זיהום נחל אשלים: חברת כיל תשלם פיצוי של 115 מיליון שקל

צילום: אריה רוזנברג - באדיבות רשות הטבע והגנים

חמש שנים לאחר אירוע זיהום נחל אשלים וסביבתו כתוצאה מדליפה וקריסה של דופן בריכת פוספוגבס של חברת רותם אמפרט נגב בע"מ, חברה-בת של חברת כי"ל, החברה המזהמת תשלם סכום כולל של 115 מיליון שקלים עבור שיקום הנחל וסביבותיו, פיצוי בגין נזק אקולוגי שנגרם לכלל הציבור והוצאות משפט.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה חתמה בשבוע שעבר על הסדר גישור, בשם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקבוצות תובעים פרטיים נוספות, אל מול חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ, בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים בשנת 2017.

הזיהום בנחל אשלים בחומצה שזרמה ממפעל רותם אמפרט - 2017. צילום: עודד נצר,המשרד להגנת הסביבה

ב-30 ביוני 2017, אירעה קריסה של דופן בבריכת פוספוגבס שבחזקת חברת רותם אמפרט, בעקבותיה החלה גלישה מסיבית של 100-250 אלף קוב נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה למשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק אקולוגי ונזק לחי ולצומח בנחל אשלים וסביבתו.

הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים, בין היתר חומצה זרחתית, מתכות כבדות כגון ארסן, קדמיום וניקל, ותכולה מסוימת של חומצה פלואורוסליצית, וכן מלחים כלורידים, סולפאטים ופלואורידים. הנחשול שהציף את הנחל גרם לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת השרידה והרביה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות.

הקרקע לאורך מקטעי הנחל השונים זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באורח אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד ליוני 2020. רק בתום בדיקות ולאחר השלמת סקר סיכונים מקיף, שנערך בהתאם להנחיות ולנהלי המשרד להגנת הסביבה, ולאחר שממצאי הסקר נבחנו על ידי מומחים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים ונקבע כי הכניסה לנחל אינה כרוכה עוד בסיכון בלתי קביל לבני אדם, נפתח הנחל מחדש למטיילים.

זרימת שפכים מבריכת האידוי לנחל אשלים, 2017. צילום: עודד נצר, המשרד להגנת הסביבה

בעקבות אירוע הזיהום החמור, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בשם רשות הטבע והגנים בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל, על יסוד עמדתה כי היא פועלת כנאמן הציבור, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה, לרבות ובפרט בנוגע לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי בגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים שנגרמו. במסגרת ההליך הצדדים פנו להליך גישור אשר נמשך כשלוש שנים והסתיים כאמור בהסכם פשרה.

במסגרת הסכם הפשרה הוסכם שכי"ל תישא בעלות תוצאותיו של האירוע ותעמיד סכום כולל של כ-115 מיליון שקל עבור עלויות פעולות שיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור והקבוצות עבור הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור עקב הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, וכן עבור הוצאות משפטיות. כל זאת, מבלי להגביל את המשרד להגנת הסביבה בהגשת הליכים פליליים ובקשה להטלת סנקציות במסגרת הליכים אלה. כזכור, בעקבות האירוע פתחה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בחקירת האירוע ונסיבותיו.

סכום הפיצוי כולל סך של 65 מיליון שקל שיועבר לרשות הטבע והגנים לצורך המשך מימון פעולות השיקום בנחל וסביבתו בשנים הקרובות, וכן 10 מיליון שקל שכבר הוצאו על ידי חברת רותם אמפרט לאחר האירוע, בגין פעולות לשיקום הנחל ולמחקר, בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשויות מדינה נוספות.

נחל אשלים יוני 2017, צילום עודד נצר - המשרד להגנת הסביבה

בנוסף למימון פעולות השיקום, תשלם החברה סכום של 25 מיליון שקל כפיצוי עבור הנזק האקולוגי לכלל הציבור, אשר חלקו יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים לפי חוק תובענות ייצוגיות, כפיצוי לטובת כלל הציבור וייועד למטרות סביבתיות שונות עליהן תחליט הקרן, כגון - המשך מחקר וניטור, חינוך סביבתי, קידום תיירות סביבתית ותמיכה בפרויקטים שונים, הן בסביבת מדבר יהודה והערבה התיכונה הקרובה לנחל אשלים, והן באזורים גאוגרפיים מרוחקים יותר. סכום של 1.5 מיליון שקל יועבר כפיצוי ישיר לתושבי האזור, באמצעות חשבון נאמנות, עבור פרויקטים סביבתיים לרווחת תושבי עין תמר, נאות הכיכר, נווה זוהר ותושבי אזור מדבר יהודה.

