מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 10-11-2021
הצתה של ציוד חקלאי, צילום: באדיבות השומר החדש
הפשיעה החקלאית משתוללת: על פי נתונים שהגיש מרכז המידע והמחקר של הכנסת לוועדה לביטחון פנים, 86% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים, עילת הסגירה ב-70% מהתיקים הייתה עבריין לא ידוע. 9% מהתיקים הגיעו להרשעה בבית משפט. 67% מהחשודים הם ערבים ישראלים, 18% יהודים ו-14% פלסטינים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק
בין השנים 2016 עד 2019 חלה ירידה של 30% במספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית וב-2020 שוב עליה קלה. 70% מהתיקים הם על גניבות, ורובם נפתחו באזורי הצפון והדרום. ב-60% מהתיקים אין חשוד ידוע.
דוח של ארגון 'השומר החדש' שפורסם בחודש מרץ האחרון בכנס המאבק בפשיעה החקלאית בישראל, חשף נתונים קשים - במהלך שנת 2020 התרחשו בישראל 2,172 אירועי פשיעה חקלאית, וזאת בהשוואה ל־1,481 אירועים בשנת 2019. המספרים משקפים עלייה חדה של 46.6%.
"לא ייתכן שחקלאי יחשוב שעדיף לו לשלם פרוטקשן כי הביטוח, אם בכלל יסכימו לבטח אותו, יותר יקר מדמי החסות", אמרה יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי, בדיון על הפשיעה החקלאית שהתקיים אתמול (ג') ביוזמת חברי הכנסת ענבר בזק, אופיר סופר, אופיר כץ, מאיר יצחק הלוי ורם שפע . "חייבים לתת להם גב. זו הציונות. זה חלק ממשילות וריבונות. הוועדה קוראת לתגבר את מג"ב בעוד מתנדבים ושוטרים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר לשקול איך לתת סעד לחקלאים, שכיום אינם מצליחים לבטח את רכושם כנגד שריפות וגניבות. המדינה חייבת לבחון אופציות".
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "מדובר במכת מדינה ובתופעה שגורמת נזקים של מיליוני שקלים. המדינה מפקירה את החקלאים, שמתמודדים מדי יום עם אירועי פשיעה – פרוטקשן, גניבות, הצתות, התנכלויות, השחתת רכוש – והמשטרה לא מצליחה למנוע את זה. עוד דיון ועוד חקיקה לא יעזרו; לצערי, הסיכוי היום להיתפס הוא קטן מאוד. צריכה להיות אכיפה, שתביא עימה הרתעה. ומעל הכל, צריך לבנות קבינט מיוחד שיעסוק בקידום חקיקה מתקנת, שתגרום לפעולות אכיפה משמעותיות - כל זאת על מנת לייצר הרתעה שתוביל לשינוי בנושא הפשיעה החקלאית בישראל".
ח"כ ענבר בזק: "זו מכת מדינה שלא פוסחת על אף משק. ב-2020 היו 2172 ארועי פשיעה חקלאית. 6 אירועים ביום. בממוצע 12 ארועים בשנה למשק. הנזקים מאמדים ב-1.3 מיליארד ₪, ואין מי שמבטח. אם יש ביטוח אז הפרמיות מאד גבוהות. ב-70% מהתיקים שנסגרו העבריין לא ידוע. זה כשל של המשטרה".
ח"כ אופיר כץ: "רק הבוקר ראינו עוד מקרה. זה אותו דפוס שחוזר על עצמו. אם גובים דמי חסות, למה המשטרה לא שמה ניידת לחכות להם?"
ח"כ מאיר יצחק הלוי: "אני לא יכול שלא לקשור את הפשיעה חקלאית לאלימות הרווחת על כל גווניה. יש טרנד מטורף לגנוב. זה הפך חלק מבילוי לעבור דרך מטעים ולמלא שקים. זו תקלה בתרבות".
ח"כ רם שפע: "זו אחריות המדינה. החקלאות בישראל תחת התקפה מתמדת. ברגע שנבין שהדבר הזה לא מטופל כראוי, נבין שזו הזדמנות לשים משאבים ולתת מענה ולא לחכות שהטיפול באלימות בחברה הערבית יפתור גם את זה".
ח"כ רות וסרמן: "הנחנו הצעת חוק החמרת ענישה על פרוטקשן. הפשיעה חקלאית היא חלק מזה. יש ירידה בדיווחים כי יש העדר אמון במערכת המשפט, לכן אנשים בוחרים לא לדווח. אנשים גם חוששים שהמידע המדווח אינו חסוי, וגם לזה דאגנו בהצעת החוק".
עו"ד ירון סעדון, פרקליטות המדינה: "בפרקליטת מחוז צפון לא היו תיקים של פשיעה חקלאית. בדרום תיק אחד או שניים. כולם מטופלים בתביעה המשטרתית, והפרקליטות מטפלת רק במקרי קצה כמו ריבוי נאשמים או תיקים מיוחדים. אם יש ענישה שאינה מספקת בערכאת השלום, אנו מגישים ערעור ומגדילים ענישה. במחוזי בבאר שבע עונש הוכפל מ-9 חודשי מאסר ל-18, וגם נפסק פיצוי לחקלאי. הגשנו 3 ערעורים ובכולם הוכפלה הענישה".
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: "צריכה לצאת קריאה מהוועדה לשר לביטחון פנים, עומר בר לב, להקים את *הקבינט לביטחון פנים8 , כפי שיש קבינט ביטחוני, על מנת שישבו בו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, גורמי האכיפה, השפיטה, נציגי החקלאים והמתנדבים, על מנת לתכלל ולהגיע לפתרונות אמתיים וכן לפתוח שולחנות עגולים במחוזות שיביאו את המידע מהשטח".
איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו: "המועצה חוקקה חוק עזר שלה, לפיו פקח של המועצה יכול לעצור כל רכב שיורד מדרך עפר שמוגדרת בשטח ויש לו את הסמכות לעצור אותו להגיש דו"ח נגדו".
ח"כ עמיחי שיקלי: "יש את עניין השב"חים כי התפר הזה הוא התפר בין ביטחון לביטחון פנים. כי החבר'ה עוברים את הגדר ואז הם מבצעים פעילות עבריינית בתוך רשויות המדינה ואז הרשויות אין להן מה לעשות עם העבריינים כי הם אפילו לא אזרחי המדינה".
פורסם בחדשות