קריסת מערות יצרה מערכת קניונים מרשימה באזור ים המלח

נחל פרצים. צילום מרחפן: מתניה חמאוי

נחל פרצים בדרום ים המלח ידוע כאתר מפורסם לטיולים רגליים וטיולי אופניים. הנחל שמתחתר במישור עמיעז ונשפך לים המלח יוצר מערכת קניונים עמוקה ומרשימה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

התהליכים שיצרו את המערכת הייחודית נחקרו לאחרונה ע"י קבוצת מחקר מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם שותפיהם מהמכון הגיאולוגי.

מערכת הקניונים בנחל פרצים. צילום: מתניה חמאוי

ניתוח תוואי השטח על ידי החוקרים הצביע על תבנית ניקוז ייחודית של הנחל, הנקראת 'מלבנית'. צורה זו מאופיינת בזוויות של 90 מעלות בצמתים של יובלי הקניון ובפניות של הקניונים. החוקרים מצאו שכל אחד מיובלי הקניון מתחיל במפל גבוה של כ 20-30 מטרים, אך כמות המים שצפויה להתנקז לכל אחד מהמפלים באירועי הגשם הנדירים קטנה באופן יוצא דופן ואינה יכולה להסביר את היווצרות המפל.

צילום: מתניה חמאוי

בנוסף, מיפו החוקרים מערכות של בולענים במישור עמיעז, וכן מערות רבות שמקשרות בין הבולענים לבין הקניונים של נחל פרצים. המפורסמת שבהן היא מערת הקמח שנסגרה למטיילים בתחילת שנות ה 2000. ממצאי המחקר מצביעים על כך שסדקים שנוצרו לפני כ 10,000 שנה בעקבות רעידות אדמה מסייעים למי הגשם הנדירים לחלחל לתת הקרקע. זרימת המים לאורך הסדקים סחפה את סלעי הסביבה הרכים וייצרה את המערות.

צילום: מתניה חמאוי

קריסת הגג של מערות אלו יצרה בולענים הנבדלים בתהליך היווצרותם מהבולענים המפורסמים של  חופי ים המלח שנוצרו בגלל המסה בתת הקרקע. כאשר כל גג המערה קרס, נוצר יובל חדש של הנחל. סדקים שנחשפו בגדת היובל החדש מאפשרים למערכת הקניונים של נחל פרצים להמשיך ולהתרחב.

הסדקים שהיו במקור ניצבים זה לזה שולטים בתבנית הניקוז המלבנית. מסקנות המחקר עומדות בניגוד למודל הקלאסי הקובע שתהליך העמקת ערוץ הנחלים והקניונים כולל זרימה על פני השטח והנמכה הדרגתית של רצפת הנחל.

צילום: מתניה חמאוי

"המחקר שלנו משלב אנליזה של צורות הנוף הייחודיות באזור מישור עמיעז וניסוי בשדה ומציע מודל מרתק להתפתחות נחל פרצים בצורתו הנוכחית. מצאנו גם שמערכת המערות והבולענים של מישור עמיעז עדיין פעילה. אנחנו צופים שבולענים קיימים יתרחבו ובולענים חדשים יווצרו. זהו סיכון גאולוגי שיש להתחשב בו״, סיכמה  פרופ' לירן גורן שהובילה את המחקר.

המחקר מבוסס על עבודת המסטר של מתניה חמאוי בהנחיית פרופ׳ לירן גורן, ד"ר עמית מושקין, וד"ר צפריר לוי. מחקר זה (מס' 562/19) נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע והמכון הגיאולוגי הישראלי.

» פורסם בחדשות