בנוסף, החברה המזהמת תישא בהוצאות שכר טרחה וגמול לתובעים הפרטיים בסכום של כ-15 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה שכר הטרחה של באי כח המדינה - 7 מיליון שקל, יועבר גם הוא לקרן לניהול ולחלוקת כספים לפי חוק תובענות ייצוגיות, כחלק מבסיס הפיצוי בגין הנזק האקולוגי שנגרם לציבור בכללותו, ויוקצה לתמיכה בפרויקטים סביבתיים לטובת שיקום מערכות אקולוגיות בנחלים וזיהום המים בנחלים. כך, סכום הפיצוי עבור הנזק האקולוגי שנגרם לציבור יעמוד על סך כולל של 32 מיליון שקל.

את רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה ייצגו עו"ד אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), ואת התהליך מלווים המגשרים עו''ד עמוס גבריאלי ועו''ד ורד אלקבץ.

הגבים המזוהמים לאורך הנחל. צילום: בעז פריפלד, רשות הטבע והגנים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ההסכם שנחתם עושה צדק סביבתי עם תושבי מדינת ישראל ועם הסביבה. חברת רותם אמפרט, שזיהמה את נחל אשלים באחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שידעה ישראל, תפצה את החברה, הסביבה והטבע שניזוקו באירוע. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות המים, פעלו במשך השנים האחרונות לקידום שיקום האזור ולהחזרת המצב לקדמותו. כספי הפיצוי שתשלם החברה המזהמת ישמשו להמשך ביצוע פעולות השיקום בנחל, בשמורה ובסביבתם, לצד פיצוי בגין נזק אקולוגי שנגרם לכלל הציבור ואשר ייועד למטרות מחקר וניטור, חינוך סביבתי, קידום תיירות סביבתית ותמיכה בפרויקטים סביבתיים שונים"

מנכ״לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: ״נחל אשלים הוא שמורת טבע ייחודית ואתר טיולים מבוקש, תהליכי השיקום שלו צפויים לקחת שנים רבות. ראוי שחברות ינקטו בכל האמצעים על מנת לשמור על הטבע במקרה הזה הטבע נפגע בצורה משמעותית לקיחת אחריות כפי שלקחה חברת רותם אמפרט היא פעולה מתבקשת. הגישה של "המזהם ישלם" חשובה מאד להעברת המסר לעתיד הסביבה שאנו חיים בה. לצערנו הטבע בישראל משלם את המחיר הכבד של זיהומים סביבתיים. לוקח שנים ארוכות אם בכלל למערכות האקולוגיות להתאושש מהם. מצפה לנו עבודת שיקום נרחבת, הסכם הפשרה שנחתם יאפשר לבצע פעולות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים שאת תוצאותיהן לסביבה ולציבור נראה בשנים הבאות"

נחל אשלים יוני 2017 - צילום: עודד נצר, המשרד להגנת הסביבה

נחל אשלים, בגבול מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, מהווה חלק משמורת מדבר יהודה. הנחל בעל חשיבות אקולוגית אזורית ולאומית - בשל ערכי הטבע שבו ובשל היותו ממוקם במסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין מדבר יהודה לנגב. נחל אשלים נחשב אחד היפים במרחב זה ובו הרכב נופי ייחודי. הוא מתהדר בקניוני סלע יפהפיים, במפל נישא ומרשים, ואחרי שיטפונות גם בגבי מים חיים. זהו נחל קצר ותלול שמנקז שטח של כ-80 קמ"ר בין מישור רותם במערב לכיוון דרום ים המלח במזרח. בנחל נקיק עמוק ובו גבים האוצרים מים במשך מספר חודשים בשנה. מעבר לחשיבותו כבית גידול למגוון בעלי חיים וצמחים שנהנו מזמינות מים באזור צחיח, הנחל מהווה מוקד לטיולים אתגריים לבודדים ולקבוצות.

בעקבות זיהום מתמשך של מעיינות עין צין ועין עקרבים בנחל צין שבנגב, שנגרם מפעילות מפעל צין של חברת רותם אמפרט, הודיעה לאחרונה רשות הטבע והגנים, הפועלת בעניין זה בתיאום ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, כי היא מצטרפת במעמד של תובעת להליך גישור אליו הופנו הצדדים במסגרת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהגישו תובעים פרטיים כנגד חברות כי"ל ורותם אמפרט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. פעילות החברה במרחב זה, במפעלה שבאזור צין, באה לידי ביטוי בהליכי כרייה והעשרת סלע הפוספט. תוצר הלוואי של תהליך העשרה, הוא רפש פוספט בוצי שנערם ומצטבר במאגרי בוצה גדולים שחלחלו לתת הקרקע וזיהמו את נחל צין באופן כרוני. בעבר נבעו המעיינות במים מתוקים ובאיכות טובה, תמכו במגוון רחב של מיני צומח ובעלי חיים, והתאפיינו בנוף ייחודי של עצי תמר רבים. מעיינות אלו נפגעו בשל דליפת המזהמים שמקורם במי רפש הפוספט מהבוצה, שזרמו בתת הקרקע באופק החלוקים של נחל צין ובשכבת הצור מתצורת משש, לאורך נחל צין עד לנביעתם במעיינות.

» פורסם בחדשות