אושר בוות''ל: שבע טורבינות רוח נוספות ברמת הגולן

חוות הרוח עמק הבכא במבט מהחרמונית, מאת Shayshal2 - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקיפדיה

הוועדה לתשתיות לאומיות (ות''ל) אישרה אתמול (ב') להתקדם עם תוכנית להקמתן של טורבינות רוח נוספות ברמת הגולן, בצמוד לאתר הקיים לייצור חשמל מרוח בעמק הבכא. הוועדה נעתרה חלקית לבקשה של חברת אנלייט, ואישרה לה להרחיב את החווה בשבע טורבינות רוח, במקום 11 כפי שביקשה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

במשרד האנרגיה אומרים כי האישור יאפשר בחינה מעמיקה וביצוע תסקירים של הקמת טורבינות רוח נוספות בעמק הרוחות ברמת הגולן, זאת בכפוף לעמידה בתנאי הסף לבחינת מצב בעלי הכנף באזור, בדוח שיפורסם בעוד כחודשיים. התוכנית קובעת את הקו הכחול, גבולות המסגרת בתוכן תיבחן הצבת הטורבינות.

מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת אמר בישיבת הות"ל כי הממשלה קבעה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, ועל משרד האנרגיה הוטלה המשימה ליישם את הדברים. הסיבה שאנחנו מתעכבים ביחס לעולם באחוזי המתחדשות, הוא התלות שלנו בעיקר באנרגיה מתחדשת מהשמש ולצערנו, בזמן הנוכחי, אם אנחנו רוצים לגוון את שעות ההפעלה ועונות ההפעלה אין אלטרנטיבה אחרת בישראל מלבד רוח. מבחינתנו במשרד האנרגיה, אי אישור של תוכניות לייצור חשמל מרוח, זו הכשלה של הגעה ליעד הממשלה ל30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030.יש לציין כי ייצור חשמל מאנרגיית רוח היא טכנולוגיה מקובלת ומובילה לשילוב מתחדשות ברוב מדינות העולם ולאור מה שקורה במשק האנרגיה העולמי. לצערנו, אין במדינת ישראל הרבה מקומות להקמת טורבינות רוח ואם רוצים לייצר חשמל מ 30% אנרגיות מתחדשות צריך לנצל את המקומות בהן יש רוח  לסיכום, הדגיש שילת, כי לנושא שילוב אנרגיית הרוח במשק החשמל יש חשיבות אדירה למשק האנרגיה כולו''.

במשרד האנרגיה מציינים כי ייצור חשמל מאנרגיית רוח מהווה אנרגיה נקייה, שאינה מזהמת, אינה מתכלה, תורמת לגיוון תמהיל האנרגיה לייצור חשמל בישראל, מקטינה את פליטת הפחמן הדו-חמצני, תורמת משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ ומחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל. התוכניות שבתכנון צפויות להוסיף למשק האנרגיה עשרות מגה וואט של חשמל נקי, על מנת להגיע ליעדים אותם קבעה הממשלה של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. אנרגית הרוח בישראל מהווה אנרגיה משלימה לאנרגיה הסולארית, כיוון שהיא מייצרת חשמל בזמנים שבהם אין שמש, וצריכת החשמל גבוהה. מדובר בצעד הכרחי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030 ו-2050.

''פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי''

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, פנתה אתמול לשרת האנרגיה קארין אלהרר ולשרת הפנים איילת שקד, ובו צירפה את עמדת המשרד להגנת הסביבה בעניין המשך קידום אנרגיית רוח בישראל. 'בעוד שתרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה יחסית למשק האנרגיה המתחדשת, עלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות. קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת מצוי גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אך בצידו גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל, שלא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו", ציינה השרה.

צילום: יהודה אלון - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

השרה זנדברג הוסיפה: "הרי, על מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספרה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו, ועוד, המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".

לדברי השרה, הבנה זו הובילה לצורך לבחון היטב ולכמת את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מקידום אנרגיית רוח בישראל. "הדברים נשקלו בכובד ראש ובשיתוף רחב של גורמי המקצוע במשרד", ציינה זנדברג, "והמסקנה בעת הזו היא שלאור קצב קידום הקמתן של הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה בכל האזורים בהן אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף, המשרד סבור שיש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולהימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ובמשך 5 שנים הקרובות, שהוא הזמן שהמשרד מעריך שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות. בפרק הזמן הזה יש צורך לבצע ניטורים בכל החוות המוקמות, תוך בחינה מעמיקה של ההשפעות של טורבינות רוח ולבסס את הידע שיצטבר על היעילות של משטרי הפעלה במניעת הפגיעה בבעלי כנף ובכלל זה בחינת ההשפעות המצטברות במרחב על מצבן של אוכלוסיות בעלי כנף והמערכות האקולוגיות. כל זאת, טרם ההחלטה על קידומן של תכניות חדשות.  

"מדינת ישראל צריכה להשקיע את עיקר משאביה ומחקריה בניצול יעיל של אנרגית השמש ואגירתה קרוב לנקודות הצריכה", ציינה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בעמדה המקצועית שצורפה למכתב השרה. "פיתוח אנרגיית הרוח בישראל צריך להישאר מוגבל בהיקפו, ולהיעשות בזהירות רבה. המשרד קורא לעצור את קידום התוכניות החדשות לטורבינות רוח ולנטר את ההשלכות האקולוגיות והשפעות הרעש של החוות שכבר הוקמו,  וכך באמצעות הרחבת בסיס הידע, ניתן יהיה לקבוע האם וכיצד להמשיך לקדם תוכניות לטורבינות רוח בישראל".

