תגלית נדירה: עששית מהתקופה הביזנטית נחשפה בגן הלאומי ציפורי

העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים

במהלך עבודות שימור בגן הלאומי ציפורי, צוותי רשות הטבע והגנים חשפו ממצא ייחודי – עששית קדומה ומרהיבה מימי התקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה הנוצרית), בת כ-1,500 שנה. הממצא יועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות ויוצג לציבור בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ישראל בירושלים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק את העששית, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי.  בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד, היוו נרות השמן והעששיות ביטוי של אמונה, זהות וטהרה.

העששית העתיקה מהתקופה הביזנטית, גן לאומי ציפורי דצמבר 24. צילום דניאל הייטנר ריכטמן, רשות הטבע והגנים

ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מסביר כי מדובר בממצא נדיר במיוחד: ''רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות. היות ומדובר בגן לאומי ציפורי, עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא, ניתן לשער שהעששית שימשה אוכלוסייה יהודית במקום".

העששית, שמיוחסת לשימושים פולחניים ויומיומיים, מהווה עדות לחיי האמונה והמסורת של תושבי התקופה. לדברי ד"ר בן-יוסף, בניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור נשאו משמעויות תרבותיות ודתיות עמוקות, והעיטורים שעליהם שימשו להבעת מסרים תרבותיים ואמוניים.

ד"ר בן יוסף: "ניתן להסיק שבניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור (נרות ועששיות) היו טעונים עמוקות במשמעות פולחנית. השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם". העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל  בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים.

מפעל המים הקדום בגן לאומי ציפורי. צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים

ציפורי הקדומה - מרכז תרבותי, דתי והיסטורי בלב הגליל

ציפורי, הממוקמת בגליל התחתון, נחשבה לאחת הערים החשובות והמפוארות של ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בשנת 63 לפנה"ס, עם הכיבוש הרומי, הפכה העיר לבירת הגליל, בזכות מיקומה האסטרטגי באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון.

במאה השנייה לספירה, רבי יהודה הנשיא, מנהיג העם היהודי באותה תקופה, העביר לציפורי את מושב הסנהדרין. בעיר זו הוא גם השלים את חתימת המשנה, מה שהפך את ציפורי למרכז רוחני ותרבותי עבור העם היהודי. לצד חיי היהודים, התפתחה בעיר גם קהילה נוצרית, שזכתה לחשיבות רבה בעקבות המסורת הנוצרית, לפיה הוריה של מרים, אמו של ישו, התגוררו בציפורי.

שרידים ארכיאולוגים בגן לאומי ציפורי. צילום: יובל דקס - באדיבות רשות הטבע והגנים

עיר של פאר ויופי

ציפורי התאפיינה בשילוב ייחודי של תרבויות ואדריכלות, שהותירו חותם עשיר באתריה. בעיר התגלו מבני ציבור מפוארים, תיאטראות, בתי מרחץ ומערכות מים מתקדמות. אחד מהממצאים המרשימים ביותר הוא פסיפס "מונליזה של הגליל", המתאר דמויות ומוטיבים מיתולוגיים, המעיד על רמת אמנות גבוהה.

עם מעבר הסנהדרין לטבריה במאה השלישית, ציפורי איבדה ממעמדה כבירת הגליל, אך המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית. בתקופה הביזנטית גדלה הקהילה הנוצרית בעיר, והיא נותרה אתר מרכזי מבחינה היסטורית ותרבותית.

פרויקט 500 שימור פסיפסים בגן לאומי ציפורי. צילום: מיטל אהרון, רשות הטבע והגנים

ציפורי כיום

הגן הלאומי ציפורי משמר את ההיסטוריה המפוארת של העיר, עם תגליות מרתקות כמו בתי כנסת, כנסיות, רחובות מרוצפים ופסיפסים מרהיבים. האתר מהווה נקודת מפגש בין עבר והווה, המאפשר למבקרים לצלול לעומקה של ההיסטוריה היהודית והאזורית. צוותי רשות הטבע והגנים עומלים שנים רבות על שימור העיר המפוארת.

» פורסם בחדשות

למידע נוסף על ביקור בגן - https://www.parks.org.il

» פורסם בחדשות