שינויים בענף ההטלה בישראל: לולי תרנגולות ללא כלובים

תרנגולות בכלובים, צילום: באדיבות עמותת אנימלס

משרד החקלאות פרסם היום (ב') להערות הציבור את טיוטת תקנות צער בעלי חיים, העוסקות בגידול תרנגולות בענף ההטלה בישראל והחזקתן לצרכים חקלאיים. התקנות מאמצות לראשונה סטנדרט מערבי מתקדם, ומהוות את השלב ראשון של הרפורמה בענף ההטלה. בין היתר הן כוללות גם איסור שימוש בלולי "כלוב", הגדרת שטח מחייה מינימאלי למטילה, איסור הנשרה כפויה וקביעת דרישות טכנולוגיות מתקדמות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

שר החקלאות עודד פורר: "הבטחנו וקיימנו. זהו צעד ראשון במהפכה שתקפיץ את ענף הלול בישראל למאה ה-21, ותשלב בין שדרוג הענף, בריאות הציבור ורווחת בעלי החיים. הגיע הזמן שלולי הכלובים המיושנים ייעלמו מהנוף הישראלי, ויפנו מקום ללולים מודרניים עם בטיחות ביולוגית ועם רווחה רבה יותר לעופות. אנו פועלים על מנת להביא את החקלאות הישראלית למציאות של המאה ה-21, בכל ההיבטים, ותקנות אלה הן יריית הפתיחה לשינויים כל כך נחוצים בתחום ההטלה"

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אומרים כי ''התקנות מסדירות את תנאי הגידול בענף ההטלה, במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט המבטיח בצורה הטובה ביותר נכון להיום את רווחת התרנגולות המטילות במדינות מפותחות''.

במקביל לשדרוג התנאים הסניטריים והווטרינריים הנחוצים לשמירה על בריאות הציבור, כמו גם בריאות התרנגולות עצמן. לפי הטיוטה, התקנות ייכנסו לתוקף בתוך שלושים ימים מיום פרסומן, והוראותיהן ייושמו בהדרגה, בהתאם לקבוע בהוראות המעבר.


תרנגולות בכלובים, צילום: באדיבות עמותת אנימלס

התקנות מהוות שלב ראשון והכרחי לקידום הרפורמה בענף ההטלה, ובין היתר הן קובעות את האיסור לגדל תרנגולות מטילות בלולי הכלובים המיושנים והצפופים, שמונעים יכולת לשמור על בטיחות ביולוגית והן את רווחת העופות המוחזקים בהם.

במסגרת התקנות, כל לול חדש שיוקם מיום כניסת התקנות לתוקף והלאה יהיה לול נטול כלובים. החל מיום ה-1 ביוני, 2029, ייאסר אכלוס של לולי כלובים בישראל (לא רק החדשים). תקופת המעבר נועדה לאפשר לענף להיערך ולהשתדרג בהתאם לשינויים המחייבים, שכן בישראל נכון להיום כ-93% מלולי התרנגולות המטילות הם לולי כלובים מסוגים שונים. יובהר כי בתקופת המעבר, נקבע מרחב המחייה מינימאלי עבור המטילות בלולים קיימים, אשר ינוע בין 600 סמ"ר ל-750 סמ"ר, בהתאם לגודל הלול.

זאת ועוד, במסגרת התקנות החדשות תיאסר רשמית בתוך שנה וחצי מיום כניסת התקנות לתוקף "הנשרה כפויה", פרקטיקה של הרעבת תרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף. כמו כן, בתוך שנה ייאסר קיטום המקור למטילות לאחר יציאתן מהמדגריה. קיטום המקור יותר אך ורק בעוד האפרוחות במדגריה, ובאופן המיטבי המוכר היום. זאת על מנת למנוע מהן לפצוע זו את זו, ולשם שמירה על רווחתן.

כמו כן, התקנות מחייבות להעניק טיפול רפואי או המתה למניעת סבל לתרנגולת חולה או פצועה על ידי עובד הלול, ואף קובעות חובת היוועצות ברופא וטרינר או במדריך גידול עופות בכל מקרה של אירוע חריג. בתוך כך, אירוע חריג מוגדר כמקרה בו התמותה בלול העולה על 0.25% ביום, או שישנה ירידה בהטלה העולה על 10% ביום או 5% בתוך שלושה ימים.

בנוסף, התקנות מתייחסות לתשתיות ולציוד הנדרש בגידול תרנגולות מטילות, ולמעשה קובעות סטנדרטים חדשים ומתקדמים לתנאי המחייה של התרנגולות המטילות לאורך כל שלבי הגידול שיבטיחו את בטיחות המוצר לצריכה מחד, לצד שיפור משמעותי ברווחת העופות. בתוך כך, התקנות מתייחסות לאוורור, מיזוג ותאורה, לרבות חובת התקנה של מערכות בקרה וניטור, כמו גם לדרישות ריצוף, לגדלי הפתחים, גודל וכמות ציוד האבסה והשתייה.

מעמותת אנימלס, המובילה זה שנים את המאבק לסוף עידן הכלובים, נמסר: "אנחנו מודים לשר החקלאות ומברכים על הובלת ישראל אל סוף עידן הכלובים. זהו הישג היסטורי במאבק למען בעלי-חיים, שמעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות שמפסיקות לכלוא בעלי-חיים בכלובים. כליאה בכלובים היא אחת מצורות ההתעללות הקשות ביותר: תרנגולת בכלוב לעולם לא זוכה להתהלך על הקרקע, ובטח שלא לפרוש כנפיים ולהתעופף. גם לולים ללא כלובים הם לולים תעשייתיים לכל דבר, ולכן רבים בוחרים להוציא את הביצים מהצלחת. לציבור אכפת מבעלי-חיים, ו-89% מהישראלים סבורים שיש להוציא את הכלובים מחוץ לחוק. המהלך ההיסטורי של שר החקלאות הוא בשורה אדירה שתהפוך את רצון הציבור למציאות, ותקל על הסבל של מיליוני בעלי-חיים."

פורסם בחדשות