...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תעודה נדירה ביותר מימי בית המקדש הראשון הוחזרה לישראל במבצע מודיעיני


התעודה שנשלחה לאדם בשם ישמעאל נכתבה בכתב עברי קדום על גבי פפירוס והמקור המשוער שלה באחת ממערות מדבר יהודה. בתחילת שנות ה-60 היא נמכרה לאזרחית ארה''ב, וכעת אנשי רשות העתיקות הצליחו לשכנע את בנה להשיבה לישראל. באוצרות המדינה קיימים רק שלושה פפירוסים מימי בית ראשון

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  07-09-2022




צילום: יניב ברמן - רשות העתיקות

מי אתה ישמעאל? בתום מבצע מודיעיני, החזירה מדינת ישראל לחזקתה תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, שנכתבה בכתב עברי קדום. מקורה המשוער של התעודה באחת ממערות מדבר יהודה. המבצע התנהל על ידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

המדובר בפריט נדיר, שלא היה ידוע קודם לכן. התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]...". לפי הכתוב, נראה כי לפנינו שריד של מכתב ובו הוראות לנמען. הוצע לתארך את 'פפירוס ישמעאל' למאות 7–6 לפסה"נ, ובכך, התעודה מצטרפת לשתי תעודות בלבד המצויות בידי מדינת ישראל מתקופה זו. מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, שאפשר את השתמרות הפפירוס.

הפרשייה החלה עם פטירתה של חוקרת הכתב העברי ד"ר עדה ירדני ז"ל, ביוני 2018. כתב יד שעליו עמלה ואשר לא הספיקה להשלים, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשבדק אחיטוב את כתב היד, הוא הופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה. בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב, לאתר את מחזיק הפריט ואת מיקומו.


פפירוס ישמעאל. תעודה נדירה מתקופת בית ראשון. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הפעולה המודיעינית צלחה, ואותר מחזיק הפפירוס, תושב מונטנה בארה"ב. זה סיפר, כי הפפירוס ניתן לאימו בשנת 1965 בעת ביקורה בארץ-ישראל ע"י יוסף סע'אד, שהיה אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, אשר מכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה. כשחזרה התיירת מביקורה בישראל לארה"ב, הושם הפריט במסגרת זכוכית.

על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. בסיום הביקור, השתכנע כי אכן, כאן המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות.

יחידת המגילות של רשות העתיקות שימרה את התעודה, ותיעדה אותה במערכת המולטי-ספקטרלית החדשנית, המשמשת לתיעוד וניטור מצב המגילות. על מנת לבדוק את אמינות הפריט, נשלחה דגימה ממנו לבדיקת תיארוך רדיומטרי במכון ויצמן. בבדיקה התקבל תיארוך התואם את הקביעה הפליאוגרפית (לפי סוג הכתב), ובכך התחזקה הסברה כי אכן מדובר בתעודה משלהי ימי בית המקדש הראשון.


התעודה הקדומה בעת צילום במצלמה חדשנית במעבדת המגילות של רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הפריט נחקר מדעית ע"י פרופ' אחיטוב, ואת ממצאיו הוא עתיד להציג ביום ה' הבא, בכנס 'מדבר יהודה הראשון' של רשות העתיקות, אשר יתקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

לדברי פרופ' שמואל אחיטוב, "השם ישמעאל, הנזכר בתעודה, היה שם נפוץ בתקופת המקרא, שמשמעותו "ישמע האל". השם מופיע לראשונה בתנ"ך כשם בנו של אברהם והגר, ולאחר מכן נזכר כשמם הפרטי של אישים שונים במקרא, ובהם גם ישמעאל בן נתניהו, שרצח את גדליהו בן אחיקם. השם מופיע בממצא הפליאוגרפי של ימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה, על גבי בולות (טביעות חותם על פיסות חומר) אשר חתמו תעודות ממלכתיות, כדוגמת בולת "לישמעאל בן המלך".  נראה, כי תעודה זו שימשה כאישור משלוח מישמעאל או אליו".


