החברה להגנת הטבע עתרה לבג''ץ בדרישה לעצור את חיפושי הגז החדשים בים

אסדת טיפול בגז טבעי ממאגר לוויתן. מאת Amir.bendavid - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה

החברה להגנת הטבע, הגישה לפני החג (יום שלישי) עתירה לבג"צ, נגד שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ, משרד האנרגיה והתשתיות והממונה על עניני הנפט במשרד, בה היא מבקשת מבית המשפט, לבטל את ההליך התחרותי הרביעי, לשיווק רישיונות חדשים לחיפושי גז, בשטח של כ - 6,000 קמ"ר, בים התיכון.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

לטענת החברה להגנת הטבע, ההליך פורסם ללא תשתית עובדתית נאותה, ללא ניתוח השפעות המהלך על יעדי האקלים, מבלי שנבחנה התועלת הכלכלית לציבור, או שנבדקה הפגיעה הצפויה בערכים סביבתיים בים.

במקביל, מבקשת החברה להגנת הטבע, שכל מהלך של פתיחת שטחים חדשים לחיפושי גז, ילווה בבחינה עדכנית של הימצאות בתי גידול רגישים בשטח, וגריעת אזורים בעלי חשיבות אקולוגית, מהשטחים המיועדים לשיווק לחיפושי גז חדשים (בייחוד שטח E, שבו קיימים בתי גידול רגישים, בקרקעית הים ואשר מצוי בסמיכות לאזורים ימיים רגישים, כמו שמורת "גלישת פלמחים").

"זה ממש אבסורד, שבזמן שצרכי המשק הישראלי לגז, מובטחים לעוד עשרות שנים קדימה, מהמאגרים הקיימים, המדינה מבקשת להחריף את משבר האקלים ואת הפגיעה בטבע הימי, עבור ייצוא גז, ללא תשתית עובדתית וללא דיון ציבורי מעמיק"

ההחלטה לצאת לחיפושי גז חדשים, בשטחים ימיים בהיקף עצום, של כ-6,000 קמ"ר, בים התיכון, מומשה עד כה בהליך מקדמי בלבד, כאשר המכרז הסופי, צפוי להתפרסם בקרוב, ומכאן העתירה שהוגשה.

"העתירה אינה עוסקת בהפקת גז שכבר נתגלה ובניצולו, אלא אך ורק נגד ההחלטה לקדם מכרז נרחב, לחיפושי מאגרי גז חדשים, על שטח עצום, באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל", נכתב בעתירה של החברה להגנת הטבע.

"החשש המרכזי בהקשר זה, הינו כי השקעה חדשה ומאסיבית של מדינת ישראל, באנרגיה פוסילית, תכשיל את האסטרטגיה האקלימית של מדינת ישראל, תפגע במאמצי שמירת הטבע בים התיכון, ואף תהא הימור כלכלי מסוכן, אשר עלול לפגוע בציבור. ההחלטה על פתיחת הים התיכון לחיפושי גז חדשים, אינה מתיישבת עם הדרישה כי החלטה מסוג זה, תתבסס על תשתית מידע מקצועית ועובדתית נאותה".

על פי החברה להגנת הטבע, "התשתית העובדתית", אותה הציג משרד האנרגיה, בהקשר זה, אינו אלא אוסף של נימוקים, הנחות והשערות, שלא ברור על מה התבססו, בעוד שעובדות, נתונים, חוות דעת וניתוחים מקצועיים – לא קיימים, במסגרת המידע שהוגש כמענה לבקשת חופש מידע שהוגשה. האדם הסביר המעיין במידע שמשרד האנרגיה הציג כתשתית עובדתית, אינו יכול להבין באופן ממשי, על מה מבוססות ההנחות וההערכות שעליהן נסמך משרד האנרגיה בהחלטתו. לא ברור, כיצד החלטה כה משמעותית מבחינה משקית-כלכלית וסביבתית-אקלימית, התקבלה על בסיס כה דל של מידע ונתונים, עד כדי כך שלא עלה בידי משרד האנרגיה להציג חוות דעת מקצועית כלשהי, שנכתבה לצורך ביסוס ההחלטה".

בחברה להגנת הטבע, אומרים כי קיימים סימני שאלה רבים, בנוגע לצורך ולהיגיון הכלכלי והאקלימי, בחיפושי גז חדשים, מכיוון שהפקה מסחרית של גז, משטחים חדשים אלה, אם אכן ימצא גז כזה, תחל רק בעוד עשר שנים לערך. בשנת 2033, צרכי המשק הישראלי לגז, יהיו מובטחים מהמאגרים הקיימים, וקיים ספק רב, אם יהיה ביקוש ליצוא גז נוסף לאירופה. זאת, נוכח התהליכים של מעבר מואץ באירופה, מגז, לאנרגיות מתחדשות, שהתקדם מאוד עקב המלחמה באוקראינה, ועקב המגמה להרחבת מיסוי פחמן באירופה, משיקולי אקלים.

בחברה להגנת הטבע, טוענים שהחלטה על כבילת המשק הישראלי לאנרגית גז, המחריפה את שינוי האקלים, עבור תקופה בה המשק כבר יצטרך להתבסס על אנרגיה מתחדשת, הייתה צריכה להתבסס על תשתית עובדתית משכנעת, אך זו אינה קיימת.

