חקלאות ישראל היא תעודת הביטוח שלנו

חקלאות בגליל, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

לאחרונה אנו רואים כיצד וירוס אחד קטן מוציא את העולם משווי משקל, ומייצר תחושת חוסר אונים כלכלית בקרב מרבית מדינות העולם. אבל, וירוס הקורונה האימתני מפנה גם זרקור לחשיבותו של הייצור המקומי ולחשיבותם של החקלאים המשכימים קום ומייצרים מזון טרי ואיכותי לאוכלוסיית ישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק

בין היתר, עושים זאת מגדלי הירקות והפירות שפרוסים בכל אזורי העדיפות הלאומית של ישראל! ענפים אלו גם מהווים את הבסיס הכלכלי, לעיתים היחיד, בערבה, בנגב ובעוטף עזה, בבקעת הירדן, ברמת הגולן ובגליל העליון.

שטחי התפוח, התמרים והפלפל לצד שטחי העגבניות, האגס, הענבים ועוד, משרטטים בירוק את גבולות הארץ ממש! שלומם הכלכלי והבטחת קיומם לדורות, חייב להיות נר לרגלי קובעי המדיניות הכלכלית והביטחונית של ישראל.


מטע תמרים ושדות אבטיחים באזור ים המלח, צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

אבל הפופוליזם שקנה לו מקום בציבוריות הישראלית גורם לכך שהכל באים בטענות לחקלאים בשם יוקר המחייה. אך דווקא נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים את גודל האבסורד - שהטלת האחריות ליוקר המחייה, על החקלאים בכלל ועל מגדלי הפירות והירקות בפרט, אינה במקום כלל ועיקר! נתוני הל.מ.ס מצביעים שמדובר באמירות פופוליסטיות חסרות בסיס.

הוצאת המשפחה על ירקות, מהווה 0.9% בלבד מסך הוצאותיה ועל פירות רק 1.6%, כך שמשפחה ישראלית מוציאה בממוצע על פירות וירקות גם יחד כ-2.5% בלבד, מכלל הוצאותיה. לעומת זאת, בימים אלה כשמגדל אגסים מקבל כ-4-5 ₪ לק"ג בלבד הצרכן משלם עליהם 12-14 ₪

לכן ראוי שיעשה שידוד מערכות במדיניות החקלאית, כך שקידומו ועידודו של החקלאי הישראלי יהיה דומה לאלו שבמדינות המפותחות ( OECD ). מדיניות שתצמצם את הריכוזיות ואת פער התיווך בשווק הירקות והפירות, תהווה אתגר לדור הצעיר להצטרף לפעילות הציונית הזו ותעלה את הטכנולוגיה והידע בחקלאות מדרגה נוספת ברמתה.

זהו גם האתגר המרכזי של מועצת הצמחים הפועלת מאז שנת 2004 כגוף משולב, יעיל ומקצועי, לקידום ופיתוח ענפי הירקות, ההדרים, הפירות וזיתי השמן.


צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

רקע לפעילות המועצה

פעילות מועצת הצמחים נוגעת לשטחי חקלאות נרחבים בהיקף של כ- 1.5 מיליון דונם, לכ-10,000 חקלאים המייצרים מידי שנה תוצר בערך של כ- 14 מיליארד ₪. זהו היקף מרשים המבטא קרוב ל- 50% מהתוצר החקלאי של ישראל, ומהווה כ-75% מהשטח החקלאי המעובד.

פעילות המועצה מתרכזת רובה ככולה בנושאי תשתית שהחקלאי לבדו אינו יכול לבצע.

תוכנית העבודה השנתית נקבעת ע"י נציגי החקלאים בכל ענף. הם אלה שמחליטים מידי שנה על הצרכים, העדיפויות והתקציב הנגזר מכך.
מאז הקמתה ב-2004, המועצה פועלת ביעילות רבה תוך חסכון רב בהוצאותיה.

תקציב המועצה, המסתכם השנה בכ- 94 מיליון ₪ מהווה פחות מ-0.7% מערך הייצור, וההיטל ברובו מגיע כדי 1-2 אג' בלבד לק"ג. החוק מטיל על המועצה לפתח ולקדם את הענפים החקלאיים, בנושאים מקצועיים וציבוריים, לצד פעילותו הישירה של החקלאי במשקו.

