המשרד להגנת הסביבה: הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל

הערבה התיכונה, צילום: רבקה אופנבך 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, פרסמו השבוע את מדד המגוון הביולוגי המעודכן לשנת 2021 שמתפרסם אחת לשנתיים וומבוסס על נתונים שנאספו בשנים 2019-2020. במדד הנוכחי נמדדה הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, ביחס לשנות הייחוס 2013-2015 וזאת בהמשך להרעה שנמדדה בשנת 2017.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

המדד אשר פותח וחושב על-ידי המארג, מסתמך על נתוני תוכנית הניטור הלאומית היבשתית ועל נתוני תכסית, אשר נאספים ומפורסמים במסגרת "דוח מצב הטבע" של "המארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע (מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, שבה שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל.

מדד המגוון הביולוגי נועד להעריך את מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל, והוא מפורסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במסגרת חישוב המדד מתבצעת הערכה של 9 יחידות אקולוגיות המהוות את מרבית שטחה היבשתי של מדינת ישראל. בהערכה משוקללים נתונים על הגודל והאיכות של השטחים הטבעיים בכל יחידה.


מתוך דוח מצב הטבע, המארג - התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אונ' תל אביב 

מדד המגוון הביולוגי מורכב משינויים ביחס לתקופת הבסיס ברכיבים האלה:
• כמות השטח הטבעי שנמדד על ידי אחוז הגריעה של השטח הטבעי;
• רציפות השטחים הטבעיים הנמדדת על ידי קישוריות בין שטחים טבעיים וצפיפותם;
• מצב המינים – בעלי חיים וצמחים. מצב המינים מאופיין על ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), בשיעור המינים הפולשים/מתפרצים ובשיעור המינים מלווי אדם.

ערך המדד מתקבל מממוצע הערכים המחושבים עבור כל אחת מן המערכות האקולוגיות המרכזיות בישראל, ומורכב משני רכיבים: רכיב כמותי, המכמת את גודל השטח הטבעי שנותר, ורכיב איכותי, המכמת את איכות השטח בהתבסס על מצב החי והצומח ועל החלוקה המרחבית של השטחים הטבעיים. המדד מתעדכן, על-ידי המארג, מדי שנתיים ומחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2014-2013.

במדד הנוכחי נמדדה הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, ביחס לשנות הייחוס 2013-2015 וזאת בהמשך להרעה שנמדדה בשנת 2017. ברכיב השטח הטבעי חלה הרעה במצב בכל יחידות הניטור בארץ והיא באה לידי ביטוי בגריעה של כ-145 קמ"ר מהשטח הטבעי במהלך השנים 2015-2019. ברכיב רציפות השטחים הטבעיים חלה ירידה בכל האזורים בארץ גם כן – כלומר קיטוע השטחים הטבעיים גבר ועקב כך נפגע תפקודם. ברכיב המודד את מצב המינים, חלה הרעה כללית גם כן, למרות השיפור הקל שחל בחלק מהיחידות שנמדדו.


צבי ארץ ישראלי, צילום: מחמוד נאסר - רשות הטבע והגנים

המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם המארג מאז 2015 לצורך הפקת מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא. בכך, הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD, בהן מוטמעת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות כמדד חשוב לאיכות החיים של התושבים, כל זאת תחת ההכרה הגוברת כי מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות לכלל התושבים שירותים קריטיים, שלא ניתן להחליפם על-ידי אמצעים טכנולוגיים.

מדד המגוון הביולוגי מתפרסם שבוע לפני המפגש רם הדרג של אמנת המגוון הביולוגי בקונמינג בסין שנועד לספק מומנטום פוליטי לקדם תכנית אסטרטגית שאפתנית לאמנה. כחלק ממאמצים אלה, לאחרונה חתמה השרה על הצטרפות ישראל לשתי יוזמות בין-לאומיות להגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030.

לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – https://katzr.net/5c01d4

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדד המגוון הביולוגי הוא חלק מהכלים שפיתחנו יחד עם הלמ"ס והמארג, כדי לבחון את מצב המערכות האקולוגיות בישראל. מערכות אקולוגיות מתפקדות ועמידות הן קריטיות לאיכות החיים של תושבי המדינה, במיוחד לנוכח משבר האקלים. הנתונים מראים שבשנים האחרונות נמשכת מגמת אובדן משמעותי של שטחים טבעיים וקיטועם. לנוכח מגמות אלה, אנו פועלים לקידום הכרזה על שטחים מוגנים חדשים, כשהיעד הוא 30% שטח מוגן עד 2030, וכן לצמצום התמרה של שטחים טבעיים באמצעות התחדשות עירונית וציפוף הבינוי במקום בנייה חדשה על חשבון השטחים הפתוחים. מדד המגוון הביולוגי מתפרסם כשבוע לפני המפגש רם הדרג של אמנת המגוון הביולוגי בקונמינג שבסין, שבו נדווח על פעילותנו לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות"

ד"ר רון חן, אקולוג כמותי במארג, רכז מדד המגוון הביולוגי 2020: "ערך המדד הארצי לשנת 2020 הוא 0.960. לשם השוואה, ערך המדד הארצי לשנת 2018 היה 0.983. המשמעות של ערכים אלה היא הרעה מתמשכת במצב המערכות האקולוגיות בישראל. בחינה של רכיבי המדד מגלה, כי הגורמים העיקריים המביאים לירידה הנצפית במדד קשורים לשינויים ישירים הנגרמים כתוצאה מפעילות אדם: הצטמצמות וקיטוע של שטחים טבעיים וכן עליה בחדירת השפעות אדם אל שטחים אלה. לא ניכר שינוי בולט במצב החי והצומח בטווח הזמן שנמדד, אך הדבר אינו מפתיע שכן תגובת האוכלוסיות עשויה להגיע בפער זמן מהירידה ההדרגתית באיכות ובכמות השטח הטבעי, והיא עשויה להיות חדה יותר ופחות הדרגתית. ככל שתימשך מגמת הפגיעה בשטחים הטבעיים תימשך גם ההתדרדרות במצבן של חברות בעלי חיים וצמחים, והיא צפויה להתבטא בירידה נוספת של המדד"

פורסם בחדשות