לראשונה זה 60 שנה: פיסות קטעי מגילה גנוזה נחשפו במדבר יהודה

סקר מערות מדבר יהודה – מראה מהאוויר. צילום אוירי: גיא פיטוסי, רשות העתיקות

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה" . פסוקים אלו, מספר זכריה פרק ח, טז–יז, התגלו במערת מפלט של יהודים שברחו למדבר לפני כמעט 1,900 שנה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

הפסוקים כתובים על עשרות פיסות קלף שנחשפו במבצע ארכיאולוגי-לאומי אתגרי ומורכב במיוחד, שמנהלת רשות העתיקות במצוקי מדבר יהודה מאז אוקטובר 2017, זאת במטרה למגר את תופעת שוד העתיקות.


קטעי מגילת תרי עשר כפי שהתגלו במדבר יהודה. צילום: עופר שיאון, רשות העתיקות

הגילוי ההיסטורי מגיע כ-60 שנה מאז התגלו בפעם האחרונה קטעי מגילה מקראית בחפירה ארכיאולוגית. בנוסף לקטעי המגילה, הניב המבצע עוד ממצאים מעוררי השתאות; מטמון מטבעות נדיר נושא סמלים יהודיים מימי בר-כוכבא, שלד בן 6,000 שנה, ככל הנראה של ילדה, שנקבר כשהוא עטוף בבד ועבר מומיפיקציה, וסל שלם ענק בן 10,500 שנה - ככל הידוע, הקדום ביותר בעולם.


מטמון מטבעות נדיר מתקופת בר כוכבא. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

המיזם הלאומי לסקירת מערות מדבר יהודה ולחפירה בהן, מתנהל במערות ונקיקי המדבר מאז שנת 2017, ביוזמת רשות העתיקות, בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת. היום, נחשפות תוצאותיו לראשונה. מאז תחילת המבצע,  סוקרים צוותים של רשות העתיקות, בראשותם של אוריה עמיחי, חגי המר וחיים כהן, באופן שיטתי, כל מערה ונקיק במצוקי המדבר.


חפירות במערות קומראן. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מגילות מדבר יהודה כוללות, בין היתר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ"ך. ככאלה, הן נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20. הקטעים שהתגלו, הנושאים פסוקים מספרי הנביאים זכריה ונחום וכתובים ביוונית, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בשמורת מדבר יהודה, ב"מערת האימה" בנחל חבר, התלויה בין שמים וארץ. המערה שוכנת כ-80 מ' מתחת לראש המצוק, בין תהומות, והדרך אליה כרוכה בגלישה אתגרית. יובהר, כי הכניסה למערה אסורה והיא מסוכנת למטיילים.


הארכיאולוגים חגי המר ואוריה עמיחי מסננים ממצאים בכניסה למערת האימה. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

ממצאים נוספים אשר הותירו אחריהם המורדים היהודים שנמלטו למערות בסוף מרד בר כוכבא, היו; מטמון מטבעות נדיר ממרד בר כוכבא נושא סמלים יהודיים כגון נבל ועץ תמר, ראשי חיצים וחניתות, אריגים, סנדלים ואפילו מסרקי כינים.


סנדל בן כ-2000 שנה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות


מסרק כינים קדום בן כ-2,000 שנה שנחשף במבצע. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות


ראשי חיצים מהתקופה הרומית. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות


גלעיני תמר. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מאז גילוין של מגילות מדבר יהודה, לפני למעלה מ- 70 שנה ועד היום, מהוות המערות יעד לשודדי עתיקות; האקלים במערות מאפשר השתמרות חריגה של מגילות ותעודות קדומות - נכסי מורשת תרבות בעלי חשיבות עצומה. שודדי המערות תרים אחריהן תוך סיכון חיים, הרס המערות והעדויות ההיסטוריות.


סינון ממצאים בכניסה למערת מורבעת. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

"מטרת המבצע הלאומי, היא להציל את נכסי המורשת הנדירים והחשובים שבמדבר מציפורני השודדים", אומר ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות ויוזם המבצע. "צוות המדבר גילה אומץ, מסירות נפש ודבקות יוצאת מן הכלל במטרה, גלש למערות השוכנות בין שמים לארץ, חפר וסינן בהן בתנאים של אבק סמיך ומחנק, וחזר עם מתנות יקרות ערך לתרבות האנושית".

