הוכרזה שמורה ימית ייחודית ראשונה בלב ים - גלישת פלמחים

צילום: צוות הפלגות הנאוטילוס בהובלת ביה"ס למדעי הים, אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל ו INSTITUTE FOR EXPLORATION, אוניברסיטת רוד איילנדס

צעד היסטורי בשמירה על הסביבה הימית: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חתמה היום (ד') על אכרזת אזור 'גלישת פלמחים' כשמורה ייחודית, מתוקף סמכותה לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
 
חתימת השרה הגיעה לאחר עבודה מקצועית מאומצת של צוות המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, שהייתה מיוזמות המהלך התקדימי, בהתבסס על ממצאים שהתגלו על ידי ד"ר יצחק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה וד"ר מקסים רובין בלום מחקר ימים ואגמים לישראל וצוותם.
 
טקס החתימה התקיים היום בגן הלאומי פלמחים, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

טקס החתימה: יניב כהן, רשות הטבע והגנים
 
גלישת פלמחים היא מבנה גיאולוגי גדול ויוצא דופן במפתן היבשה של ישראל, במרחק של 15 עד 65 קילומטר מקו החוף של ישראל, מדרום לתל אביב ועד לחוף פלמחים, בעומק קרקעית הים של כ-100 עד 1,250 מטר, ברוחב של כ-15 קילומטר ובאורך של כ-50 קילומטר. השטח המוגן כולל ארבעה מתחמים, והוא בשטח כולל של כ-450 קמ"ר.
 
המבנה הגיאולוגי המורכב של הגלישה מהווה בסיס לריכוז ייחודי של בתי גידול נדירים ומרשימים שהתגלו בשנים האחרונות. מדובר בבתי גידול בעלי מאפיינים ייחודיים, החריגים באופיים מהשטח הנרחב של הקרקעית הרכה בעומק הים בו התגלו. המערכות האקולוגיות בחלקים העמוקים של גלישת פלמחים אינם חשופות לאור השמש אף פעם ומקור האנרגיה שלהן הוא כימי – גזים הנפלטים באופן טבעי מקרקעית הים.

כרישי עומק. צילום: צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון
 
בשל ערכיותם הסביבתית הגבוהה של מינים מוגנים שנמצאו בתחומי גלישת פלמחים, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מכריזה על תחומי גלישת פלמחים כשמורה ייחודית ראשונה מסוגה בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון. אזור זה מגדיל פי שניים ואף יותר את השטחים המוגנים הימיים בישראל.
 
במסגרת התיקון לאכרזת גנים לאומים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), צפויים להיות כל הדגים וחסרי החוליות בשטח הפוליגונים המסומנים בגלישת פלמחים מוכרזים כערכי טבע מוגנים, בדומה להגנה על מינים אלה בשטחים בתוך המים הטריטוריאליים (שמורת האלמוגים ושמורות ים תיכון).
 
האכרזה, שקודמה על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, חיונית, נוכח ייחודו וחשיבותו האקולוגית הגבוהה של השטח והצורך להגן על ערכי הטבע המצויים בו מפני פגיעה ואיום.

אלמוג שחור מהסוג Leiopathes. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה
 
לנוכח העלייה בקצב הידרדרות המגוון הביולוגי בעולם, מדינת ישראל מחויבת ליוזמות בינלאומיות לשמירה על 30% מהמערכות אקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם, עליהן חתמה השרה זנדברג בחודש ספטמבר 2021. עד היום, ישראל עומדת על 24% שמורות טבע יבשתיות. בהשוואה לכך, עד היום לישראל קצת פחות מ-1% שמורות ימיות מסך שטחה הימי הכולל של ישראל. כעת, עם האכרזה על "גלישת פלמחים", סך האזור הימי המוגן והשמור יוכפל ויעמוד על 685 קמ"ר שהם 2.6% מסך המרחב הימי של ישראל.

מגוון אלמוגים בשמורת גלישת פלמחים. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנו נמצאים בעיצומם של שני משברים תואמים: משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי, שמוביל להכחדה מואצת של מינים. קידום שמורות ימיות הוא קריטי על מנת לסייע גם בשיפור החוסן מפני השינויים וגם בהגנה על מינים לאורך זמן. החיים האנושיים תלויים בטבע. על מנת שישמור עלינו, אנחנו חייבים לשמור עליו. גלישת פלמחים היא אזור ימי עשיר בערכי טבע ומינים ייחודיים לים התיכון ובכלל, שהיום אנחנו עושות היסטוריה ופורסות מעל האזור שכבת מגן שתעזור לנו לשמור על הסביבה הנדירה הזו"
 
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "ההכרזה על גלישת פלמחים כאזור מוגן היא אירוע היסטורי ויוצא דופן בתחום ההכרזות הקשורות בשמירת טבע בישראל . מהלך זה הוא תולדה של שיתוף פעולה מבורך בין גופים רבים, שבמסגרת תפקידם מבינים ומייחסים את החשיבות הנדרשת לשמירה על ערכי הטבע בים כחלק מייחודה, מאפייניה, מחויבותה וגם חוסנה של מדינת ישראל ותושביה. בגלישת פלמחים ערכי טבע מיוחדים בהם בתי גידול נדירים של אלמוגי מים קרים ועמוקים ובריכות תמלחת ואזורי הטלה ואומנה של כרישי עומק שיש לשמר וגם להמשיך לנטר ולחקור. הטבע חשוב לאדם וחשוב שהאדם גם ישמור על הטבע. ההכרזה היא צעד משמעותי וחשוב שנועד להבטיח זאת. אני מודה לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג על תמיכתה מעורבותה ופעילותה לקידום שמירת הטבע במרחב הימי.

צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים
 
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה: "הגילויים המדעיים המרעישים של בתי הגידול בים העמוק, מצריכים צעד רגולטורי יוצא דופן בדמות האכרזה על המינים המוגנים באזור זה, גם בהתאמה לנדרש מאיתנו על פי אמנת ברצלונה - ש-30% מהמרחב הימי יהיה מוגן. הקמנו צוות מקצועי-משפטי במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים, אשר במהלך החודשים האחרונים גיבש והוביל את הנוסחים והתיאומים מול כל הגורמים, כאשר המטרה הייתה אישור של האזור הימי המוגן הראשון, מחוץ לגבול המים הלאומיים של ישראל בים התיכון"
 
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: ״מדובר במהלך היסטורי וחשוב לשמירת הסביבה הימית, שמדגיש שמה שרחוק מהעין לא רחוק מהלב. יש במים הכלכליים של ישראל עוד ערכי טבע רבים שרק מחכים שנגלה אותם, ונשמור עליהם״

אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ו"החצי הכחול", בחברה להגנת הטבע: "כבר בשנת 2018, פרסמו החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה ורשות הטבע והגנים, מסמך מקיף, שקרא להגנה על הים העמוק של ישראל, ולהכריז על אתר הדגל של גלישת פלמחים, כשמורת טבע נרחבת וראשונה במים הכלכליים.  המים הכלכליים, מתחילים במרחק של 22 ק״מ מהחוף, ומקיפים שטח עצום, הדומה לשטחה היבשתי של ישראל כולה. אנחנו מקווים שעכשיו, כל הטבע הימי המיוחד שנמצא שם, יהיה מוגן יותר".

» פורסם בחדשות