הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


דבורי הדבש מייצרות ריחוק חברתי כדי למנוע הידבקות במחלות


יכולתן של דבורי הדבש להתאים את המבנה החברתי ולהפחית את המגע ביניהן כתגובה לאיום של מחלה, מאפשרת להן למקסם את היתרונות של אינטראקציות חברתיות במידת האפשר ולמזער את הסיכון למחלות זיהומיות. מחקר בינ''ל בחן את המודל של מושבות דבורי הדבש

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  28-11-2021



מכוורת אופיר באלון הגליל, צילום: אדווה אופיר

מושבות דבורי דבש מגיבות להדבקה של טפיל על ידי הגדלת הריחוק החברתי בין דבורים צעירות ומבוגרות על מנת למנוע הדבקה, בדיוק כשם שאנו בני האדם מתנהלים במגפת הקורונה. כך עולה ממחקר של צוות חוקרים בינלאומי מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) בבריטניה, האוניברסיטאות סאסארי וטורינו באיטליה ואוניברסיטת מרטין לותר הַאלֶה-ויטנברג בגרמניה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Science Advances.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

מחקרים חדשים נוספים לעניין התנהגות דבורים, יוצגו בכנס 'דבורים והאבקה' ע"ש הטייס והדבוראי זוריק לב, שיתקיים ביוזמת שה"מ במשרד החקלאות ומועצת הדבש בקריה החקלאית בבית דגן בדצמבר 2021. בכנס ישתתפו חוקרים ומומחים ויתקיימו דיונים והרצאות מקצועיות בנושא הקריטי של שימור ענף הדבורים ופעילות האבקת הדבורים.

בעשור האחרון  הורחבו המחקרים בתחום, עקב היעלמותן של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם. המחקרים מבקשים לגלות כיצד ניתן לסייע למאביקה החשובה ביותר בעולם להמשיך לבצע את עבודתה בהאבקת צמחי החקלאות המייצרים מזון לאנושות והחי.

החוקרת הראשית במחקר, ד"ר מישלינה פוסדו (אוניברסיטת ססארי): "העלייה שנצפתה בריחוק החברתי בין שתי קבוצות הדבורים, באותה מושבה (כוורת) נגועה בטפיל, מייצגת היבט חדש ובמובנים מסוימים מפתיע לגבי האופן שבו דבורי דבש התפתחו כדי להילחם בפתוגנים וטפילים. יכולתן של דבורי הדבש להתאים את המבנה החברתי ולהפחית את המגע בין פרטים כתגובה לאיום של מחלה, מאפשרת להן למקסם את היתרונות של אינטראקציות חברתיות במידת האפשר ולמזער את הסיכון למחלות זיהומיות בעת הצורך. מושבות דבורי הדבש מספקות מודל אידיאלי ללימוד ריחוק חברתי ולהבנה מלאה של הערך והיעילות של התנהגות זו".


הדבוראי צביקה אופיר ממכוורת אופיר באלון הגליל, צילום: אדווה אופיר

המחקר החדש, בחן האם נוכחותו של טפיל 'אקרית הוורואה' במושבות דבורי הדבש גורם לשינויים בארגון החברתי שעשויים להפחית את התפשטותו בכוורת.

מושבות דבורי הדבש מאורגנות בשני תאים עיקריים, דבורים המטפלות בענייני החוץ ודבורי דבש המטפלות בכוורת פנימה. במערך החיצוני דבורים האוגרות (foragers), המלקטות את הצוף והאבקה. התא הפנימי מאוכלס על ידי דבורים המשמשות כאומנות (nursers), המטפלות בדרישות המלכה ובוולדות. ההפרדה המרחבית בתוך המושבה (כוורת), מובילה לתדירות נמוכה יותר של אינטראקציות בין שני התאים מאשר אלו שבתוך כל תא ומאפשרת להגן על הפרטים היקרים ביותר (מלכה, דבורים צעירות וולד) מהסביבה החיצונית העלולה להכניס מחלות. על ידי השוואת מושבות בהן לא נמצא הטפיל, לבין כאלו שכן, מצאו החוקרים שאחת ההתנהגויות- ריקוד לחיפוש מזון, תוך חיכוך של דבורה אחת בשנייה העלולה להגביר את העברת האקרית בין הדבורים, התרחשה בתדירות נמוכה יותר בחלקים מרכזיים של הכוורות בהן נמצאה האקרית.

החוקרים טוענים כי בתגובה להדבקה, דבורי הדבש העמלות האוגרות (דבורים מבוגרות) נעות לכיוון פריפריית הקן, בעוד העמלות האומנות (דבורים צעירות) נעות לכיוון מרכזו כדי להגדיל את המרחק בין שתי הקבוצות ולמנוע הדבקה.

ד"ר אלסנדרו צ'יני (UCL), מעורכי המחקר: "המחקר מראה כי דבורי הדבש משנות את האינטראקציות החברתיות שלהן ואת האופן שבו הן נעות סביב הכוורת בתגובה לטפיל נפוץ. דבורי הדבש הן בעלי חיים חברתיים המחלקות אחריות ומקיימות אינטראקציות כמו טיפוח הדדי. כאשר פעילויות חברתיות אלו יכולות להגביר את הסיכון לזיהום, נראה שדבורי הדבש פיתחו מערך של מאזן סיכונים ומוותרות על היתרונות של הקבוצה על ידי אימוץ ריחוק חברתי".

אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש: "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. מחקר חשוב זה מסביר את היכולת הגבוהה של הדבורים להגן על עצמן מפני איומים העלולים לפגוע בבריאותן, תוך התנהלות חברתית מתוחכמת". עוד מוסיף רייך: "קיימת חשיבות עליונה להרחבת המחקרים בארץ ובעולם בתחום דבורי הדבש המאביקות כ- 80% מגידולי החקלאות. אני מצפה כי תוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם תופעת היעלמותן המדאיגה, הנגרמת בין היתר מאיומים ממשיים של משבר האקלים, התחממות גלובלית ואורבניזציה מואצת. שינויים אלו מביאים למחסור בצוף ובאבקה ממנו ניזונות הדבורים, מחלישים את הכוורות ותוך כדי כך פוגעים אנושות ביכולת שלהן להמשיך ולשמש כמאביקות של שלל צמחי הבר והחקלאות".  


אופי רייך, מנכ''ל מועצת הדבש, צילום: אדווה אופיר

על פי נתוני מועצת הדבש, כ- 600 דבוראים מטפחים בישראל 120,000 כוורות הפזורות בנקודות מרעה צופניות ברחבי הארץ. דבורת הדבש תורמת בישראל לתוצר החקלאי כ-3 מיליארד שקלים בשנה באמצעות האבקת הגידולים החקלאיים, ותרומתן בעולם כולו נעמדת על מאות מיליארדי דולר.

פורסם בחדשות