גשמים כאלה מזיקים לחקלאות ?

עם חזרתו של הגשם שבו גם המראות המוכרים של ההצפות בערים: תושבים לכודים חולצו מבתים שהוצפו ומכלי רכב שנתקעו בכבישים שהפכו לנהרות ודרכים נחסמו עקב הגשמים העזים. אולם, אזורי המגורים הם לא היחידים שנפגעים מההצפות, שהולכות ומתגברות בשנים האחרונות, והן מזיקות מאוד גם לשדות החקלאיים, שמספקים פרנסה עבור לחקלאים ומזון לכולנו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים ? הצטרפו אלינו לווטסאפ / טלגרם / פייסבוק

"כששטחים חקלאיים נרחבים מוצפים, ישנה סכנה לפגיעה בגידולים הרגישים לחוסר אוורור בקרקע או עודפי מים" אומר ד"ר רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. "בנוסף, בתלות בעוצמת הזרימה, הקרקע של השדה עלולה להיסחף על ידי המים, עצים עלולים להיעקר ויבולים להיתלש".

פתרון עיקרי אחד שמשמש את החקלאים למנוע חוסר איוורור בקרקע וכך להגן על השורשים, בעיקר בעצים, הוא יצירת גדודיות: שורות של אזורים מורמים מלאכותיים בקרקע, שבהן ניטעים הגידולים. כך, כשיורד גשם, המים לא מכבידים על השורשים, אלא זורמים אל החלקים הנמוכים יותר שבין הגדודיות ונקווים בהם.

מעבר לכך, מומלץ לחקלאים לקחת בחשבון הצפות אפשריות כשהם בוחרים מה לזרוע בשדה שלהם. "צריך להתאים את סוג הגידול לסיכון להצפות באזור שבו שותלים", אומר אגוזי. "יש גידולים שרגישים יותר להצפות, כמו אבוקדו או נשירים כך שאם שותלים מטע רגיש ליד נחל שעלול לעלות על גדותיו בעת גשם ולהציף את סביבתו, יתכן שחלק מהעצים יחוו סטרס עד כדי תמותה".

כשהשכונה מציפה את השדה

מעבר לצעדים שהחקלאים עצמם יכולים לבצע, גם רשויות הניקוז השונות נוקטות צעדים במטרה לצמצם את נזקי ההצפות לשטחים החקלאיים. אפיק עיקרי שבו הן פועלות הוא טיפול בנגר העירוני: מי גשמים שזורמים על המדרכות והכבישים עקב כך שהאספלט והבטון העירוניים לא מאפשרים להם לחלחל אל תוך הקרקע, ושעלולים לגרום להצפות.


הצפות של שטחים חקלאיים בגבעת עדה ינואר 2020, צילום: אורון בני וילד - באדיבות חברת קנט

"במגדל העמק, לדוגמה, בונים כיום שכונה שמייצרת כמויות גדולות מאוד של נגר, וכתוצאה מכך השטחים החקלאיים שבמורד השכונה מוצפים", אומר חיים חמי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים קישון. "כיום אנחנו בונים בשיתוף עם משרד השיכון מערכת לוויסות שטפונות במקום: אנחנו מייצרים מעין טרסות ובריכות שבהן המים נקווים ברגע שיורד גשם. המערכת מאטה את הזרימה ואף עוצרת אותה, ובחלוף הסערה משחררת את המים בהדרגה ובאופן אוטומטי, כך שלא יווצרו הצפות".

הנחל והשדה מזינים זה את זה

 צעדים מועילים אפשריים אחרים למניעת הצפות בשדות החקלאיים לא מתבצעים כיום בישראל. אחד מהם הוא שתילת צמחייה טבעית שתשמש כחיץ בין שטח חקלאי לבין נחל שסמוך אליו. "כשמתרחשת הצפה המים זורמים באזור החיץ, והצומח מאט את התפשטותם לתוך השטח החקלאי וסופג את מרב האנרגיה של הזרימה", אומר אגוזי. הוא וצוותו מקדמים כיום פיילוט להשמשת השיטה גם בישראל במעלה נחל נהלל, בשיתוף עם מרכז המחקר החקלאי של מכון וולקני בנווה יער, רשות ניקוז ונחלים קישון ומרכז הידע לאגני היקוות, ניהול נגר ונחלים.

