הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


פריצת דרך מחקרית: ייצור שתילי אבוקדו במחצית הזמן וללא פחת


הביקוש לאבוקדו איכותי עולה בהתמדה, אך בשל שיטת ייצור השתילים הנהוגה כיום, נוצר מחסור בשתילים ברחבי העולם. הפיתוח של חברת הסטארט אפ הישראלית אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל, הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם לייצור מהיר של שתילי אבוקדו, שגם מבטיח צמחים נקיים ממחלות

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  13-11-2020



מטע אבוקדו, צילום: ראובן דור - מו''פ צפון

בשורה למגדלי האבוקדו בעולם: פריצת דרך במחקר ופיתוח של חברת האגריטק AgroCulture תאפשר ייצור שתילי אבוקדו בשיטה חדשנית ומהירה שתקדם את ענף האבוקדו בעולם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק

הביקוש לפרי האבוקדו הולך ומתרחב, אך במשתלות בארץ ובעולם ישנו מחסור של שתילי אבוקדו מובחרים בשל שיטת ריבוי בעייתית. חברת הסטארט-אפ AgroCulture 'אגרוקלצ'ר' ממכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, פיתחה כמענה למחסור, שיטה ייחודית לייצור מסחרי ומהיר לריבוי שתילי אבוקדו, בחצי מהזמן הנדרש כיום (משנה וחצי לשמונה חודשים בלבד) המבטיחה צמחים נקיים ממחלות. זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת שיבוט חדשנית של ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, באחד מחלקי צמח האבוקדו. השיטה המהפכנית לייצור שתילי אבוקדו תביא ליתרון כלכלי למגדלים ויותר אבוקדו לצרכנים.

על פי נתוני מכון המחקר מיגל, מדי שנה ניטעים בעולם כ-15 מיליון שתילים של עצי אבוקדו, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות כגון סין וגם יפן, שזה עתה חתמה לראשונה על הסכם ייצוא פרי אבוקדו מישראל לשטחה. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא, כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר. בישראל כ-120 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ-120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, וקצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.


שתיל תרבית של אבוקדו, צילום: ד''ר ליאור רובינוביץ - מו''פ צפון

אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל: "האבוקדו הוא צמח קשה להשרשה, עד כה לא הייתה קיימת מערכת מסחרית לריבוי כּנות אבוקדו בתרבית. ההפסדים הגדולים שנגרמים כיום למגדלי האבוקדו, הינם עקב חוסר אחידות ומחלות בשתילים הצעירים במטעי האבוקדו, המהווים את 'צווארי הבקבוק' של הענף. אתגרי הייצור אף הגבילו עד כה את הרחבת שטחי גידול הפרי, בעוד שהביקוש העולמי גדל בכל שנה''.

בן-הרצל מסביר, כי פיתוח שיטת הגידול המתקדמת של חברת הסטארט-אפ AgroCulture, שהוקמה על ידי מכון המחקר מיגל, הינו הצלחה גדולה, שתגרום למהפך בשרשרת הערך בענף האבוקדו בארץ ובעולם, תעלה את איכות השתילים, אחידותם ושרידותם לאורך השנים הראשונות במטע, וכן תעניק רווח גבוה יותר לחקלאי וגמישות בתעשייה.


שתיל תרבית של אבוקדו, צילום: ד''ר ליאור רובינוביץ - מו''פ צפון

 ''השיטה החדשה תאפשר הרחבה של ענף האבוקדו, בנוסף, מכיוון שהכּנות בשיטה המתקדמת, הנוצרות בתרבית הרקמה, הן סטריליות, תאפשר מעתה הרגולציה של הגנת הצומח, ייצוא לחו"ל של שתילי אבוקדו מובחרים ובריאים מהמשתלות בישראל, דבר שלא התאפשר עד כה ונותן לחברת אגרוקלצ'ר יתרון יחסי כלכלי עצום". מוסיף אורי בן-הרצל.

