בסוף השבוע תועדו נחילי ארבה באזור הערבה, אילת וים המלח - כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים והירוקים באזור. הארבה הגיע אלינו מכיוון סעודיה בעזרת הרוחות החזקות. משרד החקלאות: ''בשלב זה המספרים לא מטרידים. אנו ערוכים ועוקבים כל העת''
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 25-04-2021
ארבה בערבה, צילום: עמיר בלבן - החברה להגנת הטבע
בימים האחרונים נצפו נחילי ארבה קטנים באזור הערבה, אילת וים המלח כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים והירוקים באזור. פרטים בודדים נצפו גם באזור המרכז - עד לאזור נתניה.
נחילי הארבה הגיעו לישראל מכיוון סעודיה בעזרת הרוחות החזקות, ומסתמן שהן עוזבות את האזור עם השינוי בכיוון הרוח. בזמן הקרוב אין צפי להגעת נחיל משמעותי לישראל.
מתן יעקב, חזאי בחברת החדשות של ערוץ 12 אומר, כי להקות הארבה נפוצות בעיקר במזרח אפריקה ובערב הסעודית, משם ככל הנראה הגיעו הפרטים האלה. בעונה הזו של השנה, בה הטמפרטורות עולות ואחוזי הלחות יורדים, מספיקה רוח מכיוון מתאים כדי שחלק קטן מהנחילים הגדולים יגיעו באופן מקומי גם לדרום הארץ.
עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע: ''הפרטים שמגיעים הם בוגרים, ניתן לראות זאת ע"י צבעם הצהוב המוחלט, ובעלי יכולת תעופה נהדרת. "באזור קיבוץ לוטן, נראו מאות שרקרקים שעושים את דרכם בימים אלו מאפריקה לאירופה, עוצרים חונים על הגדרות של היישוב וצדים מלוא המקור ארבה נודד שנוחת באזור. גם עבור חיות הבר המדבריות מדובר בפסטיבל חלבון מטורף, ובדומה לשרקרקים, ברבה עופות נודדים ניזונים מהארבה תוך כדי תנועה צפונה".
הארבה גורם לנזק רב ואוכל כל יום מזון בכמות השווה למשקלו. תפוצתו הנרחבת, קרוב ל-30 מיליון קמ"ר ב-60 מדינות, ומספר הבוגרים יכול לנוע מ-40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר. נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק מטרד באוויר ומזיק לחקלאות.
משרד החקלאות: ערוכים ועוקבים כל העת
במסגרת ההיערכות לאפשרות כניסתם של נחילי הארבה לשטחי ישראל בימים הקרובים, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות נערכו עם צוותי פעולה שכבר נפרסו ברחבי הדרום, מאילת ועד הנגב והערבה, ומשמשים כ"סיירת שטח" לניטור מוקדי כניסתן של להקות הארבה, איתור מיקום חניית הלילה של הלהקות ומעקב אחר התקדמותם במרחב.
על פי המידע שייאסף, יופעלו צוותי ריסוס מהאוויר והקרקע על מנת להשמידם ולמנוע את המשך התפשטותם במרחב. בנוסף, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נמצא בקשר רצוף עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), המנטר את התנועה העולמית של נחילי ארבה, ועל פי הדיווחים המתקבלים מהם מקור הארבה שחדר לישראל הוא מירדן, בעקבות הגשמים החריגים שפקדו את מזרח תימן וגבול אריתראה – סודן בתקופה האחרונה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "לפני מספר ימים סיירתי בחבל איילות ובערבה התיכונה ועמדתי מקרוב אחר מהלכי הניטור של נחיתת הארבה בארץ. השתכנעתי שכוחותינו המקצועיים, במשרד החקלאות ובמועצות האזוריות, ערוכים היטב למתן מענה שתואם את חומרת האתגר שיתהווה"
ארבה באילת, צילום: עומרי עומסי - רשות הטבע והגנים
במשרד החקלאות מסבירים כי הארבה שהגיע לתחומי ישראל הוא בוגר מינית (לפי צבעו הצהוב), עובדה המפחיתה את החשש של נזקי אכילה, אך מאידך מגבירה את החשש מרבייה. הארבה נזקק לחול רטוב כדי להתרבות ואת זה ניתן למצוא בערבה כיום רק בשטחים חקלאיים מושקים, על כן קל יותר לנטרם באזורים אלו. יצוין כי נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק "מטרד" באוויר ומזיק לחקלאות. המשרד נערך לוגיסטית ומקצועית לקראת אירוע מתמשך מסוג זה.
כזכור, הפעם האחרונה הייתה בשנת 2013, כאשר צפה משרד החקלאות מבעוד מועד את כניסתם של להקות ארבה ותנועתן מאילת ועד הנגב. במהלך מיגור התופעה ועד לסיומה, פעלו צוותים של משרד החקלאות לניטור השטחים ולריסוס מהקרקע ומהאוויר על בסיס יומי, מסביב לשעון, הן מהאוויר והן מהקרקע, עד לסיומה, וזו לא הותירה נזקים ממשיים בחקלאות המקומית.
ארבה המדבר הוא מזיק חקלאי בולט של צמחים ומוצאו מסודן. הארבה ניזון ממגוון רחב ביותר של מיני צמחים מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים. שכיחותו בשטחי המדינה תלוי, בין היתר: במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן.
ד"ר יואב מוטרו, האמון על צוותי השטח לניטור הארבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "אנו בוחנים את גודלן של הלהקות, פוטנציאל הנזק שהן עלולות להסב לחקלאות ולסביבה והצורך להפעיל אמצעי ריסוס, ושואפים לנהל את הסיכון תוך שימוש מושכל בחומרי הדברה. תגברנו את צוותי המשרד בשטח והעלנו כוננות על מנת להוריד את פוטנציאל ההפתעה למינימום ולהיערך בהתאם לכל תרחיש. בשלב זה המספרים לא מטרידים. אנו עוקבים כל העת. צוותי המשרד יודעים איך לטפל ולהתמודד עם מקרים מהסוג הזה, כפי שעשינו בעבר".
