הורים – זוכרים כמה מעייפים ומתישים היו הימים והלילות לאחר שלמשפחה הצטרף רך נולד? כעת, מחקר חדש צפוי לגרום לכם לקנא יותר מתמיד דווקא בדבורים. על פי המחקר, שנערך בראשות פרופ' גיא בלוך מהמכון למדעי חיים באוניברסיטה העברית, דבורי דבש מסוגלות לעבוד מסביב לשעון מבלי להתעייף כאשר הן קולטות אותות מזחליהן בכוורת.
המחקר בדק כיצד דבורי דבש בתפקיד "מטפלות" מסוגלות להפגין אנרגיה בלתי נדלית, והעלה כי פעלתנותן נובעת מכך שהשעון הביולוגי שלהן זחליהן מושפע ממגע עם הזחלים. המחקר העלה כי כאשר מפרידים את המטפלות מהזחלים, השעון הביולוגי שלהן משתנה במהירות ובדרסטיות. השינויים ניכרו הן בהתנהגות הדבורים והן בתפקוד שעונן הביולוגי הפנימי במוחן. ממצאי המחקר מעידים שלסביבה החברתית ישנה השפעה מרחיקת לכת על הפיזיולוגיה וההתנהגות של בעלי חיים.
השעון הביולוגי, "השעון הפנימי" של הגוף, מווסת מגוון תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים יומיים. מספר "גנים של שעון" שולטים על פעילויות רבות, כולל זמן השינה, האכילה והשתייה, ויסות טמפרטורת הגוף ותנודות הורמונים. ידוע כי אצל בני אדם הפרעות בשעון הביולוגי גורמות בעיות בעיקר אצל עובדי משמרות ואצל הורים חדשים וכן מביאות לשינויים במצב הרוח. עם זאת, ידוע מעט מאוד על האופן בו השעון מושפע מאינטראקציות חברתיות ומשפיע עליהן.
פרופ' גיא בלוך, יחד עם יאיר שמש, עדה אבן רוטשילד, ומירה כהן בחרו לחקור את התנהגות דבורי הדבש בהקשר זה בעיקר בשל הסביבה החברתית המורכבת שבה הן חיות. אחד התפקידים של דבורה הוא תפקיד "המטפלת" - דבורה שמקדישה את כל מרצה לטיפול בזחלים. רמת הפעילות הדומה במהלך כל שעות היממה אצל המטפלות שונה מזו של דבורים ובעלי חיים אחרים, שרמות הפעילות שלהם עולות ויורדות במהלך היום.
במאמר שפורסם באחרונה בעיתון המדעי החשוב- The Journal of Neuroscience, העריכו החוקרים ששינוי הסביבה החברתית של "המטפלות" עשוי לשנות את רמות הפעילות שלהן, ולכן הפרידו אותן מזחליהן. החוקרים מצאו שכתוצאה מההפרדה, המקצבים התאיים וההתנהגות של הדבורים השתנו לחלוטין והן הראו מקצב פעילות חזק עם שינה רציפה בשעות הלילה.
"הממצאים שלנו מראים כי אותות שמעבירים זחלי הדבורים באמצעות מגע קרוב או ישיר משנים את השעון הביולוגי של הדבורה, ונוכחותם או היעדרותם של זחלים התבטא בשינויים בביטוי של גנים במוח הדבורה, דבר אשר אִפשר את התאמת התנהגותן לסביבה החברתית בכוורת אומר פרופ' בלוך. "גמישות השעון של הדבורים מדהימה, בהתחשב בכך שבני אדם ומרבית בעלי החיים האחרים אינם מסוגלים לשאת פרקי זמן ארוכים של פעילות מסביב לשעון ללא פגיעה בביצועים ובבריאותם".
לדברי פרופ' בלוך, "בגלל שבשעונים הביולוגיים של דבורים ויונקים פועלים גנים דומים והם פועלים באופן דומה, עולה השאלה אם גם השעונים הביולוגיים של בעלי חיים אחרים ובני אדם תלויים בסביבה החברתית שלהם במידה דומה. מחקר עתידי יצטרך למצוא את המנגנון המאפשר לשעון הדבורה להראות גמישות כה רבה ואת האותות החברתיים המשפיעים על ביטוי גני השעון הביולוגי. למחקר נוסף העוסק בשאלה זו יכולות להיות השלכות על אנשים שסובלים מהפרעות במחזורי ההתנהגות, הערות והשינה".