הכי בריא, הכי טעים: בט''ו בשבט אוכלים פירות טריים תוצרת הארץ

מטע נקטרינות בבוסתן בראשית בעין זיוון, צילום: ארגון מגדלי הפירות

הישראלים ידועים באהבתם לפירות. בשנת 2019 הצריכה הממוצעת לאדם בשנה עמדה על 78 ק"ג. על רקע משבר הקורונה ולקראת ט"ו בשבט, בהתאחדות חקלאי ישראל, ארגון מגדלי הפירות ומועצת הצמחים, קוראים לציבור לצרוך פירות טריים מתוצרת הארץ במקום הפירות המיובשים המגיעים בעיקר מחו"ל, רובם מטורקיה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

אכילת פירות יבשים בט''ו בשבט החלה כמסורת עתיקה שהתפתחה בגולה והשתרשה מאוחר יותר גם בישראל. היהודים שחיו בגלות סבלו ממחסור בפירות טריים בעונת החורף, ולכן צרכו במקומם פירות מיובשים שהובאו מישראל. אבל היום, ניתן למצוא על המדפים עשרות סוגים של פירות טריים תוצרת הארץ, ואין שום סיבה להמשיך ולצרוך פירות מיובשים מיובאים ומעובדים, עתירי סוכר מוסף, חומרים משמרים וצבעי מאכל, כאשר הפירות הטריים טבעיים לחלוטין ומכילים ויטמינים וערכים תזונתיים רבים.





השווקים מלאים בשפע של פירות תוצרת ישראל, טריים, טעימים, מזנים שונים, שהינם בעלי ערך תזונתי גבוה במיוחד, וכוללים סיבים תזונתיים, ויטמינים, נוגדי חמצון ומינרלים המסייעים לשמור על הבריאות ולמנוע התפתחות מחלות כרוניות שונות. לעומת הפירות היבשים, המאבדים חלק מהערכים התזונתיים בתהליך התעשייתי של הייבוש, במהלכו נהרס הוויטמין C ורמת הגלוקוז אינה מצטמצמת, לכן הפירות היבשים עתירי קלוריות ביחס למשקלם, פי 5-7 מכמות הקלוריות בפירות טריים. לדוגמה: המשמש המיובש מכיל כ- 238 קלוריות ל- 100 גרם, לעומת המשמש הטרי המכיל 48 קלוריות בלבד ל- 100 גרם.

ישראל מייבאת פירות יבשים ואגוזים טריים בהיקף של כ-900 מיליון שקלים בממוצע בשנה, כך על פי נתוני הלמ"ס-הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בזמן שענף הפירות הטריים בישראל צמח בשנים האחרונות ומשקלו בסך התפוקה החקלאית הינו הגבוה ביותר ועומד על 23% מכלל התוצרים בהיקף של 7 מיליארד שקלים - עלייה של מעל מיליארד שקלים בתוך חמש שנים.


שקדים לפני קטיף, צילום: עמוס לוין - החברה לפיתוח הגליל


לפי נתוני התאחדות חקלאי ישראל, מבין שבעת המינים בהם נתברכה הארץ, הפרי המוביל בגידולו הוא התמר, שערך התפוקה שלו עומד על כ-868 מיליון ₪. אחריו נמצאים הגפן, עם 780 מיליון ₪, והזית, שהניב הכנסות בהיקף של כ-508 מיליון ₪. חלק מהיבול אומנם מופנה לייצוא, אך מרבית הגידולים נשארים בארץ, לשוק המקומי.



לפי נתוני משרד החקלאות, הפרי הפופולארי בישראל הוא בננה, שצריכתה מהווה 20% מכלל מכירת הפירות בישראל - כלומר, כל פרי חמישי שנמכר בארץ הוא בננה. אחריה נמצאים תפוחי העץ (17%) ותפוזים (10%). בין הפירות הטריים הישראלים שנמצאים כרגע על המדפים (רשימה חלקית): בננה, תפוח, תפוז, תות שדה, אגס, קיווי, קלמנטינה, מלון, אפרסמון, אננס, אשכולית, רימון, פומלה, אשכולית אדומה, תמר, שקד, ענבים, פפאיה, פסיפלורה, פיטאיה, גויאבה ועוד.



