הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


אזהרה: אל תקנו מוצרי מזון מן החי ממקורות שאינם מפוקחים


פרופ' איתמר גרוטו, יו''ר התאגיד לפיקוח וטרינרי מזהיר מפני קניית מוצרי מזון מן החי ממקורות שאינם מפוקחים. ''רכישת מוצרי בשר, דגים וביצים שאינם מפוקחים עלולה לגרום למחלות קשות, הפלות ואף למקרי מוות''. וגם - המלצות שיסייעו לכם עבור את ארוחות החג בשלום ובבריאות

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  18-03-2021



בשר בפיקוח עם החותמת של הפיקוח הוטרינרי על-גבי האריזה, צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

כמדי שנה לקראת חג הפסח וארוחת ליל הסדר, והשנה במיוחד לאחר שאת הסדר הקודם חגגנו בחיק המשפחה המצומצמת, צפוי לחול זינוק חד בהיקף הקניות של מוצרי מזון מן החי ובכלל זה בשר, דגים, עוף וביצים. הזינוק החד נובע גם לאור העובדה כי השנה תקופת החגים הקרבה כוללת את כלל המגזרים: היהודי (פסח), הנוצרי (פסחא) והמוסלמי (חודש הרמדאן המתחיל באמצע אפריל).

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

על רקע הגידול הצפוי בשבועות הקרובים בביקוש למוצרי מזון מן החי, וההוצאה הכספית הלא מבוטלת הכרוכה בכך, בתאגיד לפיקוח וטרינרי מזהירים שלא לרכוש מוצרי מזון מן החי ממקורות שאינם מפוקחים. ''הניסיון לחסוך ולרכוש מזון מן החי שאינו נמצא תחת פיקוח עלול להוביל לפגיעה בריאותית קשה, ובמקרים חמורים אף למוות''. בנוסף, בתאגיד מתריעים כי גם טיפול לא נכון במוצרי המזון מן החי בבית, לאחר רכישתם, עלול לגרום לפגיעה בסועדים.

פרופ' איתמר גרוטו, יו"ר התאגיד, "בשר בהמות, בשר בעלי כנף ובשר דגים הם מזונות העלולים באופן טבעי להכיל חיידקים מחוללי מחלה כגון סלמונלה, ליסטריה, קמפילובקטר, אי-קולי, טפילים שונים וכו'. רכישת מוצרי מזון מן החי שאינם בפיקוח התאגיד עלולה לגרום לנזקים בריאותיים כגון תחלואת מעיים חריפה, פגיעה בכליות, הפלות אצל נשים, פגיעה בעוברים, זיהום בדם ובמקרים חמורים אף למוות". לדבריו, רכישת מזון מן החי הנמצא תחת פיקוח התאגיד מבטיחה כי המוצרים המגיעים לנקודות המכירה עברו ביקורת וטרינרית מקצועית ואינם כוללים חיידקים וזיהומים העלולים לגרום למחלות אלה.

לקראת תקופת החגים הקרבה, הווטרינר ד"ר וסים ג'ראיסי מהתאגיד לפיקוח וטרינרי ממליץ על שורה של פעולות שיסייעו לעבור את ארוחות החג בשלום ובבריאות:

• זהירות משחיטה פרטית: גם בקרב יהודים וגם בקרב מוסלמים קיימת מסורת של שחיטה "משפחתית" בתקופת החגים. בדרך כלל מדובר בכבשים ותרנגולות. הפיקוח הווטרינרי חייב להיעשות לאורך כל שרשרת הטיפול בבשר ובכלל זה בדיקה כי הבשר אינו נגוע במחלות שונות, שאין זיהומים שונים בסביבת הטיפול בבשר וכי לאורך כל הדרך נשמר הליך הקירור. אכילת בשר שטופל ללא פיקוח וטרינרי עלולה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, ובמקרים קשים אף למוות.

• זהירות משחיטה שחורה: בשל מחירי הבשר, יש כאלו המתפתים לרכוש אותו ממקורות לא ברורים ולא מפוקחים. ברכישת בשר משחיטה שחורה, שאינה נמצאת בפיקוח, אין ללקוח מושג מהיכן הגיע הבשר, כיצד טופל לאורך כל הדרך והאם הוא אינו נגוע במחלות. בכל רכישה של בשר (קפוא או טרי) חשוב להקפיד ולוודא כי יש עליו חותמת של הפיקוח הווטרינרי, שהאריזות מסומנות כראוי וכי כל ההליך מבוצע תוך הקפדה על קירור מתאים ובכלל זה הליך ההובלה לנקודות המכירה.

