חוקרים הצליחו ליצור העתקים גנטיים של שתילי אקליפטוס שיעשירו את שטחי המרעה לדבורים

שתילי האקליפטוס במחקר, צילום: באדיבות מועצת הדבש

בשנים האחרונות, ישנה ירידה מתמדת במקורות המזון לדבורים, בעיקר בעונת הקיץ והסתיו, זאת בשל מחסור בצמחיה פורחת. הסיבה לכך היא התרחבות השטחים העירוניים וצמצום האזורים החקלאיים המספקים לדבורים מזון. המחסור בפרחי צוף גורם לירידה בייצור הוולדות, ולהתמוטטות מושבות הדבורים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

דבורי הדבש שאחראיות להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם, נמצאות בסכנת הכחדה. להתמוטטות מושבות הדבורים סיבות שונות - וביניהן כאמור צמצום שטחי המרעה. מעבר לייצור הדבש, שירותי ההאבקה שמספקים מגדלי הדבורים (הדבוראים) לחקלאים באמצעות דבורת הדבש, הם מוצר חיוני והכרחי לקיום חקלאות הצומח בישראל, אשר הצורך בה אינו שנוי במחלוקת ונועד להבטיח אספקת מזון.

עצי האקליפטוס הם מקור הצוף (המזון) העיקרי של דבורת הדבש מאחר וחלקם פורחים בשפע דווקא בעונת הסתיו ומייצרים צוף ואבקת פרחים בכמויות גדולות. פריחה מעץ גדול אחד מספקת מזון לכוורת שלמה, שתפוקתה מגיעה לכמות דבש הנעה בין 50-30 קילוגרמים. עם זאת, מקורם של מרבית עצי האקליפטוס בארץ היא בזרעים ולא בשתילים, וניכרת שונות גדולה בעוצמת ומועדי הפריחה בין הפרטים השונים, ככל הנראה על בסיס שונות גנטית.

מחקר חדש של מכון וולקני, בשיתוף קרן קיימת לישראל, מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל, הצליח לאתר ולהרבות עצי אקליפטוס עשירים בפריחת קיץ וסתיו, לטובת מרעה דבורי הדבש. המחקר נערך בהובלת ד"ר עינת שדות, חוקרת במכון למדעי הצמח וד"ר ארנון דג, חוקר במרכז מחקר גילת לחקלאות על סף מדבר במכון וולקני, יחד עם תלמיד המחקר אבי אליהו.

במסגרת המחקר אותרו עצי אקליפטוס בוגרים שניטעו על ידי דבוראים וסומנו על ידיהם כמצטיינים בפריחתם הקיצית והסתווית, מהם נלקחו ייחורים (חלק שנשתל באדמה ממנו יצמח שתיל חדש). ריבוי מייחורים של עצי איקליפטוס בוגרים נחשב בעבר כבלתי אפשרי מכיוון שעצים אלו מאבדים את כושר ההשתרשות כשהם מגיעים לבגרות. הצלחת הריבוי מייחורים התאפשרה הודות לשימוש בחומרי השרשה ניסיוניים, שפותחו בשלוש השנים האחרונות במסגרת שיתוף פעולה עם דר' רועי וינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, אשר הראו יעילות משופרת בהשרשת ייחורים.


מימין: הדבוראים עומר קמה ואוריאל אלקלעי - 'הכוורת שי ספקטור' בכפר רות, בנטיעת השתילים החדשים, צילום: דרור שגיא

החוקרים התמקדו בשלושה מינים מצטיינים: אקליפטוס המקור, אקליפטוס ברכיפילה, ואקליפטוס טרבוטי, מהם יצרו שתילים רבים, שניטעו בחלקת המחקר הניסיונית במכון וולקני. מרבית העצים פרחו כבר לאחר שנה.

בחלקו השני של המחקר, העבירו החוקרים כמאה שתילים חדשים של אקליפטוס מהפרטים המצטיינים, לדבוראים ברחבי הארץ, לנטיעה בט"ו בשבט, בסמוך לנקודות הצבת הכוורות, במטרה לעקוב ולבחון את העצים ופריחתם באופן אחיד בתנאי סביבה שונים.

ד"ר עינת שדות, חוקרת במכון למדעי הצמח: "אנו מתכננים להמשיך ולרבות וגטטיבית עצים מצטיינים בעלי פריחה שופעת לטובת ענף המכוורת גם בשנים הקרובות ולהוסיף מינים נוספים בעלי עמידות מוכחת ליובש שיתאימו לנטיעות בנגב. העצים שכבר נשתלו יהוו מערכת מחקרית יעילה לבחינת מידת ההשפעה של הרקע הגנטי לעומת תנאי הסביבה על האחידות בפריחה. בנוסף, נבחן את הערך התזונתי של הצוף והאבקה במיני העצים השונים, על מנת להבטיח נטיעות שיספקו תזונה מלאה לדבורי הדבש".

ד''ר שדות מוסיפה כי מבדיקות ייצור הצוף ומספר הפרחים של העצים המצטיינים, הוערך פוטנציאל של 300-500 ק"ג דבש מדונם שיינטע על טהרת השתילים החדשים, מדובר בתנובה גבוהה מאד יחסית. ''העשרת שטחי המרעה לדבורים באמצעות חורשות פורחות בעונה הקשה, עשוי לתרום להתמודדות עם בעיית מיעוט מקורות הצוף ואכן, גישה זו כבר החלה למשוך התעניינות בקרב חקלאים בעולם".

אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש מברך על תוצאות המחקר החיוביות ועל שיתוף הפעולה החשוב עם מכון וולקני וקק"ל למען הצלת דבורת הדבש: "בעולם מעניקים למחקרים על הדבורים חשיבות עליונה, מאחר והדבורים מאביקות 80% מייצור גידולי החקלאות, וללא הדבורה לא תתקיים האבקה ולא יהיה מזון מהצומח לאנושות ולחי. בט"ו בשבט הקרוב ייטעו הדבוראים את שתילי האקליפטוס שקיבלו ממכון וולקני, וכולנו ציפייה כי יניבו כמויות גדולות של צוף בפרק זמן קצר עבור דבורי הדבש. במקביל מתקיים בט"ו בשבט פרויקט הנטיעות הצופניות המשותף לדבוראים ולקק"ל".

אביב אייזנבנד, אגף הייעור, קק"ל: "זה כבר מעל 20 שנה שקק"ל מקיימת שיתוף פעולה מוצלח, עם מועצת הדבש והדבוראים, המתחיל באיסוף זרעים וגידול שתילים (בשלוש משתלות קק"ל), של עשרות מיני עצים ושיחים צופניים, עבור שורה של מטרות. בנוסף, קק"ל תומכת במחקרים יישומיים בתחומי היער השונים כמו גם בפיתוח שיטות לריבוי של עצים מצטיינים, שאותרו בשטח וסומנו על ידי הדבוראים. המחקר ימשיך להתמקד בעמידותם ליובש, ובכאלה המראים יתרון במועד הפריחה, משך תקופת הפריחה והיותם ספק מצטיין של צוף ואבקה. קק"ל תמשיך לתמוך ולקדם את המחקר היישומי בענף היער גם בעתיד, לשיפור העשייה היערנית על גווניה השונים".

מנתוני מועצת הדבש עולה, כי ערך הייצור החקלאי הנובע מהאבקת הגידולים החקלאיים על ידי הדבורים, עומד על כ- 3 מיליארד שקלים בשנה. בישראל 510 דבוראים המטפלים ב-120,000 כוורות, מתוכן 80,000 כוורות משמשות להאבקת גידולים חקלאיים.

פורסם בחדשות