אורוות סוסים מהתקופה הצלבנית התגלתה בגן הלאומי אפולוניה

אורוות סוסים אצילים, המתוארכת לשנת 1265 לספירה, התגלתה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות במבצר הצלבני העתיק בגן הלאומי אפולוניה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוק

את החפירות שנערכו על ידי אוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים, הובילו מטעם הגופים פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב וחגי יוחנן מרשות הטבע והגנים.


המעבר המקורה במבצר הצלבני, המוביל לאולמות ולמקום החפירה, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים

החפירות נערכו בפאה המערבית של המבצר הצלבני, באגפו הצפוני, במהלכן נמצאו מדף אבן, שעל פי הערכת החוקרים שימש לאבוסים וכן אבני קשירה שבהן טבעות חצובות, אשר שימשו ככל הנראה לקשירת לסוסים. ברצפת הטיח של האולם נחשפו חורי ניקוז המצביעים על איסוף נוזלים, כנראה שתן.

גודל האולם שנחשף כ- 20 מטר אורך ו-8 מטר רוחב, והוא נמצא בקצה המצוק המערבי בקו ראשון מול הים בנופו המרהיב.


האולם הצפוני מערבי במבצר ששימש כאורוות סוסים, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים


אחת מטבעות האבן ומדף האבן ששימש לאבוס הסוסים, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים

במהלך החפירות התגלו באולם גם מספר מוקדי אפר, המצביעים ככל הנראה על פעילות הכנת מזון במקום. ממצאים אלו, לצד קערות וכלי אוכל אחרים קדומים שנמצאו במקום, מובילים את החוקרים להשערה כי האולם הצפוני שינה את ייעודו במהלך המצור הממלוכי שהטיל ביברס בחודשים מארס-אפריל של שנת 1265 והפך למקום מפלט לתושבי העיר ואבירי המבצר כאחת. בנוסף, התגלה חרך ירי המשקיף לעבר הצפון עם נוף מרהיב ושימש כנראה את יושבי המבצר להגנה.


שרידי קערות מיובאות ששימשו בעיקר לנוי ויתכן גם לאוכל, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים

לדברי חגי יוחנן, ממונה תחום מורשת במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים וממנהלי החפירה בגן הלאומי אפולוניה: "החפירה שהסתיימה זה עתה וחשפה את רצפת האולם הצפוני היא הרביעית בסדרת החפירות במבצר הצלבני שנועדו לשמר את הממצאים המיוחדים, לייצר ולטפח מוקדי עניין נוספים לציבור המבקרים באתר ולמגן את המצוק עליו המבצר הצלבני ממוקם באמצעות הסדרת הניקוז. הממצאים מרתקים ומוסיפים נדבך נוסף לסיפור ההיסטורי של אפולוניה".

בניית המבצר הצלבני, שהינו חלק ממוקדי העניין המרכזיים בגן הלאומי, מתוארכת לשנת 1241 וחורבנו לשנת 1265, עם כיבוש העיר על ידי ביברס, הסולטן הממלוכי. תכנית המבצר מושפעת ממבצרים דומים במערב אירופה ומעידה שהאדריכל היה אירופי. במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז).


חרך הירי ששימש להגנה ככל הנראה בזמן המצור, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים

 את המבצר בנה ז'אן השני, הסניור של ארסור, אך בשנת 1261, עם התחזקות הנוכחות הממלוכית באזורנו, הוא הוחכר יחד עם העיר ארסור (אפולוניה) ונחלתה למסדר ההוספיטלרי שבסיסו היה בעיר עכו. ביברס צר על האתר 40 ימים בקירוב והביא לבסוף לחורבנו. למרגלות המבצר מעגנה ששימשה לעגינת סירות קטנות.

מוקדי עניין נוספים בגן הלאומי אפולוניה: בצדו הדרומי של חפיר העיר, שבעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית, הווילה הרומית, הצופה לים ומתוארכת למאה הראשונה לסה"נ שחרבה ברעידת אדמה בשנת 127/8 לספירה, שביל הים וכבשן הזכוכית. הביקור בגן הלאומי משלב תצפיות נוף מרהיבות ומונגשות גם לעגלות ומוגבלי תנועה, לים ולמצוקי חופי ישראל מצפון ודרום.


המבצר הצלבני באפולוניה, צילום: יניב כהן - רשות הטבע והגנים

ברשות הטבע והגנים מציינים כי בשלב זה האולם שנחשף בחפירות אינו פתוח ונגיש למבקרים משיקולי בטיחות בין היתר, אך ניתן לצפות בו ממרומי מגדל העוז של המבצר באזור הפתוח למבקרים.

בתוך כך בוחנים ברשות בימים אלה את ביצוע עבודות הפיתוח וההנגשה שיאפשרו למבקרים לבקר במתחם בבטחה תוך שמירה על הממצאים הקדומים.

פורסם בחדשות