• לדרוש לראות את האריזה: היות ולצרכן אין אפשרות לזהות חיידקים במוצרים מן החי, חשוב להקפיד ולרכוש בשר, עופות ודגים רק במקומות מוסדרים וכן מוצרי מזון מן החי ממפעלים הנמצאים תחת פיקוח הדוק והמחוייבים לעמוד בתקנים המחמירים. כל מוצרי המזון מן החי הנמצאים תחת פיקוח התאגיד לפיקוח וטרינרי מחוייבים בסימון של תאריך השחיטה, תאריך האריזה והוראות השמירה בקירור. כל קצב מחוייב לשמור את האריזה ולהראות ללקוחות, על פי דרישתם, את הסימונים הללו. במקרה של ספק כלשהו מומלץ לבקש לראות את האריזה, ואם היא איננה, פשוט לא לרכוש את המוצר.

• חפשו את החותמת על הביצים: משום מה, יש כאלו המעדיפים לרכוש ביצים, כביכול ישירות מהמגדלים, הנתפסות כביצים "טריות", "באלדיות" וזולות יותר. אולם, בתאגיד מזהירים כי רכישת ביצים שאינן מפוקחות עלולה לגרום לנזקים בריאותיים קשים. ברכישת ביצים שאינן מסומנות כחוק לא ניתן לדעת האם התרנגולות אינן נגועות בחיידקים כגון סלמונלה, קמפילובקטר ואי-קולי, עברו טיפול באנטיביוטיקה או שנעשה בלולים שימוש בחומרי הדברה. בכל המקרים הללו המחלות והזיהומים עלולים לעבור לביצים ולפגוע במי שיאכל אותם – החל משלשולים, דרך דלקות במערכת העיכול ובמקרים קיצוניים עלולות לגרום לתמותה בקרב תינוקות וזקנים.

• בדקו שהבשר מקורר כראוי: הפיקוח הווטרינרי נעשה לאורך כל שרשרת האספקה ומבטיח שמוצרי המזון מן החי יגיעו לנקודות המכירה כשהם ראויים למאכל. מבחינת הצרכן בנקודת המכירה, חשוב לשים לב שהמוצרים אכן נמצאים בקירור המתאים (בהתאם למצוין על האריזה). חושדים שהבשר לא צונן כראוי – פשוט אל תקנו.

• לא להקפיא לאחר הפשרה: אסור להקפיא מחדש בשר שהופשר. תהליך כזה עלול לגרום להתרבות של חיידקים ולזיהומים שיפגעו בבשר ולאחר מכן בבריאות הסועדים. יחד עם זאת, אם הבשר עבר בישול לאחר ההקפאה, ניתן להקפיא את התבשיל.

• ההפשרה הטובה ביותר – במקרר: על מנת לצמצם את התפתחות החיידקים בהליך ההפשרה, מומלץ להפשיר את הבשר באמצעות העברתו מהמקפיא למקרר. הליך זה אמנם ארוך יותר ועשוי לקחת יום-יומיים, אבל הליך זה בריא יותר ומונע חיידקים.

• לא לערבב משטחי חיתוך: מומלץ מאוד שלא לערבב משטחי עבודה (כגון קרש חיתוך) המשמשים לטיפול בבשר, דגים או ירקות. הכנת כל מוצרי המזון על אותו משטח עלולה לגרום לזיהומים צולבים ולהתרבות של חיידקים שיזהמו את המוצר ויפגעו גם בבריאות וגם באיכות הבשר.

התאגיד לפיקוח וטרינרי החל את פעולתו בחודש מרץ 2020 מכח החוק, וזאת במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המזון בישראל ומתוך מטרה לייצר סטנדרט גבוה, אחיד ובלתי תלוי של פיקוח וטרינרי אובייקטיבי על כל המוצרים מן החי הנצרכים בישראל. במסגרת זו אושרו לשיווק, בשנה החולפת, למעלה מ-300,000 טונות של מוצרי עוף והודו, 167,000 טונות של בשר בקר, צאן ודגים מייבוא, 81,000 טונות של בקר מקומי וכ- 16,000 טונות של דגים.

התאגיד לפיקוח וטרינרי, בראשותם של היו"ר פרופ' איתמר גרוטו,  והמנכ''לית ד"ר תניב רופא, מפקח על למעלה מ-600 מפעלים הפועלים בתחום המזון מן החי באמצעות כ- 380 רופאים וטרינרים ופקחים שהוכשרו לשם כך. הפיקוח כולל את כל שרשרת אספקת המזון מן החי. מתחילת פעילותו, לפני כשנה, ביצעו הרופאים הווטרינרים מאות אלפי אימותים ובדיקות במשחטות, בתי מטבחיים, תחנות מיון דגים, מפעלי עיבוד, יבואני מזון, בתי קירור ורכבי הובלה. הבדיקות התמקדו בתחום גורמי תחלואה כגון סלמונלה, ליסטריה, אי קולי, זיהומים צואתיים וזיהומים אחרים, ובכלל זה אימות התוכניות לבקרה עצמית של המפעלים למניעת סיכונים במזון, מניעת זיהומים וניקיון המפעלים, מערכות הסניטציה והתחזוקה וכן רווחת בעלי החיים.

פורסם בחדשות