בימים האחרונים בישרו לנו החזאים כי החורף הקרוב צפוי להיות יבש מהרגיל ודל במשקעים. במקביל, הודיעו לנו חברת מקורות כי צריכת המים בישראל עלתה וכי עיקר הבזבוז נובע מעלייה בצריכת המים בחקלאות ובתעשיה. ברשות המים הזדרזו להודיע כי בעקבות התחזיות לחורף שחון לא יהיה מנוס מהשבת היטל הבצורת.
ראשית בואו לא נתבלבל – צריכת מים אינה בזבוז. נכון, אנו מצויים במשבר קשה במשק המים ובמחסור במים, שהלך והצטבר לאורך שנים של אי מתן פתרונות הולמים, אולם מים, כמו אוויר, או כמו חשמל, הם מצרך בסיסי בכל תחום בחיינו - בתעשיה, בבית וכן, גם בחקלאות. על המדינה, מעצם היותה מדינה, לספק לכלל הצרכנים בארץ מים בהיקף הביקוש שלהם ובמחיר שווה לכל נפש מהסיבה הפשוטה שכך מתנהלת מדינה מתוקנת. לישראל, כמובילה בעולם בתחום פיתוח טכנולוגיות חדישות לייצור מים, לא צריכה להיות שום בעיה לעשות זאת, אולם כיום אזרחי ישראל ובהם גם החקלאים והתעשיינים עדיין משלמים מחיר מופקע על המים שאנו צורכים, רק בשל העובדה שרשות המים לא נערכה בזמן לבצורת. לא די בכך, עתה תולים מעלינו גם את איום היטל הבצורת, שכספיו ממילא אינם מיועדים מלכתחילה לטיפול ושיקום משק המים.
שנית - נתוני צריכת המים מחושבים, בכל שנה, בסוף שנה ולכן לא ברור לי כיצד ומדוע החליטו בחברת מקורות לפרסם נתונים המסכמים את שנה לפני סיומה. באשר לצריכת המים בחקלאות טענתי בעבר ואני שב ומציין: החקלאות במדינת ישראל היא המובילה בעולם בשימוש במי קולחין. עם המעבר לשימוש במים המושבים חסך הענף מעל ל- 60% מצריכת המים שלו, דבר שאין לו אח ורע בעולם כולו.
ורק בכדי להעמיד דברים על דיוקם: צריכת המים השפירים במשקי הבית הפרטיים עומדת על כ- 760 – 800 מליון מ"ק, צריכת המים השפירים בחקלאות, לעומת זאת עומדת השנה על היקף של כ- 430 מליון מ"ק ובתעשיה עומדת צריכת המים על כ- 250 מליון מ"ק.
מכסת המים לחקלאות מבוססת על הקצאות. בשנת 2009 ספגו החקלאים קיצוץ עמוק בכמות המים שהוקצו להם, והצריכה עמדה כ- 350 מליון מ"ק, תוך גרימת נזק אדיר לחקלאות ולחקלאים. מיותר לציין כי הדבר הביא גם לפגיעה בייצוא התוצרת החקלאית של מדינת ישראל. הקיצוץ נסמך על סיכום בין המדינה לחקלאים כי בשנת 2010 יושבו המכסות לקדמותן. ענף החקלאות עבר בשנים האחרונות תהליך משמעותי ביותר של התייעלות בשימוש במים, המתבסס על מעבר לטכנולוגיות חדישות, בקרה, איתור ותיקון ליקויים. צר לי לראות כי הטרנד החדש שדבק בגורמים שונים במשק לאחרונה לתקוף את החקלאים ולהציגם כגוזלי המים מברזי הציבור, חוזר ומרים שוב את ראשו.
צר לי לראות שבחברת מקורות החליטו לעלות ולרכב גם הם על הגל הזה. בסופו של יום, מקורות היא ספק מים ואני מציע לאנשיה לדבוק בתפקידם זה במקום לנסות ולקבוע את סדר היום הציבורי. ובאשר לרשות המים– אני מציע לאנשיה לנצל את זמנם למציאת פתרונות ארוכי טווח למצב שנראה כי אינו עומד להשתנות, במקום לחפש במי להטיל את האשמה על מחדליהם.
*הכותב הינו מנכ"ל ארגון עובדי המים
