...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


כישוף נגד כינים: המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית התגלה בתל לכיש


חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התיכונה - מסרק משנהב ועליו חרוטה כתובת כישוף נגד כינים : ''יתש חט ז לקמל (כינים) שער וזקת (זקן)''. האלפבית הכנעני שהומצא לפני כ-3800 שנה הוא הקדום ביותר ומהווה תשתית לרוב השפות המודרניות בעולם

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  09-11-2022



מסרק השנהב עם כתובת הכישוף שהתגלה בחפיות בתל לכיש. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

תגלית נדירה בחפירות הארכיאולוגיות בתל לכיש: מסרק שנהב קטן ששימש לסילוק כינים ועליו חריטה של משפט שלם בכנענית - הקדום ביותר שנמצא אי פעם. המשפט מבטא כישוף נגד כינים על שיער הראש והזקן.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

ממצאי המחקר החדש בהובלת פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף חוקרים נוספים מהעברית, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הדוונטיסטית הדרומית שבארה"ב, פורסמו לאחרונה בכתב העת The Jerusalem Journal of Archaeology.


מבט אווירי על תל לכיש. צילום: אמיל אלדג'ם, רשות העתיקות

האלפבית, שהומצא על ידי הכנענים בסביבות שנת 1800 לפני הספירה, היווה תשתית לרוב השפות המודרניות בעולם. בעבר נתגלו בארץ ישראל כתובות כנעניות של מילים ספורות בלבד, אך עד היום לא נמצאו כתובות בעלות משמעות ניכרת.


תצלום של האותיות הכנעניות בצד ימין. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות


תצלום של האותיות הכנעניות בצד שמאל. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מסרק השנהב, שנחשף באתר החפירות הארכיאולוגי בתל לכיש, הוא בגודל של כ-3.5 סנטימטרים בסך הכל. "מבדיקת הממצא ניתן היה לראות ששיניו שבורות, אך השרידים מעידים שצד אחד כלל שיניים עבות ובצד השני היו שיניים דקות יותר", שיתפה ד"ר מדלן מומצוגלו, מהמכון לארכאולוגיה  באוניברסיטה העברית, שותפה למחקר, והוסיפה: "כעת, רק כחמש שנים מאז הגילוי הראשוני שלו, כאשר המסרק נוקה והועבר לשימור, הצלחנו לגלות את הכתובת המוטבעת עליו בגלל שהאותיות נחקקו בצורה רדודה מאוד ולא ניתן היה להבחין בהן". בנוסף לכך, החוקרים מעידים כי על גבי המסרק אף נשתמרו עקבות של כינים.

במחקר חומר הגלם, שנעשה על ידי פרופ' רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יובל גורן מאוניברסיטת בן גוריון הובהר שהמסרק נעשה על שנהב פיל. היבט זה חשוב כי בכתובת מופיעה המילה חט.


ציור הקומפוזיציה, מאת דניאל ויינשטוב

את הכתובת פיענח ד"ר דניאל ווינשטוב מאוניברסיטת בן גוריון. הוא זיהה על המסרק 17 אותיות כנעניות עתיקות בצורתן, מהתקופה הראשונית מיד לאחר המצאת כתב האלפבית. מילים אילו מרכיבות את המשפט הבא בכנענית בת 3700 שנה: יתש חט ז לקמל (כינים) שער וזקת (זקן). משמעות הכתובת היא משפט כישוף שנועד 'לסלק' כינים משיער הראש והזקן – "יהי רצון שהשנהב הזה יסלק את כיני השיער והזקן". לדברי פרופ' גרפינקל, "בעבר הקדום, השנהב היה חומר יקר מאוד, שיובא ממצרים, והמסרק היה חפץ יוקרתי ביותר.  המסרק והכתובת מצביעים על כך שגם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים".

צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

בלכיש התקימו בתקופה הכנענית ערי מדינה חשובות, ובתקופת מלכי יהודה לכיש הייתה העיר השניה בחשיבותה בממלכה. האתר תל לכיש הוא גן לאומי ומתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. בלכיש הכנענית נמצאו עד היום 10 כתובות כנעניות, יותר מכל אתר אחר בארץ. זה היה המקום בו השתמשו ושימרו את האלפבית הקדום, שהפך מאוחר יותר לכתב רשמי של ממלכות תקופת הברזל, ובו כתבו את התנ"ך. כתב האלפבית עבר ליוונית, לטינית ולמרבית השפות בכל העולם, והוא התרומה האדירה של התרבות הכנענית לתולדות המין האנושי. 

למאמר האקדמי: https://doi.org/10.52486/01.00002.4