הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


קליע עופרת נדיר הנושא כתובת מאגית לניצחון, נחשף בחפירות ביבנה


על הקליע, יתכן של חייל יווני שלחם בקרב לפני 2,200 שנה, נחשפה הכתובת 'ניצחון של הרקלס והאורונאס' המעידה על השימוש בלוחמה פסיכולוגית, שמטרתה להטיל אימה על היריב ולרומם את רוח הלוחמים. האם הקליע שימש ללוחמה בחשמונאים ?

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  08-12-2022



המילה 'ניצחון' על גבי הקליע. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

רשות העתיקות חשפה היום (ה') קליע עופרת מהתקופה ההלניסטית, נדיר מסוגו בישראל, שעליו כתובת בשפה היוונית "ניצחון של הרקלס והאורונאס" אשר נועדה להבטיח את ניצחון החיילים בקרב. הקליע בן ה-2,200 שנה, נועד ליידוי מממכשיר קלע (מעין רוגטקה), ואורכו  4.4 ס"מ.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

הקליע התגלה בחפירות שמנהלת רשות העתיקות ביבנה במימון רשות מקרקעי ישראל לטובת הרחבת העיר ב-12,000 יחידות דיור, בשיתוף עיריית יבנה.


אזור החפירה שבו התגלה הקליע. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"צמד האלים האורונאס והרקלס נחשבו פטרונים אלוהיים של יבנה בתקופה ההלניסטית" אומרת פרופ' יוליה אוסטינובה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שפענחה את הכתובת. "למעשה, הכתובת על קליע, היא העדות הארכיאולוגית הראשונה לשני אליה השומרים של יבנה, אשר נחשפה בתוך יבנה עצמה. עד היום, הצמד היה מוכר רק מכתובת אחת, באי היווני דלוס".


שמות האלים הרקלס והאורונאס באחד מצדי של הקליע. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

כזוג, הרקלס והאורונאס היו צוות מושלם של מעניקי ניצחון. "הכרזה על נצחונם העתידי של הרקלס והאורונאס לא הייתה קריאה המופנית לאלוהות, אלא איום, המופנה ליריבים", אומרת פרופ' אוסטינובה.  "קליעי עופרת מוכרים בעולם העתיק החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, אך בא"י נמצאו קליעים בודדים עם כיתוב עליהם. הכתובות מעבירות מסר של איחוד הלוחמים במטרה לרומם את רוחם, הפחדה של האויב, או קריאה שנועדה להמריץ באופן מאגי את הקליע עצמו. כתובות אלה היו חלק מלוחמה פסיכולוגית, שמטרתה העיקרית היא להטיל אימה על היריב, ובנוסף, לאחד את הלוחמים ולרומם את רוחם."

"נראה שלא נוכל לדעת בוודאות אם הקליע היה שייך לחייל יווני ", אומרים פבלו בצר וד"ר דניאל ורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "אבל לא מן הנמנע שהוא קשור לסכסוך בין היוונים לבין החשמונאים. במאה ה-2' לפסה"נ היתה יבנה הפגאנית – שהיתה בעלת בריתם של הסלווקים (היוונים ששלטו על א"י), נתונה למתקפות של צבאות החשמונאים. החשמונאים ביקשו, במוצהר, להכניע את העמים האחרים וליצור מדינה הומוגנית וטהורה מבחינה דתית- פולחנית. קליעי העופרת הזעירים, המכריזים על ניצחונם הקרוב של אליה של יבנה הפגאנית, מהווים עדות מוחשית קרב עז שהתרחש ביבנה באותה התקופה''.

"ניתן רק לדמיין מה חשב ואיך הרגיש אותו לוחם שהחזיק בקליע לפני 2,200 שנה, כשהוא נאחז בתקווה לישועה אלוהית", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. ''חפירת יבנה היא חפירה עצומה- מהגדולות שנוהלו על ידי רשות העתיקות, עד כה, היא הניבה תגליות מרתקות המעידות על היסטוריה עשירה ומגוונת בת 7,000 שנה, והיד - ללא ספק עוד נטויה".


חפירת יבנה. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

סיפור הקליע יוצג ב-13.12, בערב העיון "יבנה וצפונותיה" שיתקיים בהיכל התרבות ביבנה, ויהיה פתוח לציבור ללא תשלום. פרטים בפייסבוק של רשות העתיקות ושל עיריית יבנה.

» פורסם בחדשות