מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 18-06-2022
צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
אחוזה חקלאית בת כ-2,100 שנה, מההתקופה ההלניסטית - ימי החשמונאים, אשר נחשפה במצב השתמרות מרשים - ובתוכה חפצים שנראה כי ננטשו בחופזה, התגלתה ליד נחל ארבל שבגליל המזרחי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
לצד המבנה, התגלו עשרות משקולות נול ששימשו לאריגת בדים, כלי אגירה גדולים מחרס, וכלי עבודה חקלאיים עשויים ברזל, ביניהם מכושים בגדלים שונים, מגל לקציר ועוד. בנוסף, התגלו במקום מטבעות המתארכים את האחוזה למחצית ה-2 של המאה ה-2 לפסה״נ.
החווה שנחשפה בגליל. מבט אוירי. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
החפירות בחורבת אסעד. צילום: אמאני אבו-חמיד
חפירת העתיקות של רשות העתיקות בוצעה בסיוע חברת מקורות, במטרה לקדם את השלמת פרויקט הולכת המים צפונה. המיזם בוצע בהתאם להחלטת הממשלה, ובעלות של כ-910 מיליון שקל, כשמטרתו - להזרים מים מותפלים לכנרת במטרה לשמר את מפלסי המים ולעגן אספקה רציפה לצרכי משקי הבית, חקלאות ומדינות שכנות.
לדברי מנהלת החפירה, ד"ר אמאני אבו-חמיד מרשות העתיקות, "התמזל מזלנו לגלות קפסולה של זמן, שכאילו עצר מלכת: החפצים שגילינו נותרו במקום בו הותירו אותם לאחרונה תושבי האתר, ונראה שהם נעזבו בבת אחת, אולי בשל איום קרב; משקולות הנול עוד היו מונחות על המדף, קנקני האגירה נמצאו כשהם שלמים''.
החפירות בחורבת אסעד. צילום: אמאני אבו-חמיד
''אנחנו יודעים מהמקורות ההיסטוריים, כי בימים ההם התפשטה ממלכת החשמונאים לעבר אזורים נרחבים בארץ, וקיימת אפשרות כי נטישת האחוזה קשורה לאירועים אלה, אך עוד יש לחקור זאת לעומק. בשלב זה קשה לקבוע מה היתה זהותם של היושבים באתר" אומרת ד''ר אבו-חמיד.
משקולות השייכות לנול אריגה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
נר חרס מימי החשמונאים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
משקולות נול שנחשפו באתר. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
כלי עבודה עשויים ברזל שנמצאו בחווה. צילום: דפנה גזית רשות העתיקות
אבו-חמיד מוסיפה, כי "האחוזה החקלאית, ששטחה היה 30*30 מ"ר, היא תגלית חשובה, משום שהתקופה ההלניסטית והתרבות החשמונאית כמעט שאינן מוכרות בגליל. הגילוי סוגר פער ארכיאולוגי בין תקופות, וככל הנראה, נותן ביטוי למאורעות היסטוריים שמתרחשים במרחב הזה במהלך המאה ה-2 לפנה"ס. מעט ידוע על התפשטותה של הממלכה החשמונאית לעבר הגליל, ואנו מאמינים כי מחקר התגלית שלפנינו ישפוך אור נוסף על ימים עלומים אלה באזור".
צלמית מימי החשמונאים. צילום: מירי בר, רשות העתיקות
לדברי אבי מלול, מנכ"ל חטיבת הפיתוח והלקוחות במקורות: "עבודות הפיתוח של חברת מקורות ורשות העתיקות מבוצעות בתאום ושיתוף פעולה כבר משלב התכנון הכללי. פעילות הרשות באתר נעשתה לטובת הפרויקט האסטרטגי להולכת עודפי מים ממתקני ההתפלה במרכז הארץ לכיוון צפון הארץ והכנרת".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מדובר בתגלית מעניינת ומשמעותית, אשר נחשפה במהלך חפירה של לצורך הנחת קו המוביל ההפוך, שהינו פרויקט חשוב עבור הגליל. רשות העתיקות פועלת, יחד עם חברת מקורות, לשימור האחוזה. בהתאם לתכתיבי השטח, נחליט אם התגלית תשומר באתרה, או שהיא תועתק במלואה לתצוגה בקרבת מקום."
אלי אסקוזידו מנהל רשות העתיקות ומנהלת החפירה דר אמאני אבו חמיד. צילום: מירי בר, רשות העתיקות
באתר אף התגלו יסודות מבנה, כלים וממצאים מראשית ממלכת ישראל – מאות 10-9 לפנה"ס. כל אלה, ייחקרו בהמשך.
» פורסם בחדשות