מדינת ישראל הצטרפה לאמנה הבינלאומית של האו''ם לשימור מגוון גנטי לצרכי ייצור מזון מהצומח

שדה חיטה בבית לחם הגלילית. מצילומי יהודית גרעין-כל, CC BY 2.5, ויקיפדיה

"מגוננים על הגֵנים": מדינת ישראל, באמצעות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובשיתוף מכון וולקני, הצטרפה לאמנה הבינלאומית לשימור ולשימוש בר קיימא במקורות גנטיים צמחיים לצרכי ייצור מזון ולחקלאות (ITPGRFA) של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). אמנה זו נועדה לשמש כפלטפורמה לשיתוף פעולה גלובאלי, על מנת לשמר מקורות גנטיים לגידולי מזון צמחיים בעלי חשיבות תזונתית  מיוחדת, ולעודד טיפוח של מגוון זנים העמידים לאקלים קיצוני. זאת, לשם הבטחת המשך הייצור, שכלולו ומיקסומו, ככלי לביסוס אספקה שוטפת של מזון טרי על בסיס צמחי גם תחת מציאות של אקלים קיצוני ומשתנה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

אמנה זו מהווה את המשכה היישומי של האמנה בדבר גיוון ביולוגי של האו"ם (Convention on Biological Diversity), עליה מדינת ישראל חתומה משנת 1992. מאז נכנסה לתוקף בשנת 2004,  לאמנה לשימור מגוון גנטי הצטרפו קרוב ל-150 מדינות מרחבי העולם, במה שנחשבת להיענות חסרת תקדים ברמה הגלובאלית, המעידה על החשיבות של הנושא לעתיד ביטחון המזון העולמי, ולצורך לקדמו באמצעות מאמץ גלובאלי מתואם.  

האמנה מתמקדת בצעדים ופעולות לשימורם וטיפוחם של 64 גידולים צמחיים ספציפיים המוגדרים כבעלי תועלת מיוחדת לבריאות האדם וביטחון המזון, כמו: חיטה, גזר, חומוס, עדשים, שיבולת שועל ועוד. במסגרתה, המדינות המשתתפות מתחייבות לפעול לשימור המגוון הביולוגי, המסייע בטיפוח מקורות מזון, בשתי רמות מרכזיות: שימור בתוך בנק הגנים כצמחים הגדלים בשדות, ושימור מחוץ לאתר. באופן זה, ניתנת גישה לאותם מקורות גנטיים לצרכי מחקר וטיפוח, המאפשרת לפעול למען צמצום שחיקתם המתמשכת של מקורות אלה, לצד הרחבת המאגר הגנטי של הגידולים באמצעות בנקי גנים מכל העולם, וקידום תהליכי טיפוח שימזערו רגישויות של גידולים מסוימים ודילול ("ארוזיה") גנטי, כתוצאה משינויי האקלים.

במשרד החקלאות מסבירים כי הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה זו תאפשר בראש ובראשונה לחוקרים, מפתחים וחקלאים לקבל גישה למשאבים גנטיים מרכזיים לפיתוח זנים מותאמים לשינויי האקלים, באמצעות שיתופי פעולה בין בנק הגנטים הישראלי לבין מאגרים גנטיים שונים מכל רחבי העולם, לצד טיפוח מעמדה של מדינת ישראל כשחקנית מפתח בהיערכות הגלובאלית לשינויי האקלים. קידומה של ישראל כשחקנית גלובלית מתאפשרת בזכות מאמציהם של המרכז לסחר חוץ ושיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, העמלים באופן שוטף למען קידומה של ישראל בזירה הבין-לאומית.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת אבי דיכטר: "הצטרפותה של ישראל לאמנה חשובה זו תאפשר שימור של 64 גידולים חשובים במיוחד לעתיד ביטחון המזון העולמי ותאפשר לחוקריה גישה למשאבים בינלאומיים. ביצור ביטחון המזון הלאומי בצל משבר המזון והאקלים הגלובאלי הינה המדיניות אותה שמתי כיעד מרכזי בממשלה הנוכחית. ההודעה על הצטרפות ישראל לאמנה מהווה תעודת כבוד לחקלאות הישראלית עם זאת חשוב לזכור כי אנו בתחילתה של הדרך. ישראל תמשיך ותוכיח את חוסנה ויציבותה של החקלאות וביטחון המזון ולעמוד בסטנדרטים המחייבים".

יעקב פולג, סמנכ"ל בכיר, המרכז לסחר חוץ ושת"פ בין-לאומי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "החתימה על האמנה היא עוד אבן דרך חשובה בהיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים, והיא מבטאת את מחויבותנו בעניין שימור המגוון הגנטי שנמצא בתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל. המהלך התאפשר בזכות שיתוף הפעולה השוטף והפורה בין המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות, לבין ראשי מכון וולקני ובנק הגנים, בניהולה של ד"ר עינב מייזיליש-גתי, מתוך הבנה כי זהו מאמץ בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון המזון הלאומי, והבינלאומי, בו למדינת ישראל יכולות משמעותיות כמפתחת בעלת שם עולמי של זנים העמידים, בין היתר, לשינויי האקלים".

ד"ר עינב מייזיליש-גתי, מנהלת בנק הגנים הישראלי במכון וולקני: "החתימה על האמנה תאפשר לנו ברמה הלאומית גישה למקורות גנטיים נוספים בכדי להגדיל את מנעד התכונות העומדות לרשותינו בבואנו להתמודד עם שינויי אקלים וכדי להבטיח ביטחון תזונתי לתושבי מדינת ישראל. להצטרפותנו לאמנה חשיבות נוספת בהנגשת המגוון הביולוגי הייחודי הקיים בישראל גם לשותפינו בעולם בצורה שתאפשר לנו לשמור את הריבונות על המקורות הגנטיים המקומיים.  אני מודה למרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות על שיתוף הפעולה שאפשר התקדמות משמעותית לקראת הצטרפות מלאה לאמנה זו".

» פורסם בחדשות