הפפירוס מטופל במעבדות המגילות של רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

"בשלהי ימי בית ראשון, ידיעת קרוא וכתוב היתה דבר נפוץ", אמר ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות. "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים - כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים –כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל. כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני, יש לנו  אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמינהל של ימי הבית הראשון."


הפפירוס מטופל במעבדות המגילות של רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות, "החזרת תעודה זו לידי מדינת ישראל, היא חלק מהמאמץ המתמשך בו נוקטת היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, להגן ולשמור על נכסי המורשת התרבותית של מדינת ישראל, השייכים לכל אזרחי המדינה, ומספרים את סיפור המורשת ההיסטורית של ארץ-ישראל ותושביה לאורך התקופות. מקומו החוקי והראוי של פריט זה, הוא ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, ואנו עושים כל מאמץ על מנת לשים ידינו על קטעי מגילות נוספים המצויים בחו"ל ולהחזירם לידי מדינת ישראל."


מימין לשמאל: ד"ר ג'ו עוזיאל וד"ר איתן קליין מרשות העתיקות בוחנים את הממצא הנדיר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

שר התרבות והספורט חילי טרופר: "רשות העתיקות, בשיתוף משרד התרבות והספורט, ומשרד ירושלים ומורשת, מובילה מבצעי גילוי עתיקות מרשימים, ומפתיעה כל פעם מחדש בהצלחותיה לאתר אוצרות עבר אבודים. היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות פועלת במרץ על מנת למגר את תופעת שוד העתיקות. זאת, כדי שנוכל להתרשם כולנו מהנכסים הלאומיים של הארץ, ללמוד, ולהעמיק את שורשינו."

שר הבינוי והשיכון ירושלים ומורשת, זאב אלקין: ״התגלית החשובה מצטרפת לשורת תגליות ארכיאולוגיות וממצאים רבים שנמצאו בשנים האחרונות באזור מדבר יהודה, כמו מגילות מדבר יהודה. אנחנו  במשרד ירושלים ומורשת  מתקצבים במיליוני שקלים את יחידת שוד העתיקות, מאז כניסתי לתפקיד לפני שנה וחצי, השקענו ביחידת שוד  כ- 4 מיליון ש"ח  ויזמנו יחד עם רשות העתיקות את סקר המערות במדבר יהודה, הקימנו וועדה בין משרדית לטיפול בנושא הרס אתרי המורשת ביהודה ושומרון ואנו פועלים בכל עת לפיתוח, שימור והצלה של אתרי מורשת בכל רחבי הארץ במאות מיליוני שקלים. נמשיך לחזק ולחבר את הציבור לסיפורי המורשת הלאומית של עם ישראל שנחשפים במערות המדבר, בסלעי הגולן ובכל פינה בארץ".


רשות העתיקות עורכת בימים אלה סקר ארכיאולוגי לחיפוש אחר ממצאים בעלי חשיבות במדבר יהודה. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "החזרת התעודה הנדירה לידי ישראל,  היא חלק ממהלך כולל שמובילה רשות העתיקות, שנועד מחד - למנוע סחר במגילות שנשדדו בעבר ממדבר יהודה, ומאידך – לעצור את שוד נכסי המורשת כיום במדבר. כחלק מאמץ זה, יזמה רשות העתיקות את סקר מערות מדבר יהודה, שהחזיר את המשילות הישראלית באזור, ופורס מטריה אכיפתית ומחקרית על פריטי המורשת התרבותית המצויים במערות מדבר יהודה".

סיפור התעודה יוצג לראשונה בכנס מדבר יהודה ה-1 ביום ה' הבא, 15.9.2022 במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. במסגרת הכנס הקרוב, הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום, יוצגו ממצאים ומחקרים חשובים שערכה רשות העתיקות במדבר יהודה בשנים האחרונות, וזאת כחלק מפרויקט מערות מדבר יהודה המחודש. 

» פורסם בחדשות