יצירת חיץ כזה תורמת גם בכיוון ההפוך – היא מגנה על הנחל מחומרים שעלולים להישטף אליו מן השדה בעת גשם ולהזיק למערכת האקולוגית שבו, כמו חומרי הדברה, גרגרי קרקע ודשן. קיימות שיטות נוספות להגן על הנחל מחומרים אלה, כמו יצירת רצועות צומח שעוצרות או מחלישות את זרימת המים בתוך השטח החקלאי עצמו (שיטה שכמעט ולא מיושמת בישראל כיום), והגדלת הכיסוי הצמחי של האדמה על ידי זריעת גידולים כמו שיבולת שועל, חיטה או תלתן בין עצי פרי, שמגנים על הקרקע ומפחיתים את היסחפותה.

"הנחל והשדה מזינים זה את זה", אומר אגוזי. "אם תהיה היסחפות קרקעות משמעותית בשדה החקלאי והנחל ייסתם עקב כך, הסיכוי להצפות יגדל. אלה שני צדדים של אותו מטבע".

"המצב יחמיר בשנים הקרובות"

הצורך לטפל בבעיית ההצפות בשדות חקלאיים קריטי במיוחד נוכח העובדה שהתופעה הפכה בשנים האחרונות לנפוצה יותר מבעבר, והיא צפויה להמשיך ולהחמיר בשנים הקרובות. על פי נתוני הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (קנ"ט), כלל השטח החקלאי שהוצף בשלוש השנים האחרונות עומד על כ-25 אלף דונם, וכ-20 מיליון שקל שולמו על ידי קנ"ט לחקלאים שנפגעו מהצפות. לשם השוואה, בשלוש השנים שקדמו לשנים אלה הוצף שטח כולל של כ-3,500 דונם בלבד, ושולמו לחקלאים עקב כך פיצויים בהיקף של 3 מיליון שקל בלבד.

סיבה ברורה אחת להחמרתה של תופעת ההצפות היא משבר האקלים, שגורם בישראל לעלייה בעוצמתו של כל אירוע גשם ולעלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות. "משבר האקלים פוגע כבר היום בחקלאות הישראלית", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנ"ט. "האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות".

סיבה נוספת להחרפת ההצפות היא התגברותם והאצתם של הפיתוח והבנייה בערים, שגורמים להחמרת תופעת הנגר העירוני. "אין ספק שמדובר בתהליכים משמעותיים, שפעמים רבות מתקדמים אף מהר יותר מאשר השפעותיהם של השינויים האקלימיים", אומר אגוזי.

"בגופים רבים הולכת ומחלחלת ההבנה שלפיה יש צורך לבצע שינויים במטרה להתמודד עם האתגרים שצפויים בעתיד, ושצריך לשלב מאמצים כדי להמשיך ולקיים את השטחים הפתוחים החקלאיים", אומר אגוזי. "החקלאות חשובה מאוד וכך גם הפיתוח, וצריך למצוא את הדרכים לאזן בין הצרכים השונים".

לדבריו, אחד מהצעדים החשובים שיש לנקוט בנושא הוא מעבר לשיטות חקלאיות ירוקות יותר. "אמנם יש כיום אחוז הולך וגדל של שטחים חקלאיים שעוברים לעיבוד משמר, אבל הם רחוקים מלהיות הרוב. העתיד טמון בחקלאות סביבתית מקיימת, שכוללת פיתוח של ממשקי הגידול והעיבוד כך שהם יישמרו את הקרקע ואת המים שבתוכה", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה ע''י   זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
 
 

פורסם בחדשות