ישראל תשפ''א - תמונת המצב הסביבתית מוכיחה התעלמות ממשבר האקלים

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

משבר האקלים כבר כאן ביחד עם הקורונה: תמונת המצב האקלימית בישראל השנה לא מותירה מקום לספק – שינוי האקלים כבר כאן, נותן את אותותיו, וזה הולך לכאוב.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק

בתחילת ספטמבר "זכינו" לרצף חריג של ימים בוערים במיוחד, במהלכם נשברו שיאי חום ברחבי הארץ. טמפרטורות שנעו בין 47 מעלות בכפר בלום (לעומת השיא האחרון שנרשם שעמד על 43.6) ל- 31.5 מעלות בלילה בירושלים (שיא של כל הזמנים, מאז החלו המדידות בישראל).

עוד לפני כן קיבלנו תזכורת לסוג אחר של אירועי מזג אוויר קיצוניים, שצפויים להכות בנו לעתים תכופות יותר ובעוצמה רבה יותר בשנים הבאות – השיטפונות וההצפות שגבו חיי אדם בנהריה, בנימינה ובתל אביב והביאו לנזקים של מאות מיליוני שקלים.

ועל אף שהמציאות טופחת על פנינו – אין עדיין חוק אקלים בישראל. אין תכנית היערכות לאומית מתוקצבת שתמתן את הנזק ואין עמידה ביעדי הפחת פליטת גזי החממה להם התחייבנו ב 2015 (יעדים מאד לא שאפתניים כשלעצמם).

בתום שנת תש"ף ניתן לומר שישראל עדיין מתנהלת כאילו אין משבר אקלים בעניין, וגם אם יש – זה לא נוגע אליה. אם לא נתעורר ונשנה באופן חד את הכיוון בתשפ"א, הנזקים לכלכלה, לחברה, לבריאות ולסביבה בישראל יהיו אדירים.

זיהום אויר

למעלה מ-2500 בני אדם מתים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר בזמן שהשרה להגנת הסביבה גוררת רגליים ולא מביאה לאישור הממשלה את התכנית הלאומית להפחתת הזיהום שהיתה אמורה לצאת לפועל כבר ב-2018 כפי שמחייב אותה החוק. בינתים אלפי אנשים ממשיכים לחלות ולמות ממחלות הקשורות בזיהום האוויר.

מחזור

בקבוקי הפלסטיק מזהמים כל חלקה טובה? על כל בקבוק של חצי ליטר יש 9 בקבוקים של ליטר וחצי זרוקים ברחובות, בטבע ובחופים:
סקרי ניקיון מוכיחים שעל כל בקבוק קטן אחד שמושלך במרחב הציבורי יש תשעה בקבוקים גדולים. זה קורה כי יש מי שכדאי לו לאסוף את הבקבוקים שעליהם יש פיקדון. ההפרדה בפיקדון בין הבקבוקים הקטנים לגדולים היא "פטנט" ישראלי ייחודי בדיוק כמו המיחזוריות. המיחזוריות, תופסות מקומות חניה ומדרכות והופכות למוקד להשלכת פסולת לסוגיה. המיחזוריות בישראל תופסות שטח של כ- 50 דונם עליהם איש אינו משלם ארנונה או מיסים עירוניים אחרים.

פינוי מקומות חניה – גם אם רק 20% מכלל המיחזוריות תופסות מקומות חניה. בשנה מדובר ב- 12,500 ₪ שאובדים לרשות רק בשל אובדן הכנסה ממיחזורית אחת. עיר שיש בה רק 100 מיחזוריות שתופסות מקומות חניה מפסידה הכנסה של יותר מ- מיליון ₪.


צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

פחות לכלוך במרחב הציבורי - עלות של איסוף בקבוק לרשות המקומית הנו לפחות 35 א"ג. כאשר יהיה חוק פקדון גם על הבקבוקים הגדולים יצומצמו הבקבוקים במרחב הציבורי והרשות המקומית תחסוך כסף בהוצאות הניקיון.