מטע תפוח מזן פינק ליידי בגולן, צילום: תקשורות יעל שביט

"ט'ו בשבט הוא אמנם חג חקלאי, אבל השנה אין הרבה סיבות לחגיגה'' אומר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. ''בשנים האחרונות ירד מספר החקלאים בישראל בכ-30%, מרבית החקלאים הפעילים נמצאים בעשור השישי לחייהם ודור ההמשך בורח מהענף ומחפש מקצוע משתלם יותר כלכלית וקל יותר פיזית. דווקא לאחר שהוכיחו את חשיבותם במשבר הקורונה ואת תפקידם החשוב בשמירה על בטחון המזון, פוגעת ממשלת ישראל בחקלאים באמצעות מכסות ייבוא למוצרים שיפגעו בייצור המקומי בצורה אנושה. השנה, יותר מכל, חייבת ממשלת ישראל לעודד את פעילות החקלאים, להגן עליהם ולתמוך בהם, כדי שמצב החקלאות המקומית ישתפר. במקביל, אני קורא לציבור לצרוך השנה פירות טריים תוצרת ישראל ולא פירות מיובשים תוצרת טורקיה – וכך לעודד את המגדלים הישראלים ולתמוך בכלכלה המקומית".


אגס עדן במשק בן דור ביסוד המעלה, צילום: פירות בן דור

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: "זה הזמן, דווקא בט"ו בשבט, להביע את נאמנותנו לחקלאי ישראל ולמגדלי הפירות, העמלים כל השנה שיהיו לנו פירות טריים ובריאים על המדף. בשנה האחרונה, בזמן משבר הקורונה, הבינו הן הצרכנים והן מקבלי ההחלטות, כי יש להגן על החקלאות הישראלית המהווה את רשת ביטחון ייצור המזון העצמאי בארץ. בחג האדמה אני קורא לציבור להצדיע לחקלאים בישראל ולא לפירות היבשים המיובאים מחו"ל, בעיקר מטורקיה, ארצות הברית, תאילנד ווייטנאם ועוד ולרכוש פירות טריים אשר ניתן להשיג היום גם באמצעות שיווק ישיר, יעיל ונוח ישירות מהחקלאים ובכך לעודד את החקלאות הישראלית שנפגעה קשות עם תחילת משבר הקורונה. חשוב לזכור כי רוב הפירות היבשים המיובאים אינם אורגניים, כך שבנוסף לריסוס ולעיתים אף ריסוס המוזרק ישירות לעץ, הפירות היבשים המיובאים עוברים תהליך תעשייתי של צריבה בגופרית או בכימיקלים אחרים, בהם: פרפין, מתיל, ברומיד ועוד וכן צבעי מאכל, כך שהם אמנם יפים לעין, אך אכילתם מזיקה לבריאות".

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים: ''מגדלי ישראל משווקים מדי שנה לשוק המקומי כ-2 מיליארד ק"ג פירות וירקות טריים, כאשר לכל אחד מהם סגולות וערך תזונתי גבוה. ''השנה היא שנה מיוחדת; לאורך כל משבר הקורונה הוכיחו החקלאים את חשיבותם הגדולה כפקטור משמעותי בשמירה על בטחון המזון של ישראל וסיפקו לאזרחים תוצרת חקלאית טרייה ובריאה. אני קורא לאזרחי ישראל להוסיף השנה לצלחת ט"ו בשבט המסורתית גם פירות טריים לצד הפירות היבשים – וכך גם יתרמו לבריאותם וגם יתמכו בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים".

מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית ויועצת מדעית למועצת הצמחים: "מלבד התמר, הגדל בישראל ומתייבש על העץ באופן טבעי ללא צורך בתוספת סוכר או חומרים משמרים, מרבית יצרני הפירות המיובשים נאלצים 'לטפל' בפירות הטריים באופן מלאכותי על מנת להפוך אותם למיובשים. תהליך זה כרוך בשימוש בטמפרטורות גבוהות ובחומרים משמרים כגון גופרית דו-חמצנית כדי לשפר את צבעם של הפירות, למנוע חמצון וקלקול ולהאריך את חיי המדף שלהם. לחלק מהפירות המיובשים מוסיפים גם שמנים, חומרי הזגה (ליצירת מראה מבריק) וצבעי מאכל מלאכותיים – האחרונים גם עלולים לגרום לתופעות שונות בקרב אנשים רגישים וילדים. לכן, מומלץ לצרוך פירות טריים - הם טבעיים לחלוטין, מלאים בוויטמינים ואינם מכילים כל תוספת".

פורסם בחדשות