מחקר חדש בדק כיצד אכילת מזון חם בכלי פלסטיק חד-פעמיים, שהתגברה משמעותית בימי משבר הקורונה, משפיעה על הבריאות של נשים בהריון. ומה אפשר ללמוד מהנשים הסעודיות ?
ד''ר יניב עובדיה ,זוית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 13-12-2020
האם גם אתם מרגישים שאתם או הסובבים אתכם אוכלים ושותים יותר מכלים חד-פעמיים מאז תחילת מגיפת הקורונה? אתם לא לבד. מאז תחילת משבר הקורונה העולמי, תכניות לצמצום השימוש בפלסטיק מזהם את הסביבה, הוּסגוּ לאחור או נדחוּ, ובמקביל התגבר השימוש במכלי פלסטיק חד-פעמי, זאת בעקבות המגבלות שנקטו ממשלות שונות בעולם, כולל בישראל, ושכללו איסור זמני בסעודה בצוותא, כולל במסעדות ובחדרי אוכל.
כתוצאה מכך, חלה פריחה מחודשת של איסוף ומשלוחי מזון בכלי פלסטיק חד-פעמיים. בנוסף, יותר אנשים צורכים מזון מחמגשיות אלומיניום (שמכסה הקרטון שלהן מכוסה בצדו הפנימי בחומר פלסטי) או מאריזות שכולן או חלקן מכילות פלסטיק. כעת, מחקר חדש בדק כיצד החשיפה המוגברת הזאת לפלסטיק משפיעה על הבריאות שלנו.
עד כה התפרסמו דיווחים מדעיים שחלקי פלסטיק שמגיעים לסביבה הטבעית גורמים למותם של בעלי חיים רבים ובמיוחד של עופות ים, צבים ויונקים ימיים). מנגד, עדיין אין תמימות דעים מדעית בנוגע לקשר ישיר, סיבתי וחד-משמעי בין תפוצת חלקיקי מיקרופלסטיק ונזק בריאותי לציבור ולסביבה, ייתכן משום שכמויות החשיפה לחלקיקי מיקרופלסטיק שנחקרו עד כה אינן גדולות מספיק על מנת להדגים נזק בריאותי לבני אדם. בנוסף, סביר להניח גם שהמחקר בתחום עוד נמצא בחיתוליו וחסרים נתונים שטרם נבחנו לעומק.
כתב העת היוקרתי Nutrients פירסם לאחרונה מחקר חדשני המספק מידע מהימן על השפעת אכילת מזון מבושל חם ממכלי פלסטיק או מאריזות משלוח על נשים בהיריון.
מה אפשר ללמוד מהנשים הסעודיות?
במסגרת המחקר החדש, חוקרים מערב הסעודית אספו נתוני חתך של 740 נשים הרות ובריאות מ-23 מרכזי בריאות ובתי חולים ברחבי המדינה. פרטים על תדירות השימוש בפלסטיק במזון חם נאספו ובוצעו ניתוחי תוצאות מעבדה בדם של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH), החומצה האמינית הומוציסטאין (HCY) וחלבון מסוכרר (A1C), המהווה מדד אמין לאבחנת סוכרת. בנוסף, גם ויטמינים ומינרלים נבחרים. החוקרים בחרו ב-TSH משום שהוא מהווה מדד לחילוף החומרים בגוף האדם וב-HCY, כי היא מהווה מדד לספיגת ויטמינים מקבוצת B ולתקינות כלי הדם.
צילום: מתן קידר
המשתתפות במחקר התפלגו לכאלה הנוהגות להשתמש בפלסטיק עבור מזון חם מדי יום (11 אחוז), מדי שבוע (39 אחוז), מדי חודש (20 אחוז) ובכלל לא (70 אחוז). על פי המחקר, בדמן של הנשים שצרכו מדי יום מזון חם שבא במגע עם כלי פלסטיק נמצאו רמות TSH, HCY ו-A1C בטווח התקין, אך גבוהות באופן משמעותי מאלו שכלל לא צרכו מזון חם בכלי פלסטיק (כ-7 אחוזים, 15 אחוזים ו-3 אחוזים יותר, בהתאמה).
באותו אופן, בדמן של אותן נשים שצרכו מזון חם מכלי פלסטיק מדי יום התגלו גם רמות נמוכות באופן משמעותי של אבץ וסלניום לעומת נשים שצורכות בקביעות מזון חם מכלים רב-פעמיים (5 אחוזים ו-8 אחוזים פחות, בהתאמה). אבץ וסלניום נחוצים, בין היתר לתפקודה התקין של בלוטת התריס האחראית על חילוף החומרים בגופינו.
אמנם, אין תמימות דעים באשר לרמות התקינות של מדדים אלו בכל קבוצה של נשים הרות, אך ההבדלים המשמעותיים לרעת קבוצת הנשים שצרכה מזון חם מכלים מפלסטיק צריך לעורר דאגה.
