבורים והתמעטות הצוף בארץ ובעולם כולו, שכן, מעבר לתועלת הישירה של הדבורה לייצור דבש טבעי שכן דבורת הדבש הינה המאביקה הבלעדית בחקלאות ואחראית להאבקת 80% מסך הגידולים החקלאיים בעולם". אמר אבידור.

"רבים רואים בדבורה- אויבת. העוקץ, הזמזום, מאיימים ומפחידים'' אמר הנשיא ראובן ריבלין, ''אך הדבורה היא שותפה נאמנה להפרחת השממה, ליישוב הארץ. כירושלמי, ירושלים ידועה כמקום שיצרו וגידלו בה דבש מסוגים שונים, אני עוד זוכר הרבה תרופות סבתא שהתבססו על דבש. הדבורה היא כמשל לחיינו בארץ הזו: כגודל הפחד מהדבורה, כך מתוק הדבש שהיא מפיקה. אם נתגבר על הפחד מהזר, נכיר באיכויותיו. בקצב החיים בעולם המערבי, נדמה כי שכחנו את המאזן בו לכל יצור חי יש תפקיד. הדבורה, ככל שהיא קטנה, כך היא שותפה למארג חיינו כאן. האחריות להאבקה של גידולים חקלאיים כה רבים, מוטלת על כתפיה הזעירות."

רעיית הנשיא נחמה ריבלין התייחסה לבעיית הפיחות בייצור הדבש ולכך שהבעיה נובעת בעיקר מהמעבר לגידולים אחידים של סוגים מסוימים של צמחים וחוסר המגוון מביא למחסור חמור בייצור הדבש. והנשיא גילה לדבוראים כי הוא נוהג לשתות את הגוגל-מוגל המפורסם בתוספת דבש דבורים, לפני נאומים חשובים הדורשים את קולו צלול במיוחד.

״אני מודה לכם על הביקור המתוק ומאחל לכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה'' אמר הנשיא ריבלין.

צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה להחמיר את הענישה עם עברייני הפשיעה החקלאית.  ההחמרה נועדה להעלות את דרגת העבירה מחטא לעוון, כדי שיחידת התביעות המשטרתית, תטפל באכיפת החוק ותגיש כתבי אישום נגד העבריינים. על פלישה מכוונת של אדם או בעל-חיים לשטח חקלאי יוטלו על פי ההצעה שישה חודשי מאסר במקום שלושה חודשים הקבועים היום. על פלישת בעל-חיים שבעליו לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע אותה, יוטלו שלושה חודשי מאסר במקום חודש אחד הקבוע היום, או קנס שגובהו  29,200 ₪, במקום 14,400 ₪ הקבוע היום. בשני המקרים, הקנס המוצע הוא כפול מהקנס אותו ניתן להטיל לפי החוק כיום.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בדברי ההסבר להצעת החוק שהוגשה ע''י חברת הכנסת איילת שקד וחברי כנסת נוספים, נכתב כי "בשנים האחרונות חשוף ענף החקלאות בארץ לנזקים עקב פלישות בהיקפים המאיימים על כדאיותו הכלכלית ומעמידים בספק את יכולתם של החקלאים להתפרנס בכבוד ולשרוד בתחום. על רקע הקלות הרבה שבפלישה לשטח חקלאי, על רקע הרווח שבצדה ועל רקע הסיכוי הנמוך להיתפש ולעמוד לדין, רף ענישה נמוך זה אינו מרתיע דיו, והפלישה עשויה להיתפס כסיכון מחושב ומשתלם. הצעת החוק נועדה להגביר את הרתעת הרבים מפני ביצועה. בנוסף, ההצעה נועדה להדגיש, על ידי שינוי סטאטוס העבירה מחטא לעוון, את החומרה שרואה המחוקק בעבירה זו, במטרה לסייע במיגור התופעה ולהגן על ענף החקלאות". מטרת הצעת החוק בין השאר, להגן על בעלי השטחים החקלאיים מפני עדרים משוטטים הבאים לרעות בהם שלא כדין. לעתים קרובות, משלחים בעלי העדרים את עדריהם ובהמותיהם בידי קטינים ולא ניתן להעניש את הרועים.