בישראל פועלות כיון מספר חוות טורבינות רוח: חווה ברמת סירין ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטר, וחווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטר. חווה נוספת היא חוות עמק הבכא, שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ 136 מטר והיא פעילה מינואר 2022. בנוסף מתוכננים לקום עוד כ-15 מתחמי טורבינות רוח בינוניות וגדולות הכוללות כ-200 טורבינות, העתידות לספק כ 600 MW על שטח של כ-1,150 דונם. הטורבינות המתוכננות היום, רוח בראשית ועמק הרוחות מגיעות לגובה של עד כ-180 עד 200 מטר. על פי היעד הממשלתי שנקבע ל 730 מגה-וואט, כבר היום, התכניות הקיימות והמקודמות מהוות מעל 80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל.

לייצור אנרגיה מטורבינות רוח השפעות סביבתיות ובריאותיות וכן משמעויות אקולוגיות. אחד הכלים אשר אומצו במסגרת הליכי התכנון לשם שמירה על האיזון בין קידום ייצור אנרגיה מתחדשת מטורבינות רוח לבין צמצום הפגיעה בבעלי כנף היא קביעת "ערכי סף" לפגיעה בבעלי כנף אשר מהווים תנאי להקמה והפעלה של הטורבינות. ערכי סף אלה הוטמעו בהוראות תמ"א 41 (שינוי 9 לתמ"א 1 הממתין לאישור הממשלה). בנוסף הוטמעו בהוראות התמ"א הדרישות להכנת סקר מקדים לבעלי כנף ביחס למפת רגישות שהוכנה במסגרת תמ"א 41, וכן מעקב וניטור ומשטר הפעלה לצורך צמצום הפגיעה בבעלי כנף. כיום, האמצעים למניעת פגיעה בבעלי כנף מוגבלים ומתמקדים בניטור תמותה, ולעיתים גם ניטור על ידי תצפיתנים.

מאז החלה פעילותן של החוות בשנת 2016, הצטברו נתונים המלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים אשר חורגים מערכי הסף שנקבעו בתמ"א 41 (תיקון 9 של תמ"א 1) כתוצאה מפעילות הטורבינות, ביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל וברמה העולמית. משום כך, המשרד סבור כי יש להרחיב את בדיקת ההשפעות של הטורבינות בכלל המישורים.

צילום: טל סמט - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

לקראת הדיון בוועדה, פנו גם שורה של ראשי מועצות, ביחד עם ארגוני סביבה והתארגנויות אזוריות, מכל הארץ, לראש הממשלה ולשרי הממשלה, בבקשה להשהות כל קידום של טורבינות רוח, עד לבחינה מקיפה של ההשלכות שלהן על הסביבה, על בסיס הניסיון שיצטבר בשנים הקרובות, מפעילותן של החוות הקיימות והמוקמות בימים אלו בישראל. על הפנייה חתומים 32 גופים, בהם חיים רוקח, ראש מועצה אזורית גולן, שחוות 'עמק הרוחות', נמצאת בשטחו.

ראש מ''א גולן חיים רוקח: "בינואר האחרון, החלה לפעול חוות עמק הבכא, בצפון הגולן, אנו יודעים על סמך ידע מצטבר, מרחבי העולם, שלטורבינות רוח יש השלכות רבות על הסביבה. חובה עלינו לעצור עכשיו קידום של כל חווה נוספת, על מנת לבחון את מכלול ההשפעות הצפוי ולא לייצר, חלילה, נזק עצום ובלתי הפיך בגולן וביתר המקומות, בהם מתוכננות טורבינות רוח".

למכתב שותפים 8 ראשי מועצות נוספים: גלבוע, תמר, מג'דל שמס, בוקעאתא, כסרא סמיע, ינוח ג'ת, תפן ומשגב, לצד ארגוני סביבה, כמו החברה להגנת הטבע, ארגונים מקומיים, ח"כים לשעבר ועוד.

"לאור ההשלכות של הטורבינות, על המערכות האקולוגיות, על בריאות האזרחים, על החקלאות ועל הביטחון, ולאור העובדה שהתועלת שלהן למשק החשמל, היא זניחה, אנו קוראים להשהות קידום של חוות טורבינות חדשות, להקצות תקציב למחקר בלתי תלוי ולבחון את כלל הסוגיות שבפנייה זו, באמצעות גוף אובייקטיבי ונטול פניות, על בסיס הניסיון שהצטבר בישראל, ביחס לטורבינות שכבר קמו", נכתב בפנייה.

בחברה להגנת הטבע מתנגדים כאמור לתוכנית, לאור הפגיעות הרבות ומקרי המוות, הנגרמים מלהבי הטורבינות, לבעלי כנף, כולל למינים נדירים וכאלה שבסכנת הכחדה. נציג החברה להגנת הטבע בדיון, העלה הצעה נגדית, שלא לאשר בכלל טורבינות חדשות, אולם בהצעה זו, תמך רק המשרד להגנת הסביבה והיא נדחתה.

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "טורבינות רוח, גורמות למוות של בעלי כנף, כולל של מינים נדירים וכאלה הנמצאים בסכנת הכחדה. החברה להגנת הטבע, קוראת למוסדות התכנון, לא לאשר עוד תכניות נוספות, לטורבינות רוח. החברה להגנת הטבע, תמשיך ותפעל בכל הדרכים והאמצעים העומדים לרשותה, למען שמירה והגנה על בעלי הכנף, מפני טורבינות רוח, הגורמות למותם".