...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


פולשים לחיינו


מינים פולשים מאיימים על הטבע בישראל, דוחקים מינים מקומיים, מזיקים לחקלאות ועלולים להפיץ מחלות. כדי להבין את התופעה, מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן כיצד המינים הפולשים מתפשטים לכל עבר ואיך תכונותיהם משתנות בדרך

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  06-09-2022





אלמנה חומה עם שקי הביצים שלה. צילום: אלפרד דניאל, באדיבות אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מה מאפשר למינים פולשים להתפשט ולשגשג הרחק מבית הגידול הטבעי שלהם? בני אדם ממשיכים להעביר מינים לסביבות חדשות, הן בכוונה והן שלא בכוונה תחילה, מה שעלול לגרום לנזק אקולוגי וכלכלי. עם זאת, עדיין חסר ידע על התכונות שמאפשרות למינים אלו לשגשג ולהתפשט למקומות חדשים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

"כדי לנהל בצורה טובה יותר את ההתמודדות עם מינים פולשים, עלינו תחילה להבין כיצד הם מסתגלים לסביבה החדשה ושורדים את המעבר לבתי גידול חדשים במקומות מרוחקים. חלק מההצלחה של מינים פולשים יכול להיות קשור ליכולת הגנה מפני טורפים וטפילים," מסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פוסט דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' מיכל סגולי ושל פרופ' יעל לובין מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

עכביש האלמנה החומה (או בשמו המדעי Latrodectus geometricus), הוא מין פולש בעל ארס, בו הוא משתמש כדי להרוג את טרפו ולהגן על עצמו. מקור האלמנה החומה ככל הנראה מדרום אפריקה, ומאז שנות ה-30 של המאה ה-20 היא מתפשטת לאזורים רבים ברחבי העולם, כולל לישראל, בעיקר באמצעות תיווך אנושי.

באמצעות חקירת פלישת המין הזה כניסוי טבעי, ניתן לענות על שאלות אקולוגיות ואבולוציוניות ולהבין טוב יותר מינים פולשים גלובליים נוספים.

בישראל התגלתה האלמנה החומה לראשונה בתל אביב בשנת 1980, ולאחר מכן התפשטה דרומה דרך הנגב לאילת, וצפונה לחיפה. האלמנות החומות חיות בצפיפות גבוהה בבתי גידול עירוניים כמו פארקים וגני שעשועים, ועלולות לדחוק מיני עכבישים מקומיים. כתוצאה מכך, הן עלולות להשפיע לרעה הן על בני האדם והן על המערכות האקולוגיות שהן פולשות אליהן.


צילום: ד''ר מוניקה מאורי, באדיבות אוניברסיטת בן גוריון בנגב

עכבישים בדרך כלל נפוצים בכוחות עצמם זמן קצר לאחר שהם מגיחים מתוך פקעת הביצים באמצעות התנהגות המכונה ballooning. העכבישונים משחררים קורים הנתפסים ברוח ומאפשרים תפוצה למרחקים. במחקר שפורסם ע"י ד"ר מאורי לאחרונה בכתב העת Ethology, נמצא כי עכבישי האלמנה החומה מאוכלוסייה פולשת במדבר הנגב ביצעו הפצה בצורה זו בטווח רחב במיוחד של טמפרטורות, מהירויות רוח, ובמהלך היום והלילה. מחקר זה הוא צעד חשוב להבנת החשיבות של התפוצה הטבעית של המינים הפולשים, לעומת התפוצה באמצעות בני האדם.

מחקר נוסף בוצע בשיתוף פעולה בין פרופ' יעל לובין וד"ר מוניקה מאורי מאוניברסיטת בן-גוריון, אלי הררי במרכז וולקני, ומיידיאן אנדרדה ואנדרו מייסון מאוניברסיטת טורונטו ופורסם בכתב העת Animal Behaviour, ובדק כיצד תכונות העכבישים הפולשים משתנות בקנה מידה גיאוגרפי בשתי יבשות.

החוקרים השוו שמונה אוכלוסיות של אלמנות חומות פולשות, ארבע בארה"ב וארבע בישראל כדי לבחון אילו תכונות השתנו במהלך תהליך הפלישה שלהם. החוקרים אספו עכבישים מאוכלוסיות אלה ומדדו את נטייתם להפצה. בנוסף, הם בדקו את התכונות שעשויות להשפיע על הישרדותם בתנאי שטח החדשים, כמו למשל גודל גוף העכביש,  ותכונות הקשורות לרבייה.

"ציפינו למצוא שעכבישי אלמנה חומה בחזית הפלישה יראו התנהגות, גודל גוף ומספר צאצאים שונה מעכבישים באוכלוסיות מבוססות." בישראל לדוגמה, נמצא שבאוכלוסיות חדשות (ירוחם ושדה בוקר) לעכבישים היה קצב הפצה גבוה לעומת אלו באוכלוסיות ותיקות (תל אביב ובאר שבע). דגם דומה לא נמצא באוכלוסיות בארצות הברית". הסבר אפשרי הוא שהמרחקים בין אוכלוסיות המחקר בארצות הברית היו גדולים ועבר יותר זמן בין אירועי ההפצה.  


צילום: ד''ר מוניקה מאורי, באדיבות אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בהגיעם ליעד חדש עשוי להיות למינים הפולשים יתרון על פני מינים מקומיים. וולריה ארבסקי, סטודנטית לתואר שני באקולוגיה בבי"ס ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ, בהנחיית דר' מאורי, פרופ' סגולי ופרופ' לובין, בחנה את הרעיון הזה על ידי השוואה בין האלמנה החומה הפולשנית לבין האלמנה הלבנה המקומית. היא מצאה כי אויב טבעי נפוץ, צרעה טפילית, תוקף בתדירות גבוהה יותר פקעות ביצים של העכביש אלמנה לבנה שהוא מין מקומי בהשוואה לאלה של עכביש האלמנה החומה הפולשנית.

יותר צרעות וצרעות גדולות יותר הגיחו מתוך שקי הביצים של האלמנה המקומית, מה שמעיד על כך שהמין הוא פונדקאי טוב יותר לצרעה. בנוסף האלמנה החומה טווה שכבת הגנה נוספת בצורת קוצים על פני פקעת הביצים שלה, דבר המוריד עוד יותר את הסיכוי לטפילות. ההגנה הטובה יותר של פקעות ביצי אלמנה חומה לטפילות ע"י הצרעה עשויה להסביר את ההתפשטות המהירה של עכביש זה ברחבי העולם. המחקר התפרסם בכתב העת Behavioral Ecology.

המחקרים של דר' מאורי נתמכו על ידי מלגת צוקרמן STEM לפוסט-דוקטורט, מלגת Mitacs Globalink.  המחקר באוניברסיטת טורונטו סקארבורו נתמך על ידי מענק NSERC Discovery (#2017-06060) ומענק קרן הזדמנויות למנהיגים מקרן קנדה לחדשנות (#203764) למיידיאן אנדרדה.

» פורסם בחדשות