סכנה לבריאות האדם
כאמור, כשני שליש ממשתתפות במחקר הסעודי השתמשו בצלחות פלסטיק כדי לאכול אוכל חם, או רכשו מזון חם שהגיע במכלי פלסטיק. כאשר מתרחש מפגש בין מזון חם לכלים מפלסטיק, עולה הסיכוי לזליגת חומרים שונים מהכלי למזון. חלק מהחומרים הללו מוכר, חלק אחר – לא מזוהה ולא מוכר. בערב הסעודית, כמו בישראל, סוגים שונים של כלי פלסטיק נמצאים בשימוש של מפעלי מזון, מוסדות, דוכנים, מסעדות ומטבחים. כלים אלו מכילים, בין היתר, סוגי פלסטיק כגון פוליאתילן טרפתלט (PET), פוליקרבונט, וכן תוספים שמעניקים לפלסטיק את התכונות הרצויות, כמו ביספנול A ופתלאטים – חומרים שבדרגות חשיפה שונות מהווים סיכון לבריאות האדם, כשבחלק מהמקרים, עלול להיווצר שיבוש של המערכת ההורמונלית ומערכת הרבייה ובמיוחד אצל עוברים מתפתחים.
ניתוח תוצאות המחקר מעלה סיבות לדאגה: מצד אחד, עלייה ברמות TSH, HCY ו-A1C בדם ביחס ישר לעלייה בתדירות השימוש בכלי פלסטיק למזון חם ומצד שני ירידה נלווית בריכוזי אבץ וסלניום. אף על פי שרמות ה- TSH ו-HCY היו בטווח התקין, מגמת העלייה בריכוז שלהם בדם עלולה לבשר רעוֹת – שכן נמצא כי רמות גבוהות יותר של שני אלה עלולות להגביר את הסיכון להפלות חוזרות. אפילו רמות גבוהות של HCY לבדן עלולות להעיד על ספיגה מוגבלת של ויטמין בי12 וחומצה פולית וכן לסיכון לטרשת עורקים (העלולה להוביל לאירועי לב ומוח).
חשוב גם לדעת שרמות HCY גבוהות בדמן של נשים הרות נקשרו בשנים האחרונות לרעלת היריון וגדילה תוך-רחמית מוּגבלת. אמנם חקר הנושא נמצא בראשיתו, אך מהמידע המדעי שהצטבר עד כה, נראה שרמות נמוכות של אבץ וסלניום נמצאו בדמן של נשים עם מחלות נוֹגדנוּת עצמית בבלוטת התריס. חיזוק אפשרי לסכנה שבקשר בין חשיפה לחומרים פלסטיים במזון לשיבוש תפקוד בלוטת התריס בהיריון ניתן לקבל מממצאים המלמדים שביספנול A ופתלאטים משפיעים על רמות ה-TSH בקרב נשים בהריון.
נתונים אלה מצטרפים לדיווחים אודות האפשרות שחשיפה נרחבת למוצרי פלסטיק שונים הבאים במגע עם מזון והחומרים שעלולים לזלוג מהם, משפיעה על מערכות הורמונליות בגוף האדם, וביניהם הורמוני המין, הלבלב ובלוטת התריס, על ידי הפרעה לפעילות ההורמונלית התקינה של הגוף. חשיפה גבוהה לתרכובות פלסטיק עלולה להשפיע גם על התפתחות מערכת הרבייה אצל עוברים וילדים, על הפרשת האינסולין בגוף וכן על חילוף החומרים התקין.
חשיפה מוגברת לפלסטיק
אין נתונים עדכניים בנוגע לתדירות צריכת מזון חם במכלי פלסטיק בישראל. אולם נדמה שהחשיפה לפלסטיק במזון בישראל נמצאת במגמת עלייה מאז החלו המגבלות על מסעדות וארוחות משותפות בעקבות משבר הקורונה העולמי. "סביר להניח שמה שקורה בסעודיה מתרחש גם בקרב קבוצות גדולות של אנשים בישראל", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לסיכוני בריאות וסביבה. "העלייה המסתמנת של חשיפה למזהמים מפלסטיק דרך המזון מצטרפת לחשיפה שלנו אליהם ממגוון מקורות אחרים, כולל אביזרי איפור, טיפוח, מוצרי צריכה וצעצועים".
"התקנים שאמורים להגן על הציבור אינם מספקים הגנה מחשיפה למזהמים מפלסטיק במזון בישראל", אומרת אולנובסקי, "בייחוד לא לאוכלוסיות הרגישות, כולל נשים בהריון וילדים. אין אכיפה של התקן ואין ביקורות אמיתיות. במקרה הטוב, בודקים שיש אישור ישן מאיזו מעבדה ומניחים שהכול בסדר".
אז מה בכל זאת ניתן לעשות? "אפשר להפחית באופן משמעותי צריכת מזון מהיר ובמקום זה לאכול בבית או להכין מזון בבית ולהביא אותו לעבודה בכלים רב-פעמיים", אומרת אולנובסקי. "בכל מקרה, מומלץ להימנע משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים שבאו במגע עם מזון חם או עם שתייה חמה. זה יכול להיות חיוני במיוחד לנשים בגיל הפוריות, לנשים הרות ולפעוטות".
אין ספק שתוצאות המחקר הסעודי החשוב משקפות את הסיכונים האפשריים בשימוש תכו, בפלסטיק חד-פעמי ככלי לאחסון ואכילת מזון חם. אמנם, מדובר בנתונים ראשוניים, אך הם מלמדים שיש להתייחס ברצינות לאפשרות שעלייה בצריכת מזון חם מכלי פלסטיק קשורה בזליגת מזהמים לגוף האדם שעלולים לשבש את מערכת הרבייה וחילוף החומרים שלנו.
