מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 18-12-2022
שחזור אפשרי של Eromangasaurus australis, צילום: shutterstock
הרשת גועשת בעקבות הגילוי המרשים של שרידי 'אלאסמוזאור', זוחל ימי שנתגלה השבוע במדינת קווינסלנד בצפון-מזרח יבשת אוסטרליה. לפני כעשור, נמצאו בערבה התיכונה שרידיו של טורף ימי ענק וקדום מאותה משפחה, הראשון מסוגו שנמצא בישראל.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
הדינוזאור ששרידים שלו (ראש וגוף) מסוג Eromangasaurus australis התגלו השבוע בעיירה מיקנלי באוסטרליה, חי כנראה לפני כ-100 מיליון שנים. זה שהתגלה בישראל בערבה התיכונה, לפני עשור, Elasmosaurid מתוארך ל-85 מיליון שנים ואורכו 8 מטרים. שניהם משתייכים לאותה משפחה- אלאסמוזאוריים. האלאסמוזאורוס היה זוחל ימי מסדרת הפלזיוזאורים שחי בתור הקרטיקון. הטורף יכול היה להגיע בבגרותו לאורך של יותר מ-10 מטרים, כאשר צווארו היווה שני-שליש מגופו. כמו כן, היו לו ארבעה סנפירים שמזכירים את אלו של צבי הים המודרניים.
הדמיה של אלאסמוזאור. ניזון בעיקר מדגים. צילום shutterstock
ד"ר אספן קנוטסן, אוצר האגף הפלאונטולוגי במוזיאון קווינסלנד אמר כי נדיר למצוא גולגולת של אלאסמוזאורוס סמוך לגופו בשל העובדה ששני-שליש מגופו היה צוואר, רוב הפעמים הגולגולת שלו הייתה מתנתקת אחרי מותו.
לפני כעשר שנים, החוקר ומדריך הטיולים גדעון רגולסקי, תושב הערבה התיכונה, מצא בהר מנוחה, כחמישה קילומטרים דרומית למושב פארן, חוליות גדולות בסלע. ''הייתה התרגשות רבה, כי יצור מסוג זה טרם נמצא בישראל, ומיד התארגנו במו"פ מדבר וים המלח והאוניברסיטה העברית בירושלים, לחפירה מסודרת ומקצועית, בה נתגלו שרידים נוספים- שברי שן ולסת, שברי גפיים, סנפיר, שבע חוליות צוואר וחוליית גב של הזוחל הימי הטורף אלסמוזאורוס'' מספר רגולסקי.
האזור בו נמצא השלד ליד פארן בערבה, צילום: באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה
כאמור זו הייתה הפעם הראשונה ששרידים וחלקים כה רבים של פרט יחיד נחשפו באתרים בישראל. אורכו המקורי של הזוחל הימי כשמונה עד עשרה מטרים, צווארו היה ארוך והיווה שני שליש מגופו של הדינוזאור הימי שניזון מדגים. חלקים מעטים משלדים של אותו מין נמצאו בעבר במדינות ערב, בישראל ועתה גם באוסטרליה.
חלקי השלד שהתגלו ליד המושב פארן. צילום: באדיבות מרכז מדע ים המלח והערבה
"הדינוזאורים שנמצאו בערבה וכעת גם באוסטרליה אינם יבשתיים, אלו יצורים אימתניים שחיו בים בעומק של עד 200 מטר. השרידים והמאובנים המיקרוסקופיים שנתגלו סביב הדינוזאור בערבה, מעידים כי הזוחל חי בסביבה ימית עשירה בחומרי מזון ובפעילות ביולוגית מוגברת של בעלי חיים, קטנים וגדולים" אומרת ד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה, מיקרופליאונטולוגית במו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר, ומו"פ מדבר ים המלח.
דר' שרית פוליבודה-אשכנזי. צילום: מו''פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
דר' אשכנזי-פוליבודה אף קבעה את גילו ואפיון הסביבה בה חי הזוחל הימי על ידי שימוש במאובנים מיקרוסקופים (פורמיניפרים). "באמצעות הימצאות נוכחות והיעלמות, של מיני פורמיניפרים ניתן להגדיר את גיל הסלע ועל פי מאסף המינים ניתן להסיק מה היו התנאים ימיים באותה תקופה (עומק מים, כמות מזון וכד)".
הקביעה באיזה סוג של בעל חיים מדובר, נעשתה על ידי פרופ' רבקה רבינוביץ, ארכוזאולוגית, מהאונ' העברית בירושלים, על פי סוגי החוליות והעצמות שנמצאו, גדלן, היחסים ביניהן והשוואה לספרות המדעית המקצועית. במחקר השתתפו גם ד"ר חנן גינת ממו"פ מדבר וים המלח, וגדעון רגולסקי שגילה את החוליה הראשונה.
יש לציין כי האזור המדברי של הערבה כמו ישראל כולה, היו מכוסים באוקיאנוס עצום, "ים טתיס" Tethys sea-ים קדום שכיסה את דרום אירופה של היום. כל שטחה של מדינת ישראל היה בקרקעית תטיס. מהים נותרו שרידים כמו- הים התיכון, הים השחור והים הכספי, ממש כמו במיקום בו נמצאו שרידי הדינוזאור באוסטרליה, באזור מקווינסלנד, שהיה מכוסה גם הוא בים ארומנגה (Eromanga Sea).
תצוגת מאובנים מימת טטיס (כיום אזור הערבה הצחיח) במו''פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר. צילום: תקשורות יעל שביט
בתערוכה שנערכה בערבה התיכונה, הוצגו מעל 100 מאובנים בגדלים שונים ומתקופות שונות, שנאספו במשך שנים כחלק מהחקר הגיאולוגי באזור הערבה על ידי חוקרי מרכז מדע ים המלח, המו"פ המדעי בערבה וחוקרי אוניברסיטאות בארץ. ין המוצגים, סלעים ומינרליים ייחודיים, גבישי מלח, מינרלי קלציט וגבישי קוורץ בני כ-66 עד 100 מיליון שנים (תקופת הקרטיקון העליון), אלמוגים מתקופת הקנומן בני 100 מיליון שנים שנמצאו בכיפת עשת ליד פארן, וכן אמוניטים מסוג Choffaticeras בני 94 מיליון שנה מאזור מכתש רמון ונחל נקרות. כמו כן, שיני כרישים, עצמות דגים מלפני 80 מיליון שנה, צדפות, קיפודי ים, חבצלות ים, אמוניטים, נאוטילידים, עצים מאובנים, אלמוגים וכד'.
» פורסם בחדשות