במחקר שהוביל ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר בכיר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, עם חוקרי חברת הסטארט-אפ AgroCulture, הצליחו להתגבר על הקשיים ופיתחו פרוטוקול מסחרי המשפר את תהליך הרבייה הוגטטיבית של השתילים באמצעות תרביות רקמה באופן מסחרי. החברה עברה שלב נוסף וכבר פיתחה תהליך לריבוי בתרבית של כּנת האבוקדו מזן שילר שתשווק בעיקר למגדלים בארץ. כיום נמצאת החברה בתהליך מתקדם לייצור כּנות מסחריות, המתאימות לאזורים נוספים בארץ ובעולם.


ד''ר ליאור רובינוביץ' בחלקה הניסיונית של שתילי האבוקדו החדשים, צילום: מו''פ צפון

ד"ר רובינוביץ', מסביר: "שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים משני זני אבוקדו. החלק התחתון "כּנה" בו מערכת השורשים, מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, אך הפרי לא אכיל, לכן מעל ה"כּנה" מרכיבים את 'הרוכב' שהוא הזן המסחרי, מאחד מזני האבוקדו האטרקטיביים. כיום, משתמשים בשתי שיטות עיקריות ובעייתיות לריבוי שתילי האבוקדו, האחת מבוססת על ריבוי מיני, באמצעות זרעים והשנייה מבוססת על ריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות הרכבה כפולה. בשתי השיטות הנהוגות כיום קיימים חסרונות גדולים, בשיטה הראשונה (כּנה זריעה) לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, העלול ליצור חוסר אחידות במטע. בשיטה השנייה (כּנות וגטטיביות) החיסרון הינו הזמן הממושך והיקר האורך לייצור שתילים. כמו כן, בשתי השיטות, קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים, הגורמים לאחוזי תמותה גבוהים של שתילים במטעים לאחר הנטיעה" .

"בכדי להתגבר על קשיים אלה, פיתחנו שיטה שלישית מצליחה ומתקדמת, לריבוי כּנות האבוקדו, באמצעות תרבית רקמה, המקצרת את משך הכנת שתילי האבוקדו בחצי מהזמן הנתון כיום, ואף מביאה לאחידות גנטית, מקדמת ריבוי גבוה ויוצרת זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה, הנקי מפתוגנים. בהמשך המחקר מתוכנן פיתוח שתילי אבוקדו שלמים בתרבית, המכילים הן את ה'כּנה' והן את ה'רוכב'", מציין ד"ר רובינוביץ'.


דר' ליאור רובינוביץ עם מנכ''ל וסמנכ''ל מיגל בסיור בחוות הנסיונות, צילום: החברה לפיתוח הגליל

אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל: "מכון המחקר מיגל מקדם טכנולוגיות לכיוון השוק גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס פיתוח טכנולוגיות. AgroCulture הפועלת בתוך מיגל כשנתיים, הצליחה לייצר כּנות ברמה מסחרית ואנו נמצאים בתהליך איתור שותפים אסטרטגיים, ליישום התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם. מכון מיגל הינו חלוץ בתחום זה ולשיטת הריבוי החדישה קיים פוטנציאל גבוה, מאחר והאבוקדו בעולם הינו ענף בצמיחה עם תמורות גבוהות למגדל, מגמה הצפויה להימשך ומביאה חקלאים בארץ ובעולם לעבור לגידול האבוקדו", עוד אומר בן-הרצל: "חברת הסטארט אפ AgroCulture היא דוגמא מצוינת לפיתוח טכנולוגיה שעוברת תהליך אינקובציה כחברה במיגל ולאחר שעמדה באבני הדרך והיעדים המסחריים, יוצאת לשלב גיוס המשקיעים ושותפים אסטרטגיים. בהחלט נרצה לראות את החברה נשארת באזור הצפון ומייצרת מקומות עבודה, פיתוח אזורי ופעילות נוספת בתחום החקלאות והפוד-טק".

פורסם בחדשות