בדיון הקודם בנושא בוועדה, ציינה נציגת המשטרה כי יחידת התביעות של המשטרה אינה אוכפת עבירות מסוג חטא שהעונש עליהן נמוך משלושה חודשים, וכי בשנים 2009-2012 נפתחו 254 תיקים על עבירות מסוג זה, אולם מרביתם נגנזו. הנציגה ביקשה לתת למשטרה כלי אכיפה טובים יותר, ולהעלות את רף הענישה. היועצת המשפטית של התאחדות האיכרים עו"ד לירון דויטש ציינה בדיון הקודם, כי ההיקף של עבירות הרכוש החקלאיות מסתכם בכ-60 מיליון ₪ בשנה.  ח"כ איילת שקד אמרה בדיון כי "ישנה עלייה בפשיעה החקלאית בישראל. החקלאים נמצאים בחוסר אונים. אין מנוס מלהעלות את רף הענישה".

ועדת הכספים החליטה לאשר הטלת היטל היצף בגובה של 7.5% באופן מיידי למשך שנתיים על יבוא סוליות גומי מדרום אפריקה, המשמשות כחומר גלם לחידוש צמיגים. המלצתם המקורית של שר האוצר יובל שטיניץ ושר התמ"ת שלום שמחון, שהוגשה לועדה היתה לקבוע את ההיטל בגובה של 10% והשיעור שנקבע הוא בגדר פשרה.

אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אמר שמדובר בהחלטה חשובה שתסייע בהגנה על התעשייה המקומית ושמירה על מקומות עבודה. ''השיעור שנקבע הוא נמוך מהנדרש, אך מדובר בתקדים ובמידה ותופעת ההיצף תמשך נפעל להעלאת גובה ההיטל. הוא ציין את שיתוף הפעולה עם אנשי התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת שהביא להצלחת המהלך.''

ההחלטה על ההיטל התקבלה בעקבות תלונה של מפעל תעשיות גומי מקיבוץ עין שמר, המספק חומרי גלם לחידוש צמיגים לאוטובוסים ומשאיות. לפני כשנתיים החל יבוא מדרום אפריקה במחירים זולים בצורה חריגה לעומת המקובל בעולם. היבוא, שגרם לירידת מחירים בענף, העמיד בסכנה את מקומות עבודתם של עשרות עובדים יהודים וערבים המועסקים במפעל.

התלונה נבדקה על ידי ועדה ציבורית מיוחדת שמינה הממונה על היטלי סחר וכן על ידי אנשי האוצר, שבאופן מסורתי מתנגדים להטלת היטלי היצף. היא התבררה כמוצדקת ובשל כך החליטו השרים להמליץ על הטלת ההיטל.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית אמר שאם מדינת ישראל רוצה לשמור על התעשייה המקומית ושלא נחזור להיות עם של סוחרים ובנקאים, עליה לדעת מתי להתייצב ולהגן על התעשייה ממי שמאיים עליה. זהו מקרה שגם שוחרי הכלכלה החופשית מצדיקים התערבות. אם היבואנים יצליחו במאמציהם למוטט את היצרנים הישראלים, הם יוכלו לאחר מכן לעשות בשוק כרצונם ולהכתיב מחירים גבוהים ואיש לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

עדכון שבת 10.3.12 שעה 20:45
המתת העופות בחולית ובשלווה הסתיימה. מחר (ראשון) יומתו העופות באזור נוסף בחולית, אשר בו לא נמצאה המחלה אך הוא מקורב למשק הנגוע. יותר מ-50 אלף תרנגולות הומתו בשני המוקדם בהם התגלתה המחלה: במושב שלווה כ-11 אלף תרנגולי הודו, וביישוב חולית הושמד לול שבו 40 אלף תרנגולי הודו. כל הדגימות שנלקחו מהמשקים ברדיוס בינתיים שליליות. על רקע החשש להתפשטות המחלה, פנה יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות, לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש את התערבותו לפעול מייד לחסל את הנגע לפני שיהפוך למגיפה.