הפעילויות העיקריות של המועצה כפי שעולה מהתקציב השנתי הן:
א. הדברה מרוכזת של מזיקי הסגר בהיקף של 27 מלש"ח 29%
ב. ביטוח בפני נזקי טבע, עבור החקלאים בהיקף של 21 מלש"ח 22%
ג. מחקר ופיתוח , הדרכה ופעולות מקצועיות בהיקף של 24 מלש"ח 26%
ד. קד"מ, פיתוח שווקים, בקרת איכות ומידע בהיקף של 6 מלש"ח 6%

דהיינו, מעל 80% מהתקציב מיועדים לפעולות החוזרות כולן לחקלאים כשירותים ישירים ועקיפים.

האחריות הציבורית: ראוי להדגיש שעל פי החוק, במוסדות המועצה יש רוב למגדלים שנבחרו. לצידם מכהנים גם נציגי משרדי החקלאות, הכלכלה והאוצר, נציגי מערכות השיווק ונציגי צרכנים. הרכב זה נגזר מהעובדה שכספי ההיטלים שמשלמים המגדלים על פי החוק, הם המקור התקציבי הבלעדי כמעט של המועצה.


מטעי זית צעירים בגליל, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

חקלאות ישראל מול העולם

אנו גאים לציין שחקלאינו, הם מהטובים והיעילים בעולם, מתפקדים בתנאים קשים וממלאים משימות לאומיות. כמו כן מיקומם של ישובים רבים, מושבים, מושבות וקיבוצים נקבעו לאורך כל ההיסטוריה, מתוך שיקולים של עדיפות לאומית. לכן חקלאי ישראל פועלים לא אחת, באזורים קשים ובעייתית ליצור חקלאי.

יתר על כן, חקלאינו נדרשים להתחרות עם חקלאי מדינות מפותחות (OECD) הנתמכים זה עשרות שנים בתמיכות רבות ומגוונות. תמיכות הגבוהות משמעותית (לעיתים פי 2-3!) מהסיוע שניתן לחקלאי ישראל.

ואף על פי כן, הנתונים מצביעים שמחירי הפירות וירקות לצרכן בישראל זולים יותר ממוצע המחירים של מדינות אלה.

בתנאים אלה לכבוד הוא לנו במועצת הצמחים למלא משימות מקצועיות וציבוריות במימון המגדלים, כדי להמשיך ולשמר את רמתה הגבוהה של החקלאות.


צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

סוף דבר

ראוי גם להדגיש שמועצת הצמחים אינה מפעילה רגולציה כל שהיא! חפה מכל התערבות בנעשה במשקי החקלאים, ואינה מעורבת בהגבלה או כפיה כל שהיא על החקלאי או על תנאי השוק דוגמת מכסות יצור, רישוי, התערבות במחירים וכו'.

כל פעילות המועצה והמחקרים שהיא מובילה, נוגעים לתחומים המקצועיים של הפירות והירקות, : גיוונם, איכותם, יעול היצור, אסום, שיווק , צמצום עלויות, הרחבת הביקוש בארץ ובחו"ל, לתועלת הצרכן והחקלאי כאחת. אלו פעילויות לשמירת רמתה של החקלאות וקידומה. וודאי כשמדובר בתוכניות רב שנתיות, המחייבות תקצוב למפרע, הן למחקרים והן לפיתוח שווקים, אקלום וטיפוח זנים ומוצרים חדשים.

יתכן שיש הרבה גופים והתאגדויות של חקלאים, אבל... אין אחד שמהווה אכסניה ציבורית, כמו מועצת הצמחים, בה עוסקים החקלאים עצמם בגורלם המקצועי!! המועצה היא הגורם היחיד, המוסמך והנכון לכך. פעילות זו היא מנוף קיומה של חקלאות ישראל- כמתקדמת בעולם.


הכותב:  צבי אלון, מנכ''ל מועצת הצמחים. צילום: מועצת הצמחים

פורסם בחדשות