לדברי ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות אקלים, בחברה להגנת הטבע ואלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, בארגון: "זה ממש אבסורד, שבזמן שצרכי המשק הישראלי לגז, מובטחים לעוד עשרות שנים קדימה, מהמאגרים הקיימים, המדינה מבקשת להחריף את משבר האקלים ואת הפגיעה בטבע הימי, עבור ייצוא גז, ללא תשתית עובדתית וללא דיון ציבורי מעמיק".

על פי העתירה, "משבר האקלים, הינו האתגר העולמי הגדול והמשמעותי ביותר, הניצב כיום בפני האנושות. למרבה הצער, ככל שממשלות העולם לא יבצעו את הפעולות הנדרשות מהן בשנים הקרובות, לצמצום פליטות גזי חממה, הנזקים צפויים להיות קטסטרופליים ובלתי הפיכים. מדינת ישראל מכירה באופן רשמי בעובדות אלו, כאמור, ואף התחייבה לתת יד למאמץ העולמי בעניין משבר האקלים. המהלך המרכזי והדרמטי ביותר המתרחש בעולם, בהקשר זה, הוא תהליך ה - "גמילה" של האנושות מהשימוש בדלקים פוסיליים, ובכלל זה מן הגז הטבעי, לטובת מעבר לשימוש נרחב באנרגיות חלופיות. אין חולק, כי בטווח הארוך, הישענות על הגז הפוסילי, לא תאפשר לאנושות למנוע ואף לא להאט, או למתן, את משבר האקלים ואת האסונות הבריאותיים, הכלכליים, הסביבתיים, החברתיים והביטחוניים, הצפויים כתוצאה ממנו. זאת, משום שהמרכיב העיקרי בגז הטבעי, הוא גז החממה מתאן, שהשפעתו האקלימית, היא פי 84, מזו של פחמן דו חמצני".

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (ה - IEA), קבעה לאחרונה, כי לצורך הגשמת היעד לאיפוס פחמני בשנת 2050, יש להפסיק פיתוח והשקעה במאגרים פוסיליים חדשים כבר כיום. משמע, כי הגז הפוסילי והנפט שכבר התגלו, יספקו את צרכי האנושות בשנים הבאות, עד להשלמת המעבר לאנרגיה חלופית וביסוס המודל של "איפוס פחמן".

גם המשרד להגנת הסביבה, סבור כי אסור למדינת ישראל לפתח מאגרי גז חדשים, בהסבירו כי "הקמה והרחבה של תשתיות פוסיליות, כחלק מפיתוח משק הגז, מסכנת ומייקרת את יכולת המשק ליישם את היעדים למעבר לכלכלה דלת פחמן... הקצאת משאבים ציבוריים להמשך פיתוח ומתן סובסידיות לדלקים פוסיליים... בהכרח תבוא על חשבון משאבים לפיתוח אנרגיות מתחדשות. הדבר יוביל לקצב חדירה איטי של אנרגיות מתחדשות, ולאי עמידה ביעדים, עליהם החליטה הממשלה".

למרות כל זאת, לפני כשנתיים, החל "להתגלגל" קידומו של המכרז מושא העתירה, להרחבת חיפושי הגז בים התיכון, על אף התנגדות חריפה למהלך, מצד ארגוני הסביבה, ובהם גם החברה להגנת הטבע.

"החברה להגנת הטבע, פעלה במשך תקופה ארוכה, בניסיון לחלץ ממשרד האנרגיה, את חוות הדעת, הנתונים והעובדות, דהיינו – את התשתית העובדתית והמקצועית -  אשר עליה התבססה ההחלטה. זאת, על יסוד ההנחה כי החלטה כה משמעותית -  אשר על פניו סותרת חזיתית את מדיניות הממשלה בעניין משבר האקלים, את המלצות מבקר המדינה ואת עמדת המשרד להגנת הסביבה – תגובה בתשתית מידע רחבה ומוצקה, התומכת בנימוקי ההחלטה. ואולם, פניותיה הרבות של החברה להגנת הטבע, הניבו תוצר דל למדי - משרד האנרגיה לא הציג חוות דעת מסודרת כלשהי בנושא – לא הוצג מסמך כלכלי; לא הוצג ניתוח של משק האנרגיה, ביקושים, השפעות חזויות וכדומה; לא הוצגה חוות דעת סביבתית/אקלימית מפורטת, לא הוצג מסמך גיאו-פוליטי; לא הוצגו נתונים או מחקרים התומכים בנימוקי ההחלטה – פוטנציאל הייצוא, הורדת יוקר המחיה הערכות לגבי גובה מחירי הגז ועוד".

לאור כל אלה, סבורה החברה להגנת הטבע, כי ישנם פגמים מינהליים ברורים ומובהקים וחוסרים דרמטיים, בתשתית העובדתית, עליה התבסס המשרד, בפרסום המכרז והיא מבקשת מבית המשפט להורות על מניעת פרסום המכרז הסופי, ובכל מקרה – חיוב משרד האנרגיה, ליידע את כל הצדדים המעוניינים, בדבר הגשת העתירה.  

להרחבה על הערכים האקולוגיים בים העמוק של ישראל - בקישור כאן

» פורסם בחדשות