עדכון ששי 9.3.12 שעה 14:00
מחלת שפעת העופות התגלתה הבוקר (שישי) בלול תרנגולי הודו בקיבוץ חולית בצפון הנגב המערבי, זאת לאחר שאתמול נמצאו שלושה לולים נגועים במושב שלווה, דרומית לקריית גת.

משרד החקלאות הודיע היום (ו') כי הוא מטפל במניעת התפשטות המחלה, ועד סוף היום יושמדו כל העופות הנגועים והנמצאים בסמוך לאזור. במקביל נערכות בדיקות בכלל הלולים במועצה יחד עם הרופאים הווטרינריים המקומיים. מבדיקה שערך המשרד, רוב הלולים בישובי אשכול ריקים, ואלו שבהם יש עופות יעברו בדיקה בהתאם להנחיות.

ממשרד החקלאות נמסר הכניסה לקיבוץ חולית אפשרית, אך הכניסה למתחם הלולים אסורה וחסומה. במושב שלווה החלו הבוקר בהשמדת כ-11 אלף תרנגולי הודו, לאחר שאמש התגלתה שפעת העופות בשלושה לולים במושב.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון, הטיל הסגר תנועת בעלי חיים על האזור, ברדיוס של 10 ק"מ מהמוקד. צוותי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) במשרד החקלאות סימנו את השטח סביב החווה וכת מתבצעת המתתת העופות במוקד, אשר צפויה להסתיים עד כניסת השבת. כמו כן נלקחו דגימות ממשקים שכנים.

הבוקר הגיעו שלושה תושבי קריית גת לבית החולים ברזילי באשקלון, לאחר שחששו כי נדבקו בשפעת העופות. השלושה סיפרו כי חשדם התעורר לאחר שבאו במגע עם תושבים ממושב שלווה. בבדיקה ראשונית לא נמצאו ממצאים המעידים על הדבקות במחלה. יש לציין, כי עד היום לא אירעה בארץ הידבקות של בני אדם במחלת שפעת העופות. הדבקה מחייבת מגע הדוק ורצוף עם העופות החולים, ואי נקיטת אמצעי זהירות במגע ישיר עם העופות או הפגרים. ביום שישי חוסנו כ-50 אזרחים שנחשפו לעופות בלולים שבהם אובחנה שפעת העופות במושב שלווה ובמושב חולית.

על רקע החשש להתפשטות המחלה, פנה יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות, לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש את התערבותו לפעול מייד לחסל את הנגע לפני שיהפוך למגיפה.

ממשרד החקלאות נמסר כי חימום לטמפרטורה של מעל 70 מעלות הורג את כל נגיפי השפעת, ואין סיבה להימנע מאכילת עוף וביצים שבושלו היטב. עם זאת, מומלץ לוודא שאין חלקים ''ורודים'' בבשר העוף, לבשל ביצים עד שהחלמון שלהן קשה ולא נוזלי, ולדאוג לנקות היטב את הידיים, כלי המטבח ומשטחי ההכנה.

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, משיקה בימים אלו תכנית ביטוח חדשנית, המבטחת לראשונה פינוי וכילוי של פגרי בקר משטחי המרעה.

התוכנית החדשה של קנט זוכה לתמיכה ממשלתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושל המשרד להגנת הסביבה. בשל כך, המדינה תסבסד כ- 80% מדמי הביטוח ואלו יעמדו על 10 ₪ בלבד לפרה בעדר.