"חשיפת קטעי הקלף החדשים היא קריאת השכמה למדינה", אומר חסון. "יש להקצות משאבים להשלמת המבצע, בעל החשיבות ההיסטורית. חייבים לוודא שממצים את כל המידע הממתין להתגלות במערות לפני שהשודדים יעשו זאת. יש דברים שאין להם מחיר".


פרהסטוריונית רונית לופו במבצע המדבר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות


גלישה למערת האימה. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

לדברי חנניה היזמי, קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי שביהודה ושומרון: "מעמד זה הוא בהחלט מעמד מרגש, בו אנו מציגים וחושפים לפני הציבור פיסה חשובה ומשמעותית בהיסטוריה ובתרבות של ארץ ישראל. כבר בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה, נחשפנו לראשונה לנכסי המורשת והתרבות שהותירו לנו יושבי ארץ ישראל עם הגילויים הראשונים של מגילות מדבר יהודה. כעת בפרויקט לאומי זה, ובהמשך לפרויקטים קודמים, נתגלו ונחשפו ממצאים ועדויות חדשים השופכים אור נוסף על אותן תקופות ותרבויות במרחב.

הממצאים שהתגלו מעידים על אורח חיים עשיר, מגוון ומורכב, וכן על תנאי האקלים הקשים ששררו באזור לפני מאות ואלפי שנים. יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי משקיעה לאורך השנים מאמצים ומשאבים רבים, כמו גם במבצע זה, במטרה לשמור על אתרי העתיקות ברחבי יהודה ושומרון למען הדורות הבאים, תוך נקיטת פעולות ומבצעי אכיפה כנגד שודדי העתיקות הפועלים במרחב."


רגע הגילוי של מגילת תרי עשר במערת מורבעת. צילום: היילייט סרטים, באדיבות רשות העתיקות

לדברי מנהלי המבצע, ד"ר עופר שיאון, אמיר גנור, ד"ר איתן קליין ופבלו בצר מרשות העתיקות, עד כה, נסקרו כ-80 קילומטר רצופים של מצוקי מדבר יהודה. המבצע המורכב כלל הפעלת רחפנים והגעה למערות קשות-גישה, תוך שימוש באמצעי גלישה וטיפוס. בנוסף, נערכו חפירות ארכיאולוגיות במערות נבחרות. הסקר המדוקדק, שכלל גם היבטים בוטניים וזואולוגיים, צפוי להאיר את המחקר של מערות מדבר יהודה באור חדש. עשרות בני נוער וחניכי מכינות הצטרפו לחפירות הארכיאולוגיות, באזורים שאליהם התאפשרה גישה נוחה יחסית. זאת, כחלק ממדיניות ההנחלה של רשות העתיקות, המבקשת לטפח בארץ דור צעיר הקשור למורשתו.


חפירות במערת מורבעת. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

קטעי מגילת תרי עשר היוונית שנחשפו במבצע, נכתבו על ידי שני סופרים שונים. בשימור ומחקר שערכו טניה ביטלר ד"ר אורן איבלמן, וביאטריס ריאסטרה מיחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, שוחזרו 11 שורות כתב, המשמרות חלקית את התרגום היווני לפסוקים טז–יז שבספר זכריה פרק ח. כמו כן, בקטע אחר, זוהו הפסוקים מספר נחום א: ה–ו': הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, וְתֵבֵל וְכָל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ. השוואה של הטקסט שהשתמר בקטעים החדשים שהתגלו, לטקסט המוכר, מגלה לא מעט הבדלים, חלקם מפתיעים מאוד. הבדלים אלה, מעידים על תהליך ההתגבשות של הטקסט המקראי עד סוף מרד בר כוכבא, ועוזרים להבין את השתלשלות המסירה של כתבי היד העתיקים, עד לנוסח המוכר כיום. פרט מרגש נוסף הוא, כי למרות שהמגילה נכתבה ביוונית, שהייתה השפה השלטת במזרח האימפריה הרומית (בדומה לאנגלית של היום), השם המפורש נכתב בכתב העברי הקדום, שהיה נהוג בימי בית המקדש הראשון.


קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

בחלק הפנימי של מערת האימה ובסמוך לדופן שלה, נחשפה תגלית מדהימה נוספת: שלד של ילד או ילדה מלפני 6,000 שנה, עטוף בד, אשר עבר תהליך מומיפיקציה. תחת שתי אבנים שטוחות, נחשפה גומחה חפורה ובה שלד, וככל הנראה מדובר בילדה. הילדה הונחה בתנוחת עובר וכוסתה בבד שעטף את ראשה ואת פלג גופה העליון כמו שמיכה קטנה, כשכפות רגליה מבצבצות החוצה. ניכר היה שמי שקבר את הילדה, עטף אותה ודחק את שולי הבד מתחתיה. ידיה כונסו קרוב לגופה. השלד והבד שעטף אותו השתמרו להפליא כתוצאה מתנאי האקלים במערה ולמעשה התרחש תהליך של חניטה (מומיפיקציה) טבעית בו העור, הגידים ואף השיער השתמרו בחלקם, על אף חלוף הזמן.


שלד הילדה, בן 6,000 שנה, שנקבר כשהוא עטוף בבד. צילום: אמיל אלג'ם - רשות העתיקות

תגלית נוספת, יחידה בעולם הידועה עד כה, נחשפה על ידי בני נוער ממכינת "נופי פרת" באחת ממערות המורבעת שבשמורת נחל דרגה: סל ענק שלם עם מכסה, שאף הוא נשמר באופן חריג הודות לטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני השוררים באזור. הסל מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם - קרמית - לפני כ- 10,500 שנה.


הארכיאולוגים חיים כהן וד"ר נעמה סוקניק עם הסל הקדום בעולם בן 10,500 שנה, כפי שנחשף במערת מורבעת. צילום: יניב ברמן - רשות העתיקות

ככל הידוע, מדובר בסל הקדום ביותר בעולם שנמצא כשהוא שלם לגמרי, ועל כן חשיבותו עצומה. נפחו של הסל, שנראה כי שימש לאחסון, 90-100 ליטר. הסל מספק מידע חדש ומעניין על שיטות האחסון של המוצרים 1,000 שנה לפני המצאת הקרמיקה. הוא קלוע מחומר צמחי, בשיטה שאינה שכיחה בתעשיית הקליעה. הוא נמצא ריק, ורק מחקר עתידי של מעט האדמה שנשארה בתוכו, יוכל לסייע לגלות למה שימש ומה הוטמן בו.

השלד נחקר בימים אלה בהובלתן של רונית לופו מרשות העתיקות וד"ר הילה מאי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א. הסל השלם הקדום בעולם נחקר בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יניר מילבסקי מרשות העתיקות. השלד והסל תוארכו באמצעות פחמן 14 ע"י פרופ' אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן למדע.


הטיפול השימורי בסל במעבדות רשות העתיקות. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, אבי כהן: "קטעי המגילות הכוללים גם את הטקסט התנ"כי, המטבעות ושאר הממצאים תקופת בית שני שנמצאו בפרויקט הייחודי, הינם עדים ישירים ונאמנים למורשת היהודית באזור ולקשר הבלתי נפרד בין העשייה התרבותית היהודית ארוכת השנים לבין מקומונו בארץ זו. התרגשות גדולה להשיק ממצאים אלו ולחשוף אותם לציבור, ממצאים השופכים אור גדול על גבי ההיסטוריה. הממצאים אינם ייחודיים ומשמעותיים רק למורשת הלאומית שלנו, אלא בעלת חשיבות למורשת התרבותית העולמית. ללא הפעילות המתמדת והשותפות המקצועית של משרדי הממשלה, רשות העתיקות והמנהל האזרחי, נכסים יחודיים אלו לא היו מונגשים לציבור הרחב, אלא היו מנת חלקם של שודדי עתיקות. המשרד ימשיך להיות שותף בפרויקט במטרה להשלים את מיפוי המערות בהם קיימים ממצאים מסוג זהה מבצע המתמשך כולל בתוכו שילוב כוחות של גורמים אנושיים מעולים וגורמים טכנולוגים מתקדמים ואנו גאים ומברכים על שותפות ייחודית זו."

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנכ"ל משרד התרבות והספורט, רז פרויליך: "מדובר בתגלית היסטורית ובקנה מידה בינלאומי בתקופה זו. לצד הקידמה והטכנולוגיה, אנו נזכרים במורשת העשירה ובהיסטוריה העתיקה של העם היהודי. חשיבות האירוע קיבלה משנה תוקף מבחינתי, כאשר בחפירות השתתפו עשרות בני נוער שקיבלו הזדמנות נדירה להיפגש פנים אל פנים עם האתוס היהודי, שחי וקיים עוד מימי התנ"ך. משרד התרבות והספורט ימשיך להשקיע בחשיפת אוצרות התרבות שלנו - למען הדורות הבאים."

פורסם בחדשות