מדענים: כמות המינרלים והוויטמינים במזון שלנו בירידה

לא מדובר בתחזית עגומה לעתיד – כבר כיום עד שני שלישים מהאנושות סובלים ממחסור כלשהו ברכיב תזונה, בין אם מדובר בחומצה פולית, ויטמין B2, סידן, ברזל או יוד. 

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מעבר לתופעה זו המכונה לעיתים "רעב סמוי", יותר מ-700 מיליון בני-אדם סובלים מרעב של ממש, ומחקרים עדכניים מראים כי מגמה זו צפויה להחריף בשל שינויי האקלים הפוגעים בהרכב המינרלים והוויטמינים במזון שאנחנו אוכלים.

יוזמה בינלאומית של 15 מדענים בכירים מארבע יבשות – בהובלת פרופ' דומיניק ואן דר סטרטן מאוניברסיטת גנט בבלגיה ופרופ' אליסדייר פרני ממכון מקס פלאנק לפיזיולוגיה מולקולרית של הצמח בגרמניה, ובהשתתפות פרופ' אסף אהרוני מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע –  יוצאת בקריאה דחופה לפעול לשיפור איכות המזון. 

המדענים משרטטים במאמר מקיף המתפרסם בעת-העת המדעי Nature מפת דרכים להתמודדות עם השפעת שינויי האקלים על איכות המזון שלנו באמצעות טכנולוגיות של הנדסה גנטית, ובהן טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית, שבאפשרותן להגדיל את תכולת הוויטמינים והמינרלים ביבולים החקלאיים.  

טכנולוגיות גנטיות לשיפור הערך התזונתי של גידולים חקלאיים בעידן שינויי האקלים

במאמר מציינים החוקרים, כי יותר מ־700 מיליון בני אדם סובלים כריום מרעב קלורי, ולמעלה משני מיליארד בני אדם סובלים ממחסור במיקרו־נוטריינטים (ויטמינים ומינרלים חיוניים) – תופעה המכונה "רעב סמוי".

מנקודת מבט חקלאית, כדי להשיג את יעד האו"ם של "אפס רעב" (יעד פיתוח בר־קיימא מספר 2), יש לדעת החוקרים לקדם בו־זמנית שלושה יעדים מרכזיים:

1. הגדלת היבולים.
2. העלאת ריכוז הוויטמינים והמינרלים בגידולים לרמות המספקות את הצריכה היומית המומלצת (ביו־העשרה של מספר רכיבי תזונה במקביל).
3. חיזוק עמידות הגידולים לשינויי האקלים.

''למרות שהמהפכה הירוקה הגדילה באופן משמעותי את ייצור המזון בעולם, היא גם החריפה את בעיית "הרעב הסמוי", משום שהתמקדה בעיקר בהגדלת היבולים על חשבון איכותם התזונתית. בנוסף, מחקרים הראו כי העקות הנגרמות משינויי האקלים מפחיתות את ריכוזם של כמה מהמינרלים החיוניים בגידולים חקלאיים.'' נכתב במאמר.

טכנולוגיית CRISPR-Cas, המאפשרת עריכה גנטית מדויקת במיוחד, הפכה לכלי פורץ דרך בטיפוח צמחים, וכבר אומצה במדינות רבות. במאמר זה בוחנים החוקרים כיצד ניתן להשתמש בגישות המבוססות על CRISPR כדי להעשיר גידולים במיקרו־נוטריינטים לרמות שיסייעו להפחית מחסורים תזונתיים בוויטמינים ובמינרלים.

לאור פרק הזמן הקצר שנותר להשגת יעד "אפס רעב", החוקרים טוענים כי יש לשלב את טכנולוגיות CRISPR עם הנדסה מטבולית המבוססת על טרנספורמציה גנטית ועם טכנולוגיות נוספות. בנוסף, הם מציגים משאבים גנטיים ושיטות חדשניות שטרם נוצלו במלואם, מעבר למסלולים המטבוליים ולגישות ה־CRISPR הקיימות, במטרה להתמודד עם אחת הבעיות החברתיות החשובות ביותר של המאה ה־21.

» פורסם בחדשות