על פי נתוני קנט, מדי שנה מתים כ-3,500 ראשי בקר בשטחי המרעה, מסיבות שונות. עד היום, נמנעו מגדלי הבקר לפנות את הפגרים מהשטח בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בביצוע ההליך המורכב. השארת הפגרים בשטחי המרעה גורמת לשורה של נזקים ובכללם הפצת מחלות כגון כלבת והתרבות של אוכלוסיית הטורפים (בעיקר זאבים) ואוכלי הנבלות בשטחי המרעה. התרבות זו גורמת, בין השאר, לתקיפות של עדרים ולפגיעה כלכלית במגדלים.

לדברי דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט, החברה שוקדת על פיתוח ביטוחים מתקדמים ועל התאמתם לצרכי המגדלים הישראלים. התוכנית החדשה פותחה על מנת לתת מענה כלכלי למגדלים, תוך מתן דגש לחשיבות השמירה על איכות הסביבה. לדבריו, הביטוח מהווה תנאי מקדים לקבלת תמיכה לשמירה על שטחים פתוחים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

על פי תכנית הביטוח החדשה, שהחל החודש, יבוטחו כל ראשי הבקר בעדר, על פי הנתונים אותם יעביר המגדל עם החתימה על הפוליסה. דמי הביטוח לכל פרה עומדים על כ- 10 ₪ בלבד. במקרה של תמותה תשלם קנט את הוצאות הפינוי והכילוי ישירות למתקן הכילוי והפינוי יתבצע תוך 24 שעות מקבלת ההודעה הטלפונית על תמותה.

חברת הביטוח קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת משנת 1967 כחברת ביטוח ממשלתית עסקית בשותפות עם 14 ארגונים חקלאיים נוספים, ביניהם: התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית וארגוני מגדלים. לחברה למעלה מ – 17,000 מבוטחים והיא נחשבת לבין המובילות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים.

תא"ל שוקי בן-ענת, קצין מילואים ראשי, התראיין היום (רביעי) בתוכנית 'עושים צהריים' עם יעל דן בגלי צה"ל. קמל"ר פתח ואמר כי "מערך המילואים נמצא במצב הרבה יותר טוב מלפני שלוש שנים". עוד הוסיף וציין כי "הטיפול במגזרים האזרחיים מתחיל לקבל כיוון, ואיתו צריך להמשיך".

נתונים רשמיים שהציג תא"ל בן-ענת, שהתפרסמו היום (רביעי) בעיתון "ידיעות אחרונות", מעידים על פילוח מערך המילואים ביישובים ברחבי הארץ, ניכר כי ישנו פילוח גילאים. 38% מן המשרתים נמצא בין הגילאים 25-30, בעוד כי בגילאים 21-23 משרתים רק 3%, האחוז הנמוך ביותר.

עוד התייחס קמל"ר לחלוקת הפריפריה אל מול הציביליזציה. "הצבא היום הוא יותר פריפריאלי וזו עובדה", הצהיר, על אף כי בגזרת משרתי המילואים רק 4% מגיעים מערי פיתוח, בעוד הרוב המכריע, 44%, מתייחס למושבניקים מרחבי הארץ. חבריהם הקיבוצניקים מקבלים גם הם פלח נכבד של 27%, ואילו העירוניים הסתפקו ב-7% בלבד.

בסיום הראיון, שיבח את משרתי המילואים על מחויבותם ונכונותם. "מדובר במגזר קטן, ייחודי מאד, שהמחויבות שלו לבטחון שונה לגמרי", אמר. מן הנתונים עולה כי מבצע 'עופרת יצוקה' הוא זה אשר גרם למילואימניקים להתגאות בשירותם בצורה כמעט גורפת. 80% התגאו לומר שהם מילואימניקים, עלייה מרשימה ממלחמת לבנון השנייה, במהלכה עמד הנתון על 64%.

"מה שצריך להדאיג", סיכם תא"ל בן-ענת, "הוא לא פילוח היישובים, אלא הפילוח הסוציו-אקונומי. כמות אנשי המילואים הפעילים היא הפוטנציאל היחיד של מדינת ישראל להגן על בטחונה, ועליה צריך לשמור מכל משמר".