מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 31-08-2022
חשיפת החט הבוקר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
לא צריך לדמיין: לפני כחצי מליון שנה הסתובבו כאן פילים; עדות נדירה לכך, בדמות שן (חט) של פיל שהשתמרה באופן יוצא דופן, נחשפת בימים אלה ליד קיבוץ רבדים שבמישור החוף הדרומי, לא רחוק מגדרה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
בתום מבצע מיוחד בן שבועיים של רשות העתיקות, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר זכה לכינוי "מבצע פיל", מחלצים היום ארכיאולוגים ומשמרים את החט הקדום, שהסתתר באדמה במשך מאות אלפי שנים.
מי שגילה את השן היה ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, אשר קרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהסטורית, ויצא - מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו "הדבר האמיתי", אז מיהרתי לדווח על כך", אמר מור.
שן הפיל כפי שהתגלתה בשטח. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
הארכיאולוגים מרשות העתיקות אשר הגיעו לאתר, לא האמינו למראה עיניהם. "אמנם התנהלו כאן בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהיתה פה התישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה - ואפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב – זה כבר אירוע מרגש", אומר הפרהיסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות, מנהל החפירות באתר.
אתר החפירה ברבדים. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה, הציבה אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאויר, כל נגיעה בו עלולה היתה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא את החט ולהמשיך טיפול מבוקר בו, במעבדות השימור של רשות העתיקות".
שן הפיל שנחשפה ברבדים. צילום: עמרי ברזילי, רשות העתיקות
פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים בהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב. "הפיל שנמצא ברבדים, שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה מופיע באזורנו לפני כ-800 אלף שנים ונכחד לפני כ-400 אלף שנים. מדובר בפיל ענק, שצידותיו גדולות יותר מהפיל האפריקאי של ימינו". מציינת הארכיאוזואלוגית דר' לי פרי-גל מרשות העתיקות.
שן הפיל שנחשפה ברבדים. צילום: עמרי ברזילי, רשות העתיקות
"בחפירות שניהלנו כאן לפני מספר שנים, מצאנו עצמות של פילים (חלקי גולגולת, צלעות ושיניים) וכלי צור שכללו כלי נתזים, אבני יד, וכלי קיצוץ, אשר סייעו לאדם לעבד מזון מהחי", מספרים פרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן -גוריון וד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות עתיקות. "מציאתו של החט בחפירה הנוכחית במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר, מציבה בפנינו את השאלה - האם בני האדם צדו פיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי? ואם כך נעשה, האם שן הפיל היתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?"
כלי צור שהוקצעו לצורך קיצוץ מלפני כחצי מליון שנה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
כלי צור שהוקצעו לצורך קיצוץ מלפני כחצי מליון שנה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בוחן כלי צור קדום באתר החפירות. צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות
מחקרים אתנוגרפיים מצאו כי אדם צד פילים בקבוצות גדולות של עשרות אנשים. "ריבוי הממצאים בחפירה ובאתר מעיד על פעילות אנושית עניפה הקשורה, כנראה, לצייד פילים. באקלים היבש והחם באזורנו בשר הפיל לא יכול היה לשמור על טריות לאורך ימים, לכן סביר שאכילתו נעשתה בקבוצה גדולה ובמהירות כחלק מאירוע התכנסות", אומרים פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב ודר' עומרי ברזילי מרשות העתיקות. "קיים ויכוח בעולם האקדמי - האם צייד פילים היה עניין שבשגרה והם היוו מרכיב מרכזי בסל המזון של הצייד הפרהיסטורי, או שהצייד נעשה ממניעים חברתיים? אנחנו צופים שמציאת החט החדש תשפוך אור על שאלה הזו.
מנהלי החפירה בהתיעצות בשטח. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
המחקר החדש המשותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, צפוי לענות על שאלות מרכזיות בהתנהגותם של ציידי הפילים הפרהיסטוריים בתקופה מרתקת, שמסמלת את התבססותו של האדם הקדמון בראש שרשרת המזון.
לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "חט הפיל היא ממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות מחקרית ומוזיאלית, ולכשתושלם עבודת שימור, בכוונתנו להציג את החט לציבור בתעורכת קבע בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'ן וג'ני שוטנשטיין" הנבנית בימים אלה בירושלים".
» פורסם בחדשות