פחות נפח של פסולת בפחים – על פי תאגיד אל"ה יותר מחצי ממכלי המשקה הנאספים למעשה נאספים מהפחים הירוקים. זאת אומרת שמי שממן את ההצלחות של תאגיד אל"ה הן הרשויות המקומיות. כאשר יוצאו הבקבוקים מהפחים יחסכו הרשויות נפח של יותר ממיליון פחי 360 ליטר.
יותר מקומות עבודה ויותר פרנסה – במיוחד לאנשים שידם אינה משגת פרנסה.

גורמי מימון לפעילות קהילתית – כאשר לבקבוקי המשקה הגדולים יהיה ערך כלכלי הרשויות המקומיות, יוכלו לעודד טיפוח של יוזמות קהילתיות שמה שיממן את פעילותן הוא מיכלי המשקה. כך קורה במדינות שכבר מיישמות את חוקי הפיקדון. 90 מיליון ₪ הולכים לחזור לציבור בעקבות הרחבת חוק הפיקדון. חלק גדול מכספים אלו יוכלו לשמש מנוף לפעילויות קהילתיות.

זריקת מזון בישראל נמשכת

תרבות הצרוך וזרוק הישראלית ניכרת בחיי היום יום של כולנו: מחקר שלנו מצא אובדן של 43 אחוזים מהתוצרת החקלאית בישראל. מחקרים נוספים, מצביעים על אובדן של כשליש מכלל המזון בשווי מוערך של כ- 7 מיליארד שקל בשנה.

דפוסי הצריכה וההתנהגות של הישראלי הממוצע מייצרים המון פסולת מיותרת והנזק הוא לא רק סביבתי אלא גם כלכלי מכיוון שהטיפול בפסולת יקר מאד - בשנת 2017 שילמו תושבי ישראל 3.6 מיליארד שקל על הטיפול בפסולת ובעוד 30 שנה עלות הטיפול בפסולת צפויה לעמוד על כ-6.3 מיליארד שקל.


הצלת מזון ושליחתו למשפחות נזקקות, צילום: הדס שאול - באדיבות ארגון לקט ישראל

עלייה בשימוש בכלים חד פעמיים

בנוסף לכל נזקי הקורונה ישנה עלייה בשימוש המיותר בכלים חד פעמיים. אזרחי ישראל מוציאים בשנה כ-2 מיליארד שקל על כלים חד פעמיים, למרבה הצער, גם ההישגים שהיו בהפסקת השימוש במוסדות חינוך נפגעו ורבים מהם חזרו לשימוש בכלים חד פעמיים למרות שאין שום קשר בינם ובין הדבקות בקורונה. משק בית ישראלי מוציא בממוצע 776 שקל בשנה על כלים חד פעמיים ראש השנה בפתח וישראל היא מהמובילות בעולם בשימוש בכלים חד פעמיים.

כמה נתונים על מכירות של כלים חד פעמיים בישראל:
• שני מיליארד שקל בשנה – סך ההוצאה של אזרחי ישראל על כלים חד פעמיים
• 776 שקל - הסכום שמוציא משק בית בשנה על כלים חד פעמיים.
• 90% מהפסולת בחופי הים היא פלסטיק. 38% מתוכה הם כלים חד פעמיים שמהם 16% הן כוסות חד פעמיות. 12% הן שקיות פלסטיק.
• מדי שנה, אחרי החגים, נאספת כמות של כ- 400 טון פסולת סביב הכנרת


Image by stux from Pixabay


עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "אין לנו מדינה חד פעמית. ראינו הקיץ את הפארקים ושמורות הטבע כדי להבין את גודל הבעיה: ערימות של כלי פלסטיק, שאינם מתכלים, גורמים נזק לסביבה, לבעלי החיים, לים ולבריאות שלנו. מחקרים מראים כי בן אדם ממוצע מכניס לגופו כמה גרים של מיקרופלסטיק בכל שבוע. אנחנו קוראים לציבור להתגייס יחד איתנו, להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים ולקרוא לממשלה לקחת אחריות וליישם את ההמלצות שלנו להפחתת פסולת ומיחזור אפקטיבי".

הכתבה הוכנה על-ידי ארגון אדם טבע ודין


פורסם בחדשות