מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 23-02-2022
נחל אלכסנדר, צילום: Kippi70 - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, ויקיפדיה
על אף מצוקת מים באזורנו, התברכה ישראל בנחלים רבים. נחלים אלו הם בתי גידול עשירים בצמחים ובבעלי חיים ייחודיים ומשמשים מסדרונות אקולוגיים רגישים. הנחלים הם גם מוקדי פנאי ונופש לציבור, ופגיעה בהם גורמת להרס של טבע ייחודי ולאובדן שטחים פתוחים נדירים הזמינים לרווחת האדם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
הפיתוח והבינוי המואצים בישראל הביאו להזנחה ולפגיעה מתמשכת בנחלים, כולל הצרת ערוצי הנחלים, ניצול מקורות המים, הפסקת שפיעת המעיינות ואובדן בתי גידול ייחודיים רבים. אמנם יש הפחתה משמעותית בזיהום המגיע לנחלים, אך יש להמשיך ולפעול לשיקום הנחלים באופן סדור ולאורך זמן.
לנחלי ישראל גם נדרש נרטיב חדש הממצב אותם בתודעה הציבורית ובתודעת מקבלי ההחלטות – ערך נופי, תרבותי, סביבתי, חברתי וכלכלי חשוב. רק כך יובאו בחשבון שיקולים לשימורם ולשיקומם של הנחלים בהחלטות התכנון והפיתוח.
המשרד להגנת הסביבה, "אגמא" - המרכז לאגני היקוות ונחלים מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ורשות הטבע והגנים, יוצאים היום (ד') בקול קורא להכנת תוכנית לאומית אסטרטגית לשימור ולשיקום של הנחלים בישראל. זהו מהלך בעל משמעות וחשיבות גבוהה ברמה הלאומית, אשר ישורטטו בו מהלכים מרכזיים שישפיעו על נחלי הארץ ונופיה בעשורים הקרובים. מטרת-העל היא יצירת שינוי של ממש במצבם של הנחלים בישראל ובמיצובם במקום גבוה בתודעתם של הציבור ומקבלי ההחלטות.
הקול הקורא הוא יריית הפתיחה למהלך מקיף שיתנהל בשנתיים הקרובות לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאומית לשיקום ולשימור של הנחלים בישראל. מדובר במהלך נרחב שישתתפו בו בהובלת המשרד להגנת הסביבה, אגמא ורשות הטבע והגנים גם משרדי ממשלה, רשות המים ורשויות הניקוז, מינהל התכנון, רשויות מקומיות, ארגונים סביבתיים, נציגי ציבור ואקדמיה. העבודה תכלול גם גיבוש מפת דרכים ליישום, כולל הצבעה על מנגנוני יישום ומימון.
הקול הקורא המתפרסם מזמין גופים רלוונטיים להקים צוות מומחים רב תחומי ולהגיש הצעה להובלת המהלך עם המשרד להגנת הסביבה, מרכז "אגמא" ורשות הטבע והגנים.
המועד האחרון להגשת הצעות: 6 באפריל 2022. לקבצים - בקישור כאן
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "לאורך שנים, הנחלים שימשו מעין חצר אחורית וסובלים מאירועים רבים וקשים של השלכת פסולת וזיהום. לנוכח הצפי להמשך גידול האוכלוסייה בישראל והחרפת משבר האקלים, עולה הצורך בגישה אסטרטגית למרחבי הנחלים - גישה מעמיקה ומערכתית כאחד, לטובת פיתוח הדואג לשימור הטבע והסביבה, לצד מענה לצורכי ניקוז, פנאי ונופש. פתרונות מבוססי טבע הם הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משבר האקלים"
הילה ביניש, מנהלת אגמא: "המיזם המשותף לגיבוש התוכנית האסטרטגית לשיקום ושימור נחלים מהווה הזדמנות אמיתית להתוות שינוי משמעותי. זהו מהלך מורכב אשר יכלול מגוון רחב של גורמים המעצבים את הנחלים באופן ישיר ועקיף. זו הזדמנות להחזיר את הנחלים לקדמת הבמה וליצור להם סיפור חדש. במקום להיות מפגע, סכנה להצפות או תעלת ניקוז עזובה, למצוא את הפתרונות שבהם הם חוזרים להיות מקור חיים, לטבע, לקהילה וגם לכלכלה המקומית. אנו רואים דוגמאות מעולות בכל העולם הממחישות את הפוטנציאל, ונחושים ליצור את השינוי גם כאן. המטרה שלנו היא לא ליצור עוד מסמך שיעלה אבק, אלא לייצר מהלך משמעותי הכולל מנגנוני יישום ומימון ריאליים, וכן ליצור רתימה ומחויבות ליישומו בקרב מקבלי ההחלטות בתמיכת הציבור"
אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים: "נחלים הם אלמנט טבע ובית גידול שכל אחד מאיתנו פוגש במרחק לא רב מביתו. במשך שנים, הנחלים והזרימה בהם קיבלו יחס דואלי. מצד אחד סכנה, שטפונות, הצפות, יתושים. מהצד השני, ניצול המים והשטח של הנחלים לצורך פיתוח וחקלאות. בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבותם של מרחבי הנחלים כבית גידול טבעי התומך במגוון ביולוגי ומאפשר ניהול נגר מושכל על מנת לצמצם את נזקי ההצפה. התכנית הלאומית לשיקום נחלים תפעל לכל רוחב הגזרה על מנת לאפשר את הבסיס החוקי המקצועי והתקציבי לשיקומם של נחלי ישראל"
פורסם בחדשות